Loading AI tools
מחנך ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים. בן-יהודה היה מורה בבית הספר בראש-פינה, מורה בגימנסיה הרצליה ומנהלה שנים רבות. בן-יהודה כיהן כראש אגף החינוך והתרבות של הוועד הלאומי בארץ ישראל, ולאחר קום המדינה מנכ"ל משרד החינוך והתרבות הראשון, ראש מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל ונשיא החברה לחקר המקרא בתל אביב.
לידה | 1894 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 20 ביולי 1990 (בגיל 96 בערך) | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | הגימנסיה העברית "הרצליה" | ||||||
תפקיד |
| ||||||
ברוך בן יהודה נולד במריאמפולה שבליטא לזיסל ויעקב ליבוביץ, סופר, מורה הוראה ושו"ב. למד ב"חדר מתוקן" ובישיבה מודרנית לנערים. מגיל 10 כבר היה בן-יהודה פעיל בתנועת הנוער הציונית "תקוות ציון".
בן-יהודה עלה לארץ ישראל בגפו בשנת 1910, כאחד מארבעים הנערים הראשונים שהגיעו ללא הורים ללימודים בגימנסיה הרצליה והיה בוגר המחזור השני. במקביל עבד בכרמי רחובות עבור שכר לימוד ולמד ניצוח ומוזיקה ונגינה בפסנתר, קונצרטינה ומנדולינה אצל מורה הגימנסיה חנינא קרצ'בסקי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקים עם חבריו אליהו גולומב, משה שרת ודב הוז את "הסתדרות הדור הצעיר" ("הגימנזיסטים") שהועידו את עצמם לשירות לאומי בחינוך עברי לילדים. בהמשך נשלח לדגניה ושימש כמורה לעברית לחברי הקבוצה ומדריך תרבותי. על דמותו החלוצית המגנה על ערכים ועקרונות, כתב נתן אלתרמן את המחזה "כנרת כנרת". ב-1916 לאחר שחלה בקדחת נאלץ לעבור לראש פינה, שם לימד עברית ומוזיקה בבית הספר המקומי שבהנהלת וילקומיץ'. הקים את ארגון "ראש פינה הצעירה" לחיזוק ההתיישבות ונשא לאישה את יפה טורקניץ ביתו של המורה אהרן טורקניץ, שלימים לאחר מותו של וילקומיץ' ממגפת הטיפוס (1919) התמנה למנהל בית הספר. ב-1920 קיבל מלגה מטעם הברון רוטשילד ללימודי מתמטיקה ופיזיקה בבריסל ולאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות לתואר דוקטור במתודיקה של הוראת המתמטיקה שב לארץ ולימד בגימנסיה הרצליה. בנוסף לימד בגימנסיה את המקצועות תלמוד, תנ"ך, תולדות הציונות כמקצוע חובה בתעודת הבגרות ומוזיקה.
בן-יהודה חיבר ספרי לימוד רבים במתמטיקה, חשבון דיפרנציאלי, גאומטריה אנליטית, לוח השנה העברי, הנבואה בישראל, התודעה היהודית ותולדות הציונות, והיה שותף לעריכת ספרים רבים ביניהם: "מילון למוזיקה", "מילון כיס צרפתי-עברי". כמו כן היה בצוות עורכי "אנציקלופדיה נעורים" וערך את ספר "הגימנסיה". הוא כתב גם ספר "כולם אהובים" על זיכרונותיו כמחנך.
הקים את שבט הצופים בגימנסיה הרצליה ועמד בראשו. תנועת "צופי הגימנסיה" הוציאה הכשרות מגויסות לפלמ"ח והשתתפה בהקמת קיבוצים ברחבי הארץ.
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה (1940-1944), עמד ד"ר ברוך בן יהודה בראש ועדת הביצוע להוצאת תלמידי בתי הספר התיכוניים למחנות עבודה בקיץ, לעזרת המשקים.
בתחילת שנת הלימודים תש"ח, ב-2 באוקטובר 1947, נבחר ד"ר בן-יהודה כמנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי.[1] לאחר הקמת משרד החינוך והתרבות כיהן כמנכ"ל המשרד עד שנת 1952.
שימש כיושב-ראש חבר השופטים בחידוני התנ"ך למבוגרים ונחשב לשופט מחמיר שזוהה עם המשפטים "הבא אחריו!" ו"זמנך עבר!". לימים הפכו חידונים אלו לבסיס למערכון בסרט "לול", בו מגלם אורי זוהר את דמותו באינטונציה ובמימיקה מדויקת.
ייסד את מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל ועמד שנים רבות בראשה.[2]
זכורה הופעתו בתוכנית "שרתי לך ארצי" (תוכנית בטלוויזיה הישראלית של דן אלמגור ואליהו הכהן) בה ניגן בקונצרטינה את השיר "פה בארץ חמדת אבות", וסיפר את סיפור צמיחתו של השיר בגימנסיה ואיך נתפרסם בכל הארץ הודות לטיול שערכה הגימנסיה.
בן-יהודה נשאר בתודעה הציבורית כבעל בקיאות מופלגת בתנ"ך ובתלמוד, בלשון העברית הדקדוק והניקוד, בתורות המוזיקה ונגן וירטואוז בקונצרטינה, והיה קפדן ושמרן בדעותיו. כשהוצע לו ב-1948 להיות שר החינוך, הוא עמד על כך שיכהן כמנכ"ל בלבד, שכן כאיש חינוך אל לו להיות מעורב בפוליטיקה, סירב להתפקד למפלגת מפא"י וכיהן כמנכ"ל בדרגת שר עד 1952 ואז חזר לנהל את גימנסיה הרצליה, העביר אותה למשכנה החדש ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב ולאחר מכן נבחר לנשיאה.
היה אב לשלוש בנות: עודדה 'דדי' בן יהודה שנפטרה ב-22 במרס 2024 והובאה למנוחת עולמים במושב כליל בגליל; צלילה אורגד, עיתונאית ומבקרת אמנות, שהייתה נשואה למוזיקאי בן-ציון אורגד; ונתיבה בן-יהודה, לוחמת הפלמ"ח, לשונאית וחוקרת זמר.
בשנת 1976 זכה להכרה כיקיר העיר תל אביב-יפו.[3] בשנת 1979 זכה בפרס ישראל על מפעל חייו בחינוך.[4]
נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]
ביבליוגרפיה של פרסומיו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.