אצטדיון טדי
אצטדיון כדורגל בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצטדיון טדי הוא אצטדיון כדורגל אשר ממוקם בקריית הספורט של ירושלים בשכונת מלחה, והוא מכיל 31,733 מקומות ישיבה דבר ההופך אותו לאצטדיון הגדול בישראל.[2] האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים ונבחרת ישראל.
 | |
 | |
| על שם |
טדי קולק  |
|---|---|
| כתובת | דרך אגודת ספורט בית"ר 1 |
| מיקום |
 קריית הספורט, מלחה, ירושלים, ישראל |
| קואורדינטות | 31°45′4.20″N 35°11′26.22″E |
| תקופת הפעילות | ינואר 1992 – הווה (כ־32 שנים) |
| הורחב | 1999, 2013 |
| בעלים | עיריית ירושלים |
| מפעיל | החברה העירונית אריאל |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
בשנות ה-90: יוסי בן נעים ופסקואל ברויד 2013: גולדשמידט ארדיטי ויוסי בן נעים אדריכלים |
| קבוצות |
בית"ר ירושלים (1991–הווה) הפועל ירושלים (1991–הווה) נבחרת ישראל (משחקים נבחרים) |
| מושבים | 31,733[1] |
| ממדי משטח | אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר |
  | |
מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של ירושלים, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי גמר גביע המדינה. כמו כן, אירח האצטדיון את טקסי הפתיחה של המכביה בשנים 2001, 2013, 2017 ו-2022 וטקס הסיום ב-2017. בנוסף, האצטדיון היה אחד מארבעת האצטדיונים שאירחו את יורו 2013 עד גיל 21 ואף אירח את משחק הגמר של הטורניר.
רקע היסטורי
בראשית שנות ה-70 יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה") במטרה להחליף את מגרש קטמון ואצטדיון ימק"א המיושנים, ששכנו במרכזי השכונות. תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971.[3][4][5] בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות.[6][7] ב-1973 הוגשה התוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, וכוללת אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים.[8] עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976,[9] ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, שבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית.[10] גיוס הכספים להקמת הפרויקט ארך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, אך סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית.[11] לאחר שהעבודות נמשכו פרשה מהקואליציה העירונית,[12] ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט.[13] תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים כדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי.[14][15] מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה.[16] בינואר 1980, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה שאתר בקרבת שכונת שועפט (רכס שועפט) מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית, והעבודות לא חודשו.[17][18]
המאבק נגד הקמת האצטדיון
לאחר שהתוכנית ברכס שועפאט בוטלה, אותר בשנת 1984 שטח בדרום מערב ירושלים, סמוך לשכונת מלחה, כמיקום חלופי, זאת כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח האזור שכללה את הקמת קניון ירושלים והגן הטכנולוגי. במהלך אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התארגנה קבוצה של תושבים, בראשות שר הפנים יצחק חיים פרץ ממפלגת ש"ס, תושב שכונת בית וגן הסמוכה, להגיש התנגדויות לתוכנית. בנוסף הגיעו עשרות חרדים לכל דיון, מבלי להגיש התנגדות עניינית, כדי לגרום לסחבת בדיוני הוועדה.[13][19] דיוני הוועדה נמשכו שנתיים, ובאפריל 1987 אושרה לבסוף התוכנית.[20] עם זאת, שר הפנים פרץ סירב לחתום על אישורה מתוקף סמכותו כשר הפנים, וכך גם אריה דרעי, שהחליף אותו בתפקיד ב-1988.[21] באותן שנים (בין 1986 ל–1989) עברה קבוצת בית"ר ירושלים לשחק באצטדיון בלומפילד בתל אביב מאחר שאצטדיון ימק"א שהכיל רק 4,500 מקומות ישיבה לא אושר לשימוש.[22]
בשנת 1988 הגישה עיריית ירושלים עתירה לבג"ץ במטרה לאלץ את דרעי לחתום על אישור התוכנית, לאחר שאושרה בכל וועדות התכנון על פי חוק. בינואר 1989, קיבל בג"ץ את עתירת העירייה, בנימוק שההתנגדות של דרעי לוקה בחוסר סבירות,[23] ונסללה הדרך להקמת האצטדיון.[24][25] בפברואר 1989, חתם מנכ"ל משרד הפנים על האישור הסופי לתוכנית.[26]
הקמת האצטדיון
הקמת האצטדיון החלה ב-1989 בידי חברת "מוריה" במימון הקרן לירושלים, עיריית ירושלים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לקראת סיום העבודות הוחלט לקרוא לאצטדיון "אצטדיון טדי", כהוקרה על מאמציו של קולק להקמתו. האצטדיון נחנך ב-14 בספטמבר 1991 במשחק במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית לעונת 1991/1992 בו גברה הפועל תל אביב על הפועל ירושלים בתוצאה 0–3. כובש השער הראשון במשחק, ולמעשה בתולדות האצטדיון, היה משה סיני.[27] ב-14 בינואר 1992 נערך משחק ידידות לכבוד חנוכת האצטדיון בין נבחרת ירושלים, שהורכבה משחקני בית"ר והפועל ירושלים, לבין קבוצת אולימפיק מרסיי מצרפת.[28]
הרחבה ושיפוץ
בעת פתיחתו, הכיל האצטדיון כ-14,500 מקומות ישיבה בשני יציעים – מערבי ומזרחי. בשנת 1998 הושלמה הקמתו של היציע הצפוני בו כ-8000 מקומות ישיבה. מאחר שאצטדיון סבל מטעות בתכנון, כך שבחלק ממקומות הישיבה לא היה ניתן לראות היטב את כל חלקי כר הדשא, כר הדשא הוגבה ב-2 מטר, על מנת לשפר את זווית הצפייה. הגבהת משטח הדשא גם אפשרה להרחיב את המגרש למידות הבינלאומיות המקובלות, בהתאם לתקנון הכדורגל האירופי בנוסף, נבנו באצטדיון מקומות ישיבה מיוחדים לנכים ומוגבלים. שיפוץ זה הושלם בנובמבר 1999, בעלות של כ-8.5 מיליון שקל.[29]
ב-27 בינואר 2010 החליטה עיריית ירושלים להכין תוכנית חדשה להרחבת האצטדיון, כאשר מספר המושבים הוגדל ל-31,733 שרובם נוספו על ידי בניית יציע רביעי מצידו הדרומי.[30] רוב השיפוץ הושלם לקראת משחקי המכביה ה-19 ומשחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 בשנת 2013, שאירח האצטדיון כולל משחק הגמר. שדרוג האצטדיון כלל מלבד בניית היציע הרביעי הגבהת כר הדשא ב-1.6 מטר, החלפת מושבי האצטדיון הצבעוניים במושבים מתקפלים בגוון כחול אחיד, הקמת אולם למסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים, שדרוג התאורה והתקנת שני לוחות תוצאות חדשים שגודל כל אחד כ-60 מ"ר.[31] ב-3 ביוני 2013 נחנך היציע הדרומי. שדרוג האצטדיון הביא לדירוגו בקטגוריה 4 בדירוג האצטדיונים של אופ"א.
בתחילת 2014 עבר ניהול האצטדיון מרשות הספורט בעיריית ירושלים לידיה של חברת אריאל הירושלמית המנהלת את מתקני הספורט ואתרי המופעים בירושלים ואחראית גם להפקת אירועי תרבות מטעם העירייה.
בשנת 2015 במסגרת מוקדמות יורו 2016, האצטדיון אירח לראשונה משחק רשמי של נבחרת ישראל לאחר שהאצטדיון אירח בעבר מספר משחקי ידידות.
בשנים 2016–2017 הותקן מערך פאנלים סולאריים על גג האצטדיון שבאמצעותו ניתן לייצר כ-686 קילוואט לשעה.
בשנת 2018 הושלמו עבודות להתקנת מערכת כריזה חדשה, שיפוץ ספסלי השחקנים, מסדרונות חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים.[32]
בשנים 2020–2021 הושלמה הקמת הגג ביציע הדרומי, וכן התקנת פאנלים סולאריים עליו. בנוסף הושלמה התקנת תאורת לד חיצונית היקפית באצטדיון והקמת 8 תאי אח"מים חדשים ביציע המערבי.
