שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

פרס נובל לספרות

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרס נובל לספרות
Remove ads

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency). המונח "יצירה" מתייחס בדרך כלל למכלול ספריו של הסופר, אם כי לעיתים בוחרת ועדת הפרס לציין ספר ספציפי. האקדמיה השוודית היא זו הקובעת את זהות מקבל הפרס.

עובדות מהירות מיקום הטקס, מדינה ...

הפרס הוענק פעם אחת לסופר ישראלי, ש"י עגנון, בשנת 1966.

Remove ads

התפלגות דמוגרפית של הזוכים

ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

את פרס נובל בספרות מקבלים בעיקר סופרים שכותבים דווקא בשפות מסוימות ובמשפחות של שפות מסוימות. נכון לשנת 2021, 93% מהחתנים כתבו בשפות הינדו-אירופיות וחמש השפות השכיחות ביותר בהן כתבו חתני הפרס הן, על פי סדר השכיחות, הן אנגלית (25%), צרפתית (14%), גרמנית (12%), ספרדית (9%) ושוודית (6%), שמתוכם רק אחד כתב בשפה מענף לא אירופי של שפות אלו. כמו כן, 73% מהזוכים נמנים כתושבי מדינות אירופאיות,[1] ו-11% כתושבי ארצות הברית. אזרחי שאר העולם זכו ב-16% מהפרסים בלבד. ראו את הדיאגרמות לפירוט נוסף.

נכון לשנת 2024, מתוך 121 הזוכים, רק 18 (15%) היו נשים. יותר ממחציתן זכו בו בשלושת העשורים האחרונים מתוך 12 העשורים, בהם הוא מחולק. כמו כן, 16 מהזוכים היו יהודים (13%).

Remove ads

ביקורות

סכם
פרספקטיבה

תנאי האידיאליזם

בשנים הראשונות של פרס נובל, הקריטריון של "אידיאליזם", שנקבע על ידי צוואתו של אלפרד נובל היה הגורם העיקרי לכך שסופרים ומחזאים חשובים כמו לב טולסטוי, אנטון צ'כוב, אמיל זולא, אוגוסט סטרינדברג, ג'ק לונדון, הנרי ג'יימס, תומאס הארדי והנריק איבסן, שיצירותיהם נחשבות פסימיות מדי, לא זכו בפרס. על פי היסטוריון הספרות פרנסואה קומבה, האקדמיה השוודית, בהשפעת המזכיר הנצחי קרל דוד אף וירזן, קירבה בתחילה את מושג ה"אידיאליזם" ל"פטריוטיות" וכיבדה את כל הספרות הלאומנית או האזורית האירופית (תיאודור מומסן, הנריק סינקביץ', פרדריק מיסטרל...). במהלך מלחמת העולם הראשונה, שבה שוודיה לא השתתפה, תבעה הוועדה קו של נייטרליות, ותגמלה סופרים ממדינות לא לוחמות, כמו דנמרק או סופרים כמו רומן רולאן, שחזונם האוניברסליסטי והאופטימי היה קונצנזואלי.

אחרי 1920 השתנתה הגישה.

סופרים אירופאים

המספר הרב של הזוכים האירופאים בכלל, והשוודים בפרט היה נושא לביקורת. נכון לשנת 2021, 73% מחתני הפרס היו אזרחי מדינות באירופה.

בשנת 2008 הצהיר הוראס אנגדהל, אז המזכיר הקבוע של האקדמיה, כי "אירופה היא עדיין מרכז העולם הספרותי", וכי "ארצות הברית היא מבודדת וסגורה מדי. הם לא מתרגמים מספיק ולא ממש משתתפים בדיאלוג הגדול של ספרות".[2] בשנת 2009, מחליפו, פיטר אנגלונד, דחה את הטענה באומרו: "ברוב השפות יש סופרים שמגיע להם לקבל פרס נובל, וזה נכון גם לגבי סופרים הן מארצות הברית והן מאמריקה הלטינית". כמו כן, הוא הודה באירופוצנטריות של הפרס, ואמר כי "אני חושב שזו בעיה. אנו נוטים להזדהות בקלות רבה יותר עם הספרות שנכתבה באירופה, במסורת האירופית".[3] מבקרים אמריקאים ציינו את העובדה שסופרים אמריקאים מפורסמים כגון פיליפ רות, קורמאק מקארתי או תומאס פינצ'ון, או סופרים מאמריקה הלטינית, כגון חורחה לואיס בורחס, חוליו קורטאסר או קרלוס פואנטס לא זכו בפרס, ואילו סופרים פחות ידועים כגון הסופרת הגרמנית הרטה מולר, שכמעט ואיננה מוכרת מחוץ לגבולות מדינתה זכו.

באפריל 2018 חברים בוועדת הבחירה של הפרס התפטרו בעקבות חקירה של הטרדות מיניות של ז'אן-קלוד ארנו הנשוי לאחת מחברות הוועדה. בעקבות זאת החליטה האקדמיה השוודית לדחות את ההכרזה על פרס נובל ל-2018 כך שיפורסם יחד עם הזוכה של 2019.[4]

Remove ads

חתני פרס נובל לספרות

סכם
פרספקטיבה
מידע נוסף שנה, מקבלי הפרס ...
Remove ads

לקריאה נוספת

  • פניני נובל - מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות, כתר הוצאה לאור, 2007.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס נובל לספרות בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads