Loading AI tools
סופר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריאן פריל (באנגלית: Brian Friel; 9 בינואר 1929 - 2 באוקטובר 2015) היה מחזאי אירי וכן סופר ובמאי תיאטרון "פילד דיי ת'יאטר קומפני". הוא נחשב מטובי המחזאים שכתבו בשפה האנגלית.[1] [2] וכונה "צ'כוב האירי".[3] בתקופה של שישה עשורים כתב יותר משלושים מחזות, הידועים ביותר הם "פילדלפיה, הנה אני בא!" ו"רוקדים בלונאסה".
לידה |
9 בינואר 1929 אומה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
2 באוקטובר 2015 (בגיל 86) Greencastle, אירלנד |
מדינה | אירלנד |
מקום קבורה | Glenties |
השכלה | |
תפקיד | סנאטור של אירלנד (25 באפריל 1987–5 ביולי 1989) |
מפלגה | Nationalist Party |
השקפה דתית | הכנסייה הקתולית |
פרסים והוקרה |
|
ב-1975 יצא סרט קולנוע על פי המחזה "פילדלפיה, הנה אני בא!" בכיכובו של דונל מק'קאן ג'ון קווסטד ביים ובריאן פריל כתב את התסריט. ב-1980 ייסד פריל את "פילד דיי ת'יאטר קומפני", המחזה "תרגומים" מאת פריל היה המחזה הראשון שהציגה הלהקה. בתיאטרון שיתף פעולה עם שיימוס היני, זוכה פרס נובל לספרות, שהיה חברו מילדות.
המחזה "רוקדים בלונאסה" הביא לפריל הכרה בינלאומית ופרסים רבים בהם פרס טוני למחזה הטוב ביותר, פרס לורנס אוליביה ופרס חוג מבקרי התיאטרון של ניו יורק. ב-1998 הופק סרט קולנוע על פי המחזה בכיכובה של מריל סטריפ ובימוי של פט או'קונור. המחזה Lovers (אוהבים) עובד לאופרה בשם "באלימור" (Ballymore) על ידי ריצ'רד וורגו (Richard Wargo). הצגת הבכורה הועלתה במילווקי בפברואר 1999.
פריל נולד באומך שבמחוז טיירון בצפון אירלנד. אביו, פטריק "פאדי" פריל, היה מורה בבית ספר בדרי. אימו, מרי מקלון, הייתה מנהלת סוכנות דואר בגלנטיס (Glenties) שבמחוז דניגול. הוא התחנך בבית ספר קתולי, סיינט קולומב'ס קולג' בדרי. את התואר הראשון עשה בסיינט פטריק'ס קולג' במיינות' (Maynooth) והוסמך להוראה ב-St. Joseph's Training College בבלפסט. ב-1954 נשא לאישה את אן מוריסון, ולזוג נולדו ארבע בנות ובן. בין השנים 1950 ל-1960 עסק בהוראה ולימד מתמטיקה בבתי ספר בדרי. ב-1960 עזב את משרתו כמורה כדי לקדם את הקריירה שלו כסופר. הוא עבר לגור במוף (Muff) במחוז דניגול, ולבסוף התיישב בגרינקאסל שבדניגול.
ב-1987 מונה לשאנד אירן (הסנאט האירי) על ידי הטישך.[4] וכיהן עד 1989. רדיו ה-BBC שידר ב-1989 סדרה של שישה ממחזותיו במסגרת "עונת בריאן פריל, הוא היה המחזאי שעודו בחיים הראשון שזכה לכבוד כזה. באפריל ועד אוגוסט של שנת 1999 חגגו יום הולדת 70 לפריל, באירועים שנקראו "פסטיבל פריל". במהלכו הועלו עשרה מחזות על הבמות ברחבי דבלין. בנוסף לפסטיבל הוקדשו למחזאי כנס, תערוכה בספריה הלאומית, הקרנות סרטים, ומהדורה מיוחדת של המגזין The Irish University Review. כמו כן קיבל פרס על מפעל חיים מ"אייריש טיימס".
ב-2008 הוכרז באוניברסיטת המלכה בבלפסט על כוונה להקים מרכז תיאטרון ומחקר על שמו של בריאן פריל. המרכז "בריאן פריל תיאטר" נפתח ב-2009.
ב-2009 ציינו את יום הולדתו השמונים. בגייט תיאטר הוצגו בספטמבר המחזות "Faith Healer", "The Yalta Game" ו-"Afterplay". ב-13 בספטמבר הוצג ב"אבי תיאטר" ערב של "חגיגות יום ההולדת של בריאן פריל", בו הוקראו קטעים ממחזותיו "פילדלפיה, הנה אני בא!", "תרגומים" ו"רוקדים בלונאסה". למרות היותו מתבודד, השתתף פריל בחגיגות וקיבל עוגה בעוד הקהל שר "יום הולדת שמח". עוד ב-2009 פרסם כתב העת Irish Theatre International גיליון מיוחד לרגל המאורע, והקדיש שבעה מאמרים למחזאי.
נפטר בדניגול שבמחוז אלסטר באירלנד ב-2 באוקטובר 2015, לאחר מחלה ממושכת.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.