שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

במחנה

הביטאון של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במחנה
Remove ads

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דיגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א. בדצמבר 2019 הוחלט על סגירתו ואיחודו עם אתר צה"ל. בינואר 2020, יצא גיליון פרידה מודפס[1].

עובדות מהירות סוגה, פורמט ...
Thumb
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה
Thumb
שער גיליון במחנה שפורסם לאחר אסון המסוקים
Thumb
שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי
Thumb
שער גיליון 3424, האחרון שפורסם באתר צה"ל

באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוחלט על חידוש הפצת גליונות מודפסים של העיתון[2]. לאחר שיצאו 21 גיליונות שבועיים, גם מהדורה זו חדלה מלהתפרסם, פרט למספר גיליונות מיוחדים לציון מועדים וחגים.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

העיתון יצא לאור לראשונה בדצמבר 1934 כשבועון מחתרתי של סניף "ההגנה" בתל אביב. עורכו עד 1947 היה אפרים תלמי, וכתבו בו גם נתן אלתרמן, לאה גולדברג, שרגא רובינשטיין וגרשון חנוך. בסוף 1947 הפך במחנה לביטאון הארצי של "ההגנה", ובפברואר 1948 החל להופיע מודפס (ולא משוכפל כפי שהיה עד אז) ומשה שמיר התמנה לעורכו. בספטמבר של אותה שנה הפך ל"עיתון חיילי צה"ל".

היקף תפוצתו הגיע לעשרות אלפי עותקים, שנשלחו בחינם אל יחידות צה"ל השונות ואל מנויים מן המגזר הצבאי והפרטי אשר לרובם הייתה זיקה מסוימת לצה"ל (אנשי מילואים, גמלאים, נכי צה"ל וכדומה) תמורת דמי מנוי.

בין השנים 2000–2005 היה העיתון מורכב משני חלקים: חלק חדשותי ובו ידיעות אקטואליות הנוגעות למערכת הביטחון וליחידות צה"ל השונות, וכן מגזין, מוסף הכולל כתבות צבע ארוכות, ראיונות, תצלומים ומדורים קבועים. את רעיון הפיצול יזם עורך העיתון, רמי קידר. מינואר 2006 הופיע במחנה בחוברת אחת המונה 68 עמודים וכוללת עמודי חדשות, כתבות ומדורים. בין כותבי המדורים הקבועים בעיתון נמנים גד שמרון, הכותב בנושא צבאות זרים, האלוף יאיר נוה, אשר כותב בנושא פרשת השבוע, וד"ר אבשלום קור, הכותב בנושא לשון עברית.

Thumb
גיליון אינטרנטי של במחנה, דצמבר 1997

נושא עצמאות התכנים של העיתון עולה לדיון פעמים רבות. במאי 2001 החליט קצין החינוך הראשי, אלעזר שטרן, על סגירת העיתון[3], עקב "כתבות לא הולמות", בדגש על עמוד שער שהוקדש לכתבה על אל"ם הומוסקסואל. בסופו של דבר הוצאת העיתון הושבתה למשך שבוע בלבד[4].

בשנת 2004, לראשונה בתולדות העיתון, מונה למפקדו מי ששירת בעבר כחייל בעיתון, רני רביב. בספטמבר 2005 הודחו[5] שלושה מחיילי העיתון בשל "מוטיבציית יתר" לאחר שסיקרו פינוי בית עלמין במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובינואר 2006 הודיע ראש אכ"א שתוכני העיתון יעברו ביקורת של דובר צה"ל[6]. בסוף 2007 הודיע דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, כי הוא מפסיק את הפיקוח על תוכני העיתון.

בפברואר 2012, בעקבות כתבה בגיליון פורים שסיקרה תופעה של חיילים המתלבשים כמלכות דראג, הוחלט להגביר את הפיקוח על עיתון במחנה וכי קצין החינוך הראשי יסקור את העיתון לפני שהוא מודפס ומופץ[7].

מ-2008 עד 2013 היה מפקדו ועורכו הראשי של במחנה רס"ן יוני שנפלד. בתפקידו הקודם, שימש שנפלד ככתב הצבאי של "גלי צה"ל". החל מדצמבר 2013 מילא את תפקיד העורך רס"ן צחי בירן בתפקידו הקודם שימש בירן מפקד אתר צה"ל בחטיבת דובר צה"ל. ב"במחנה" שירתו כ-50 חיילים, מתוכם כ-20 כתבים, אשר עברו בהצלחה את קורס הכתבים של העיתון, מספר עורכים שהתקדמו מתפקידי כתבות, מספר צלמים, גרפיקאים ואנשי מנהלה.

