שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

בונים הלר

משורר פולני-ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בונים הלר
Remove ads

בונים הֶלֶר (נכתב גם בִּינֶם הלר; נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעיתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 190812 במאי 1998[1]) היה משורר יידי יהודי פולני, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.[2] מ-1957 התגורר בישראל.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

בונים בן נח הלר נולד בעיר ורשה שבפולין הרוסית ב-25 בינואר 1908 למשפחה יהודית דתית ענייה. עד גיל 14 למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן היה פועל. בשנת 1930 החל לפרסם משיריו, ואף עסק בעיתונאות. בשנים 19371939 התגורר בפריז, וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לוורשה. מאוקטובר 1939 עד דצמבר 1947 גר בברית המועצות (ביאליסטוק, אלמה-אטה, מוסקבה). ב-1948 חזר לוורשה, כעת בפולין הקומוניסטית, והיה לעורך הירחון הספרותי "יידישע שריפטן".

הלר נטש את הקומוניזם, התגורר תקופות קצרות בצרפת ובבלגיה ולבסוף עלה לישראל בפברואר 1957 עם משפחתו באונייה "ירושלים" (לאחר שביקר בה בספטמבר 1956)[3].

בשנת 1975 זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש מטעם עיריית תל אביב, על ספריו "ביחידות" ו"בגטו ווארשה בחודש ניסן",[4] שראו אור בתל אביב בשנים שלפני כן. בשנת 1981 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

אשתו הראשונה, גולדה, נפטרה בזמן מלחמת העולם השנייה. השניים היו הורים לבת יחידה, דינה. הוא נישא בשנית להדסה קסטין (1924–1995),[5] שחקנית.

הלר נפטר בשנת 1998 בתל אביב, בגיל 90. נטמן לצד אשתו בבית העלמין ירקון.[1]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[6].

Remove ads

שיריו

שירו המפורסם ביותר של הלר הוא "חודש ניסן בגטו ורשה" ("אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן"), שנכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. שניים משיריו בוצעו על ידי חוה אלברשטיין בתקליטיה "די קרעניצע" ו"לעמעלע", והיא אף ראיינה אותו לסרטו התיעודי של בן זוגה, נדב לויתן, "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר" (1995), שבו התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ.

מספריו

  • דורך שטאכעטן (ורשה 1932)
  • אין אומרו פון טעג (ורשה 1933)
  • אויפן ווינט (ורשה 1936)
  • לידער (מינסק 1940)
  • די ערד האט געציטערט (מוסקבה 1946)
  • דער וועג אויף ווארשע (מוסקבה 1948)
  • דורך שאט און שיין (לודז' 1948)
  • פרילינג אין פוילן (ורשה 1950)
  • היימערד (ורשה 1951)
  • דאס ליד איז געבליבן - אנתולוגיה של מחברים יהודים בפולין בזמן הכיבוש הנאצי - עורך (ורשה 1951)
  • געקליבענע לידער (ורשה 1952)
  • אין אונדזער צייט (ורשה 1954)
  • דאס ערשטע ליד (ורשה 1956)
  • קלארקייט (ורשה 1957)
  • ביים ראנד (ירושלים 1957)[7]
  • נייע לידער (תל אביב 1964)
  • דור און דויער (תל אביב 1967)
  • א בוים אין אוונט (תל אביב 1971)
  • אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן (תל אביב 1973)
  • ביחידות (תל אביב 1975)
  • דאס צוגעזאגטע ווארט (תל אביב 1980)
  • זיי וועלן אויפשטיין (תל אביב 1984)
  • דער גייסט פונעם שטורעם (תל אביב 1992)


בתרגומו

לקריאה נוספת

  • בני מר, סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה (תשע"ח)
  • יוליאן הירשהויט, 'בינם העלער: זיין דיכטונג פון ווייטיק און נאסטאלגיע', די צוקונפט 82 (1976), 177–179.
  • חיים גראדה, 'בינם העלער', ביי זיך 8 (תשל"ז), 28–30.
  • יצחק יונסוביץ', 'בינם העלער (צו זיין ווערן א בן-שבעים)', די גאלדענע קייט 100 (1979), 73–78.
  • יצחק יונסוביץ', 'המשורר בינם הלר', מאזנים נ, 6–5 (תש"ם), 408–412.
  • הירש אושרוביץ, 'וועגן בינם העלערס דיטונג', די צוקונפט 86, 2 (1980), 58–61.
  • יצחק יונסוביץ', 'אויף א העכערן שטאפל: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט" (1980)', די גאלדענע קייט 104 (1981), 192–196.
  • ישראל חיים בילצקי, 'א פאר ווערטער: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט"', יידישע צייטונג 1583 (28 בנובמבר 1980), 5, 11.
  • שלמה וורזוגר, 'דער פאעט בינם העלער', ביי זיך 25 (תשמ"ד), 100–103.
  • משה שקליר, 'דער שליח פון יידישן ווארט: צו דער ערשטער יארצייט פון בינם העלער', חשבון 133 (תשנ"ט), 13–23.
Remove ads

קישורים חיצוניים

סכם
פרספקטיבה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בונים הלר בוויקישיתוף

מפרי עטו:

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads