גיור (עיר)
עיר בהונגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיוֹר[1] (בהונגרית: Győr, בגרמנית: Raab, בסלובקית: Ráb, ביידיש: ראאב) היא עיר בצפון-מערב הונגריה, סמוך לגבול עם סלובקיה בחצי הדרך בין בודפשט לווינה. היא העיר השישית בגודלה בהונגריה והעיר הראשית במערב חבל טרנסדנוביה. היא משמשת גם כבירת מחוז גיור-מושון-שופרון ונמצאת על גדות נהר דנובה.
| |||
 | |||
| מבט אווירי | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 גיור-מושון-שופרון | ||
| נפה | נפת גיור | ||
| ראש העיר | צ'בה אנדראש דז'י | ||
| שפה רשמית |
הונגרית  | ||
| שטח | 174.62 קמ"ר | ||
| גובה | 108 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 130,020 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 753.43 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 47°41′03″N 17°38′04″E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.gyor.hu | |||
  | |||
סביבת העיר הייתה מיושבת כבר מימים קדומים. ההתיישבות הגדולה הראשונה, שהייתה קלטית, מתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס. העיר נקראה ארבונה (Arrabona) ושם זה נשמר במשך כ-800 שנה. עקבות מהשם הזה ניכרים עד היום בשם הגרמני (Raab) ובשם הסלובקי (Ráb) של העיר. סוחרים רומאים הגיעו לארבונה במאה הראשונה לפני הספירה. בשנת 10 לספירה כבש הצבא הרומי את חלקו המערבי של הונגריה שנקראה פאנוניה. אף על פי שהקיסרות הרומית נטשה את האזור במאה ה-4, עקב התקפות בלתי פוסקות של שבטים גרמנים והונים, העיר נותרה מיושבת. במאות שלאחר מכן הייתה התיישבות של סלאבים, לומברדים, ואווארים בעיר ובסביבתה.
המדיארים כבשו את העיר בסביבת 900 וחיזקו את המצודה הרומאית הנטושה. אישטוון הראשון, מלך הונגריה, ייסד דיוקסיה בעיר, ובאותה תקופה קיבלה העיר גם את שמה ההונגרי – גיור (Győr). ב-1044 התקיים ליד העיר קרב מנפו בו איבדה הונגריה את עצמאותה לזמן קצר לטובת האימפריה הרומית הקדושה. העיר נכבשה על ידי המונגולים בפלישה המונגולית להונגריה (1241–1242) ולאחר מכן, בשנת 1271, היא נהרסה על ידי הצבא הצ'כי.
בתקופת הכיבוש העות'מאני כאשר הצבא העות'מאני התקרב לעיר, המפקד של העיר החליט לשרוף את העיר במקום להגן עליה. כאשר הצבא העות'מאני הגיע לעיר הוא מצא רק חורבות שרופות. עד היום שמה של העיר בטורקית הוא "העיר השרופה" (Yanik kale). העיר והמצודה נבנו מחדש כמו כן היא הוקפה בחומה חדשה. העיר השתנתה לגמרי בעקבות הבנייה מחדש שתוכננה על ידי ארכיטקטים ומהנדסי צבא איטלקיים בסגנון מודרני לאותה תקופה. במקום הרחובות והסימטאות המעוקלות מימי הביניים נבנו רחובות ישרים ומבנים מפוארים בסגנון הרנסאנס שחלקם קיימים עד היום. המצודה החדשה לא מילאה את התקוות שתלו בה, וב-1594 הצבא העות'מאני הצליח לכבוש את העיר. היא נכבשה בחזרה על ידי גייסות הונגרים ואוסטרים ב-1598.
במאות שלאחר מכן העיר התפתחה ושגשגה. ב-1743 המלכה מריה תרזה העניקה לעיר מעמד של עיר מלכותית חופשית. מסדרים נוצריים רבים התמקמו בעיר ובנו בה בתי ספר, כנסיות בית חולים ומנזר. נפוליאון כבש את העיר והרס חלק מהחומות. ראשי העיר ראו שאין תועלת רבה בחומות והרסו ביוזמתם חלקים נוספים מהן, כדי לאפשר את הרחבת העיר.
באמצע המאה ה-19, עם תחילת תנועת ספינות הקיטור על נהר הדנובה, הפכה גיור לאחד מצמתי המסחר החשובים בהונגריה. עדויות מהתקופה מספרות על 400 ספינות קיטור שעברו דרכה בשנה. הספינות, בדרכן לווינה, הובילו תבואה, טבק, צמר, עורות, בקר ומוצרי חקלאות אחרים, ובשובן הביאו עצים לבניה, ברזל ומוצרי מותרות שונים. רבים מתושבי העיר עסקו בתיווך ובמסחר, בעיקר במוצרי תבואה ובקר. השגשוג בתחום המסחר הסתיים עם סלילת קו הרכבת שעקף את העיר והחליף את ההובלה בספינות הקיטור. בעקבות כך, ראשי העיר החליטו לפתח את התעשייה בעיר, ובסיוע של משקיעים הוקמו בתי חרושת רבים. בין שתי מלחמות העולם, הפכה גיור לעיר התעשייה השנייה בגודלה בהונגריה.
במלחמת העולם השנייה, העיר ניזוקה קשות מהפצצות. לאחר המלחמה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הוקמו בעיקר שיכוני בטון גדולים ומרכז העיר העתיק הוזנח והפך לשכונת מגורים אפורה ומתפוררת. ב-1970 הוחל בשיקום ובשימור מרכז העיר, ובעקבות כך בשנת 1989 זכתה העיר בפרס האירופי לשימור מונומנטים.
המידע הקדום ביותר על התיישבות של יהודים במקום היא מסוף המאה ה-14, אם כי ייתכן שקהילה מאורגנת הייתה קיימת כבר אף לפני כן. "רחוב היהודים" מופיע ברישום מקרקעין עירוני משנת 1567. הכנסייה אפשרה רק לקתולים להתיישב בתחומי העיר גיור, והיהודים נאלצו להתיישב ביישוב גיורסיגט על אי סמוך על נהר הדנובה. ב-1791 התארגנה הקהילה וב-1795 הוקם בית כנסת. רק ב-1840, לאחר שיצא החוק המתיר התיישבות יהודים בערים המלכותיות החופשיות, החלה התיישבות של יהודים בתוך העיר עצמה. ב-1851 הוקמה קהילה מאוחדת שכללה גם את היהודים על האי. ב-1870 נבנה בית כנסת חדש ומפואר.[2] ב-1871 הוקמה קהילה אורתודוקסית נפרדת. ב-1910 היוו היהודים – ברובם סוחרים תעשיינים ובעלי מלאכה – כ-12.6% מסך האוכלוסייה, ב-1920 הגיע מספרם ל-5,904 ובשנת 1941 ירד מספרם ל-4,688.
| שנה | מספר היהודים בעיר[3] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 659 | |
| 1880 | 3,766 | 27,574 |
| 1910 | 5,583 | |
| 1920 | 5,904 | |
| 1930 | 5,381 | |
| 1941 | 4,688 | 57,190 |
שנות השואה
ביו 1942 ל-1944 גויסו רוב הגברים היהודים לשירות העבודה במסגרת הצבא ההונגרי. הגרמנים השתלטו על הונגריה במרץ 1944. ב-13 במאי 1944 רוכזו כל היהודים הנותרים בעיר בגטו. ב-11 וב-14 ביוני נשלחו 5,635 יהודים מהעיר ומהסביבה בשתי רכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר השואה
לאחר המלחמה חזרו כ-700 ניצולים ממחנות העבודה וההשמדה לעיר. ב-1946 היו בה כ-950 יהודים אך ב-1970 נותרו רק כ-200. בית הכנסת הגדול, שלא היה בשימוש מאז השואה, נמכר לרשות המקומית. הוא שופץ ושוחזר ומשמש כיום כמרכז תרבות עירוני.
קבוצות אתניות[4][5]
דתות[5]
- קתולים – 67.0%
- קלויניסטים – 5.1%
- לותרנים – 6.1%
- אחרים – 0.8%
- אתאיסטים – 10.4%
- לא השיבו – 10.6.
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012
הערים התאומות של גיור הן:
- דז'ה אורבן במקור אוסטררייכר, (1884 – 1986) היה צייר אוונגרד, גרפיקאי, מורה לאמנות יהודי-הונגרי.
- פרידיש ריס (1880–1956) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי.
- מרסל ריס (1886 – 1969) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, אחיו הצעיר של המתמטיקאי פרידיש ריס.
- יוסף בן דוד
- אַרְפַּאד אוֹרְבַּאן (1938 – 2008) שחקן נבחרת הונגריה בכדורגל יהודי-הונגרי, זוכה מדליית זהב אולימפית באולימפיאדת טוקיו (1964) בכדורגל ומאמן כדורגל.
- נתן גשטטנר – רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.
- אמיל צוקרקנדל – רופא ואנטומיסט יהודי-אוסטרי.
- דוד ויטמן – אדריכל וצייר ישראלי שפעל בעיקר בחיפה. ממקימי כפר האמנים עין הוד.
- אליזבת מלוקסמבורג נפטרה כאן
- פרנץ סומבטהיי
- מיקשה ברמן (1861 – 1925) היה מהנדס מכונות, מפקח רכבות ממלכתי, כותב ספרות טכנית טכנית, ממציא יהודי-הונגרי.
- ינה סקיי, במקור שטרן אמן שחמט יהודי-הונגרי, מחבר חידות השחמט, אלוף העולם בפאזלים בשחמט (1936).
- אנדראש וארקוני (1926 – 1977) היה עיתונאי, עורך עיתון, מנחה טלוויזיה יהודי-הונגרי.
- פאל רנשבורג (1870 – 1945) פסיכולוג יהודי-הונגרי בעל שם בינלאומי, נוירולוג, פרופסור, מייסד הפסיכולוגיה הניסיונית. מת ימים לפני שחרור גטו בודפשט.
- ויקטור רנשבורג (1862 – 1930), היה יהודי-הונגרי, מנכ"ל חברת ההוצאה לאור אתנאום, מומחה לכתיבה מקצועית, בנו של הרב שלמה רנשבורג.
- אירן ורשאני במקור מלווין וולנר (1877 – ב-1932) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה.
- דיולה קניג (1849 – 1913) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, שהתנצר בגיל 40, פרופסור באוניברסיטה, שעסק באנליזה מתמטית, באלגברה, בתורת הקבוצות.
- יאנוש אנטל, עד 1890: זינגר (1869 – 1945) היה רופא שיניים יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
- מיהאי פוגאן (1875 – 1924 ) היה עיתונאי וסופר יהודי-הונגרי.
- לאסלו פוגאן (1901 – 1956) היה עיתונאי, מוציא לאור, פוליטיקאי וסופר יהודי-הונגרי.
- דז'ה רדוש (במקור גולד 1891 – 1974) היה פרופסור לכינור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, יהודי-הונגרי.
- ארנה סיץ' (במקור סיס 1908 – 1950) היה קומוניסט יהודי-הונגרי חבר ה-נ.ק.ו.ד. הסובייטי, קולונל וסגן המנהל של המשטרה החשאית ההונגרית (ÁVO).
- מרגיט קובאץ' (1902 – 1977) אמנית קרמיקה יהודייה-הונגרייה זוכת פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל) זוכת פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול
- זולטאן ארנסט (1892 – 1945) היה דוקטור לרפואה מומחה ברפואה פנימית, מרצה בכיר, אחד החלוצים והמומחים בייצור וטיפול באינסולין בממלכת הונגריה.
- לאסלו פראדי (במקור רייכנפלד, 1909 – 1993) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, אלוף בצבא הונגריה.
- לאיוש רונה, (עד 1893 רוט, 1869 – 1942) היה עיתונאי, מוציא לאור, עורך ראשי.
- אימרה הירשלר (1906 – 1989) היה רופא נשים-מיילד יהודי-הונגרי, רופא ראשי בבית חולים, מנהך מחלקת יולדות וגינקולוגיה.
- טיבור שיין (בהונגרית: Schön Tibor) היה אדריכל ישראלי ממוצא הונגרי. בנה בנייני מגורים ומסחר רבים באזור חיפה ונשר.
- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 240-243
- ג'ו'ר (ראב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 100-102. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- אלכסנדרה לוזה, גיור, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 339–340), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של גיור (בהונגרית)- לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 332 (בהונגרית)
- (In Memory of the Martyrs of Gyõr) Le-zekher kedoshei Gyõr, באתר JewishGen (באנגלית)
- ג'ור (Győr), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- תערוכת אינטרנט על גיור, באתר יד ושם
- גיור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קהילת גיור, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- בית הקברות היהודי בגיור
- "גיור", באתר JewishGen (באנגלית)
גיור (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