בשנת 2022 הושלמה החלפת 6,700 הכיסאות הישנים שנותרו ביציע הצפוני, במושבים חדשים בצבע כחול אחיד לכלל האצטדיון,[33] וכן הוחלפה התאורה הישנה במגרש במערכת תאורת לד חכמה ראשונה מסוגה בישראל.[34]
בשנת 2023 הושלמה החלפת המסכים הישנים במסכי צפייה חדשים אשר הותקנו על גגות היציעים הצפוני והדרומי.
עיריית ירושלים ביחד עם החברה העירונית אריאל אישרו תקציב של עשרות מיליוני שקלים לביצוע עבודות שיפוץ נוספות שצפויות להתבצע חלקן במהלך עונת 2023 וחלקן בסוף עונת 2024/25:[35]
- תוקם שדרת מסחר חדשה מתחת ליציע הצפוני שתכלול מסעדות, ברים וחנויות ספורט ומרצ'נדייז.
- תשודרג משמעותית קומת השחקנים ובה חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים (צפוי להסתיים בתחילת 2025).[36]
- יוקם מתחם אירוח VIP בסטנדרט גבוה ומושקע במיוחד.
בנוסף, במהלך שנת 2025 צפויה השלמת שלוחת מלחה בפרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים שכולל תחנה בלב קריית הספורט במלחה, לצד היציע הצפוני באצטדיון. לרכבת הקלה אף מוקם דיפו תחזוקה מדרום מזרח האצטדיון על שטח ששימש בעבר כחניון אוטובוסים.
האצטדיון משמש לאירועי ספורט נרחבים מלבד כדורגל, כמו למשל טורניר המכביה, שאירח האצטדיון פעמיים.
בנוסף האצטדיון מארח הופעות של זמרים מובילים במדינה (עדן בן זקן ופאר טסי בקיץ 2024).
באצטדיון צולמו קטעים מתוכנית הטלוויזיה האלופה, וכן פרק הפתיחה של העונה השנייה של המרוץ למיליון.
האצטדיון ממוקם בקרית הספורט של ירושלים ובסמוך להיכל הספורט פיס ארנה ומרכז הטניס של העיר וגשר להולכי רגל מחבר בינו למתחם קניון עזריאלי ירושלים-מלחה. הוא מכיל 31,733 מקומות ישיבה והוא הפך רשמית לאצטדיון הגדול ביותר בישראל לאחר שאצטדיון רמת גן קיבל אישור לאכלס אך ורק את היציע המערבי. באצטדיון מותקנת מערכת תאורה סולארית מתקדמת, ומוצבים בו שני מסכי ענק ששטח כל אחד מהם 60 מ"ר.
בסמוך ליציעים המערבי והמזרחי ישנם מגרשי חנייה, ומסביב לאצטדיון קיימים מספר חניונים אשר נמצאים במרחק הליכה כגון חניון אגד, חניון הגן הטכנולוגי וחניון גן החיות.
כמו כן, מתחת ליציע המזרחי של האצטדיון פועל "מרכז הספורט הירושלמי" ובתוכו מרכז לאמנויות לחימה, מכון כושר, סטודיו לריקוד, בריכה הידרותרפית לטיפולים, סטודיו לטאקוונדו, וכן קיר טיפוס גדול בגובה 21 מטר ובשטח קיר של מעל 700 מ"ר. בנוסף סמוך לשער 22 באצטדיון פועלת גלריה לאמנות.[39]
תוכניות מתאר עתידיות מייעדות סביבו בינוי רב למשרדים, מלונאות, מסחר, מגורים ועוד.
