בונים הלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| לידה |
25 בינואר 1908 ורשה, פולין הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1998 (בגיל 90) ט"ז באייר תשנ"ח תל אביב-יפו, ישראל  |
| עיסוק |
משורר |
| לאום | יהודי-פולני, ישראלי |
| שפות היצירה | יידיש |
| סוגה | שירה |
| פרסים והוקרה | פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1981) |
  | |
בונים הֶלֶר (נכתב גם בִּינֶם הלר; נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעיתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 1908 – 12 במאי 1998[1]) היה משורר יידי יהודי פולני, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.[2] מ-1957 התגורר בישראל.
ביוגרפיה
בונים בן נח הלר נולד בעיר ורשה שבפולין הרוסית ב-25 בינואר 1908 למשפחה יהודית דתית ענייה. עד גיל 14 למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן היה פועל. בשנת 1930 החל לפרסם משיריו, ואף עסק בעיתונאות. בשנים 1937–1939 התגורר בפריז, וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לוורשה. מאוקטובר 1939 עד דצמבר 1947 גר בברית המועצות (ביאליסטוק, אלמה-אטה, מוסקבה). ב-1948 חזר לוורשה, כעת בפולין הקומוניסטית, והיה לעורך הירחון הספרותי "יידישע שריפטן".
הלר נטש את הקומוניזם, התגורר תקופות קצרות בצרפת ובבלגיה ולבסוף עלה לישראל בפברואר 1957 עם משפחתו באונייה "ירושלים" (לאחר שביקר בה בספטמבר 1956)[3].
בשנת 1975 זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש מטעם עיריית תל אביב, על ספריו "ביחידות" ו"בגטו ווארשה בחודש ניסן",[4] שראו אור בתל אביב בשנים שלפני כן. בשנת 1981 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
אשתו הראשונה, גולדה, נפטרה בזמן מלחמת העולם השנייה. השניים היו הורים לבת יחידה, דינה. הוא נישא בשנית להדסה קסטין (1924–1995),[5] שחקנית.
הלר נפטר בשנת 1998 בתל אביב, בגיל 90. נטמן לצד אשתו בבית העלמין ירקון.[1]
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[6].
שיריו
שירו המפורסם ביותר של הלר הוא "חודש ניסן בגטו ורשה" ("אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן"), שנכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. שניים משיריו בוצעו על ידי חוה אלברשטיין בתקליטיה "די קרעניצע" ו"לעמעלע", והיא אף ראיינה אותו לסרטו התיעודי של בן זוגה, נדב לויתן, "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר" (1995), שבו התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ.
מספריו
- דורך שטאכעטן (ורשה 1932)
- אין אומרו פון טעג (ורשה 1933)
- אויפן ווינט (ורשה 1936)
- לידער (מינסק 1940)
- די ערד האט געציטערט (מוסקבה 1947)
- דער וועג אויף ווארשע (מוסקבה 1948)
- דורך שאט און שיין (לודז' 1948)
- פרילינג אין פוילן (ורשה 1950)
- היימערד (ורשה 1951)
- דאס ליד איז געבליבן - אנתולוגיה של מחברים יהודים בפולין בזמן הכיבוש הנאצי - עורך (ורשה 1951)
- געקליבענע לידער (ורשה 1952)
- אין אונדזער צייט (ורשה 1954)
- דאס ערשטע ליד (ורשה 1956)
- קלארקייט (ורשה 1957)
- ביים ראנד (ירושלים 1957)[7]
- נייע לידער (תל אביב 1964)
- דור און דויער (תל אביב 1967)
- א בוים אין אוונט (תל אביב 1971)
- אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן (תל אביב 1973)
- ביחידות (תל אביב 1975)
- דאס צוגעזאגטע ווארט (תל אביב 1980)
- זיי וועלן אויפשטיין (תל אביב 1984)
- דער גייסט פונעם שטורעם (תל אביב 1992)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
