Loading AI tools
יחידה של חיל הים הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון לרפואה ימית (מר"י) הוא יחידה של חיל הים הישראלי הנמצאת בבסיס חיפה המבצעת טיפולי תא לחץ צבאיים ואזרחיים בגזרת הצפון.
סמל המכון לרפואה ימית | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | מר"י |
כינוי עבר | המדור לרפואה תת-מימית |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל הים הישראלי |
סוג | מרכז רפואי |
בסיס האם | בסיס חיפה |
אירועים ותאריכים | |
מקים היחידה | בנימין תלם |
מלחמות |
מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן |
נתוני היחידה | |
ייעוד | מיון רפואי לצוללים וטיפול במטופלים בעלי שלל אינדיקציות שהבולט בהם הוא נפגעי צלילה |
כוח אדם | כ-40 רופאים חובשים וטכנאים. |
ציוד עיקרי | תא לחץ |
פיקוד | |
דרגת המפקד | סגן-אלוף רופא מומחה ברפואת צלילה |
מפקד נוכחי | סא"ל ד"ר אורלי קנול |
עיטורים | |
פרס "אלקלס" ל-1993 - הצטיינות בתחומי הרפואה. |
הפעלת לוחמים בתווך התת-מימי מחייבת מידע רב והוראות ברורות עד גבול היכולת. מדי פעם קורות תקלות המחייבות טיפול מיידי בשיטה מיוחדת שגובשה במחקר ונוסתה בהצלחה. אזרחים העוסקים בצלילה להנאתם מגזימים לעיתים ומגיעים למצב של נפגע צלילה.
חיל הים מפעיל לוחמים בתווך התת-מימי בשלושה תחומים עיקריים:
בצוות צוללת - צוללנים חייבים לדעת ולתרגל מצבי חילוץ מצוללת שקועה בעומק משתנה. שיטת החילוץ מצוללת מביאה את הנחלצים למצב של נפגעי צלילה המחייבים טיפול מיידי.
צוללים פושטים- הפעילות התת-מימית הנדרשת מהלוחמים כוללת תקיפה בנמלי אויב, פשיטות קומנדו שמחייבות מעבר בצלילה.
צוללים הגנתיים – הנדרשים לבדוק את הנמל ותחתיות כלי השיט להגנה מתקיפות קומנדו ימי של האויב.
צוללי עבודות תת-מימיות בתחתיות כלי שיט וביסודות המשוקעים של המעגנים, עבודות שונות בלב הים ובעומקים גדולים, חיפוש גופות אנשים שטבעו או טייסים שנטשו למים ומטוסם שקע. כולל השפעות עבודה במשך זמן ארוך מתחת למים בעומקים השונים תוך הפעלת ציוד המיועד לכך.
בפעילויות האלה נמצא הצולל בתווך עוין לגוף האדם. לשם כך פותחו שיטות עבודה שמאפשרות תפקוד. המצב הוא גבולי בכל חריגה יש השפעות פיזיולוגיות, ורפואיות שונות שיש להתכונן אליהן, ברמה של מניעה וברמה טיפולית.
המכון לרפואה ימית מתמודד עם מספר דרישות ולכן מתחלק לארבעה מדורים: מדור קליני תת-מימי (מדור טיפולי) המתעסק ככלל בתא לחץ לנפגעי צלילה ולחולים אחרים ובנוסף מענה כשירות רפואית לצלילה, מדור רפואת שגרה וחירום (מדור טיפולי) הנותן מענה רפואה ראשונית לחיילים בזירה הן מבחינת שגרה והן מבחינת חירום, מדור למחקר בפיזיולוגיה של הצלילה (מדור מחקר) המתעסק במחקרים בתחומי המכון ואחרון הוא מדור תפקוד האדם בים (מדור טיפולי) הנותן טיפול לחיילים שצריכים מענה במצב שנקרא בשפה העממית ״מחלת ים״.[hebrew 1]
מפקד המכון הוא קצין בוגר עתודת רפואה בדרגת סא"ל. סגל המכון מונה כ-40 אנשי צוות: רופאים, אחים, חובשים וטכנאי תא הלחץ אשר תופסים כוננות במשך כל שעות היממה לטיפולים בתא הלחץ.
המכון עומד בקשר מקצועי עם יחידות תאי הלחץ במרכז רפואי יצחק שמיר בצריפין, בית חולים אלישע בחיפה והמרכז הרפואי יוספטל באילת.
המדור לרפואה תת-מימית שהיה קיים עד 1975 ,ושעליו פיקד ד"ר בני פלד, שודרג על ידי מפקדו ד"ר יהודה מלמד כמכון הלאומי לרפואת צלילה ולרפואה היפרברית.
המכון נעשה מוסד קליני מחקרי בתחומי רפואת הצלילה, הפיזיולוגיה והרפואה ההיפרברית. המכון הוכר ככזה על ידי משרד הבריאות בשנת 1982. קיבל הכרה בין לאומית כעומד בשורה הראשונה של מוסדות בתחום זה בעולם.[1]
מפקדי חיל הים הכירו בחשיבות המכון לרפואה ימית בכל הנושאים התת-מימיים וקיבל את ותמיכתם לפי הצורך. בשיתוף פעולה עם מפקדי שייטת 13 ומפקדי שייטת הצוללות הגדרו תפקידי המכון לרפואה ימית ונקבעה מסגרתו המקצועית.
בשיתוף עם פרופ' שמעון בורשטיין מבית החולים רמב"ם הורחב הטיפול בתא לחץ גם להוריות טיפול שאינן קשורות בצלילה. בתמיכתו של תא"ל ד"ר ערן דולב, שהיה קצין רפואה ראשי, הכיר משרד הבריאות בשנת 1982 במכון לרפואה ימית של חיל הים ובשיתוף בית החולים רמב"ם כמכון הלאומי לרפואת צלילה ורפואה היפרברית ובהמשך לכך קיבל המכון הכרה בין לאומית.
ב-1986 כתבו ד"ר יהודה מלמד, סגנו ד"ר דני שרמן פרופ' שמעון בורשטיין את הוריות הטיפול בתא לחץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נכתבו הוריות כאלו, חמש עשר במספר שנכנסו לסל השירותים, הוריות אלה קיבלו ב-1994 תוקף ונכללו בחוק הבריאות הממלכתי.[2] ההוריות הללו קימות בסל הבריאות עד היום וקופות החולים השונות מחויבות לממנן למטופלים.
בשנת 1993 קיבל המכון הוקרה על תרומתו למדע הרפואה וזכה בפרס לקלס מטעם הקרן הקיימת.
מפקדי המכון לרפואה ימית | |||||
דרגה ושם | תקופת הפיקוד | נושאים לציון | תמונה | ||
אל"ם ד"ר יהודה מלמד | 1995-1974 | ||||
סא"ל ד"ר אבי צ'ופק | |||||
סא"ל ד"ר אמיר אברמוביץ' | |||||
סא"ל ד"ר יוחאי אדיר | |||||
סא"ל ד"ר יואב יניר | |||||
סא"ל ד"ר רונן בר | 2014-2019 | ||||
סא"ל ד"ר ינון מצליח | 2019-2021 | ||||
סא"ל ד"ר אורלי קנול | נוכחית |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.