יציעי האצטדיון
| יציע | שערים | כניסות | תכולה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| יציע מערבי | 5-9 | 1-5 | כ-7,000 | במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע זה לרוב אוהדיה המתונים של הקבוצה, ולכן הוא נחשב לפחות קולני מבין שאר היציעים. בחלקו העליון של היציע ממקומת עמדת השידור ומתחתיה נמצאים תאי צפייה VIP, ומתחתיהם נמצא יציע הכבוד של האצטדיון, בו מוצבים כיסאות מרופדים וקיימת אפשרות להשכרת מסכים אישיים לצפייה במשחק. בנוסף ביציע זה ממוקמים יציע העיתונאות וחדרי התקשורת. |
| יציע צפון מערבי | 10-12 | 6 | כ-8,000 | היציע נפתח רק במשחקים עם קהל רב של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל. |
| יציע צפוני | 13-15 | 7-10 | יציע זה הוקם בשנת 1999. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון "שער האריות" של בית"ר ירושלים שהוקם בקיץ 2017. לפני הקמת היציע הדרומי שימש יציע זה את קהל החוץ. | |
| יציע צפון מזרחי | 16–17 | 11–12 | היציע נפתח רק במשחקים עם קהל רב של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל. | |
| יציע מזרחי | 18-21 | 13-16 | כ-7,500 | במשחקי בית"ר ירושלים, ביציע זה ממוקמים חברי ארגון לה פמיליה. יציע זה נחשב לקולני מאוד ביחס לשאר היציעים, בהם הקהל ביציע מעודד את הקבוצה עם אביזרי עידוד ופירוטכניקה שונים. במשחקי הפועל ירושלים זהו היציע היחיד שנפתח לאוהדי הקבוצה. |
| יציע דרומי | 1–4, 22–23 | 17-28 | כ-9,200 | משמש כיציע קבוצות החוץ. היציע שונה בבנייתו משאר היציעים, כאשר הוא בנוי ללא חלוקה למפלסים. כמו כן גם מספר המושבים ביציע גדול משמעותית משאר היציעים. |
| תאריך | המשחק | תוצאה | מסגרת | מספר צופים |
|---|---|---|---|---|
| 12 בפברואר 1992 |  ישראל –  חבר המדינות | 2-1 | ידידות | 2,000 |
| 29 בנובמבר 1994 | ישראל –  קפריסין | 3-4 | ידידות | 4,000 |
| 20 בספטמבר 1995 | ישראל –  אורוגוואי | 1-3 | ידידות | 8,000 |
| 22 בינואר 1997 | ישראל –  יוון | 1-1 | ידידות | 500 |
| 15 באפריל 1998 | ישראל –  ארגנטינה | 1-2 | ידידות | 14,000 |
| 24 בפברואר 1999 | ישראל –  לטביה | 0-2 | ידידות | 6,000 |
| 9 בפברואר 2005 | ישראל –  קרואטיה | 3-3 | ידידות | 4,000 |
| 14 בנובמבר 2012 | ישראל –  בלארוס | 2-1 | ידידות | 8,000 |
| 31 במרץ 2015 | ישראל –  בלגיה | 1-0 | מוקדמות יורו 2016 | 29,750 |
| 13 באוקטובר 2015 | ישראל – קפריסין | 2-1 | מוקדמות יורו 2016 | 25,300 |
| 9 באוקטובר 2016 | ישראל –  ליכטנשטיין | 1-2 | מוקדמות מונדיאל 2018 | 9,000 |
| 9 באוקטובר 2017 | ישראל –  ספרד | 1-0 | מוקדמות מונדיאל 2018 | 28,700 |
| 16 בנובמבר 2019 | ישראל –  פולין | 2-1 | מוקדמות יורו 2020 | 16,700 |
| 19 ביוני 2023 | ישראל –  אנדורה | 1-2 | מוקדמות יורו 2024 | 13,300 |
2023
2023
אצטדיון טדי לצד הפיס ארנה, סמוך לבתי שכונת מלחה, ב-2022
תצלום של אצטדיון טדי ב-2013, לפני הוספת הגג ביציע הדרומי והחלפת הכיסאות ביציע הצפוני
קופות האצטדיון ביציע המערבי ב-2011
אצטדיון טדי בעת אירוח משחק יורו 2013 עד גיל 21, טורניר הנבחרות הצעירות של UEFA שהתקיים כולו בישראל באותה עת
הכניסה לאצטדיון מצידו הצפון מערבי ב-2013
תאורת LED ביציע המזרחי באצטדיון טדי ב-2022
הדרבי של ירושלים באצטדיון טדי ב-2023
.JPG)
.jpg)
- רון עמיקם, מאיר גבאי ורוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר, מדיה 14, 2007
- הדרבי של ירושלים אשר מתקיים בדרך כלל באצטדיון טדי
- אצטדיון טדי, באתר הרשמי של בית"ר ירושלים
- אצטדיון טדי, באתר האוהדים של בית"ר ירושלים
- אושרי דודאי וניר גרוסמן, "כל העיר" ירושלים, ברוכים הבאים לאצטדיון טדי 2.0, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