אחד המדורים הפופולריים של העיתון במחנה היה "תחרות כזבים", ועל המשתתפים הקבועים נמנו: ראובן מרגלית, אברהם בן-עזרא, ראובן גרינברג, יעקב אלמוס, אלי אייל, ראובן פייביש, אמיר אורן, פנינה שרפסקי, איתן צור, נילי ריבק ואחרים. לימים, ראה אור הספר "תן חיוך" שבו אוסף בדיחות מהמדור תחרות כזבים, בעריכת זאב ענר ובהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

השינוי הארגוני וסגירת העיתון

בשנת 2016, 82 שנה לאחר שיצא העיתון בפעם הראשונה, הוחלט באגף כוח האדם בצה"ל לסגור את היחידה שהפיקה את עיתון "במחנה" משיקולים פנימיים-דוברותיים ולא תקציביים או אחרים[דרוש מקור]. החיילים והחיילות ששירתו ביחידה פוזרו ליחידות שונות - בעיקר לגלי צה"ל ומיעוטם לדובר צה"ל. האחריות לשימור המותג ופעילותו עברה לדוברות אגף כוח האדם. גיליונו האחרון של השבועון במתכונתו ההיסטורית התפרסם ב-20 בדצמבר באותה שנה[8]. הירחון הראשון במתכונתו הנוכחית יצא לראשונה בחודש ינואר 2017, תחת דוברות אכ"א.

עם השלמת המעבר, השינוי המרכזי היה תחילת פרסום העיתון כמגזין "דיגיטלי" אשר מתפרסם באתר צה"ל ונגיש לציבור בפלטפורמות אינטרנטיות המאפשר צפייה בכל זמן ובכל מקום. נושאי הירחון בשנה הראשונה נקבעו מבעוד מועד. כך למשל, בחודש הראשון הירחון עסק בנושא לוחמה, ובהמשך בנושאים נוספים: אוכלוסיות ייחודיות, נשים, טכנולוגיה, משרתי קבע, מתגייסים ועוד.

מדור "במחנה" הורכב בתקופה זו מ-10 חיילים אשר מילאו תפקידי עריכה, הפקה, כתיבה וניו מדיה, עליהם פיקד קצין בדרגת סרן, שהיה כפוף לדוברת אכ"א. שירותי הגרפיקה ניתנו על ידי מעצבת אזרחית. בעת הקמת המדור באגף כוח האדם, הוחלט שאנשי התוכן אשר יפעילו את העיתון יהיו יוצאי קורס הדוברים של דובר צה"ל ויעברו הכשרה מיוחדת לעיתונאים צבאיים בתום קורס הדוברים.

מתוך כלל השינויים, הוחלט להפסיק את חוזה השכירות בבית מעיא בתל אביב, שם ישבה מערכת "במחנה" במשך עשרות שנים. במתכונתו האינטרנטית פעל הביטאון בחדר המערכת בבניין המטכ"ל בבסיס הקריה בתל אביב.

בדצמבר 2019 הוחלט על סגירתו של "במחנה" כירחון וכגוף תקשורתי צה"לי והוא הוטמע למעשה עם אתר צה"ל[1] שפועל תחת חטיבת דובר צה"ל.

מהדורה מיוחדת למלחמת חרבות ברזל

Thumb
שער הגיליון הראשון של מהדורת "במחנה בלחימה" שהופקה והופצה במלחמת "חרבות ברזל"

באוקטובר 2023, כשבוע אחרי פרוץ מלחמת מלחמת חרבות ברזל הוחלט בחיל החינוך והנוער להפעיל מחדש את "במחנה" במהדורת לחימה. על בסיס צוות מצומצם של אנשי מילואים, תחת העורך האחרון, צחי בירן, הופקה בתוך שבוע מהדורה ראשונה מזה שבע שנים של העיתון והופצה בעשרות אלפי עותקים לשטחי הכינוס, האימונים ובהמשך גם לאזורי לחימה - זאת מתוך התפישה כי המכשירים הסלולריים נאספים על פי רוב מהחיילים ולכן יש צורך במוצר מודפס. העיתון הופק והופץ ברמה השבועית לחיילי צה"ל[9]. בגרסה זו הופקו 21 גיליונות של השבועון, שהופצו בלמעלה מחצי מיליון עותקים והופצו גם כמדיה דיגיטלית באתר האינטרנט של צה"ל. גם לאחר סיום הפקת גיליונות אלו, שיצאו באופן שבועי, המשיכו לצאת גיליונות של העיתון במועדים וחגים - בפסח הופק גיליון הגדה, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום השנה לתחילת המלחמה הופקו גיליונות מיוחדים.

Remove ads

מערך במחנה

סכם
פרספקטיבה

במחנה היה יחידה צבאית לכל דבר, חלק מחיל החינוך והנוער. מערכת "במחנה" שכנה בבית מעיא בתל אביב עד 2016.

מערכת עיתון במחנה הורכבה ברובה מחיילים בשירות חובה המשרתים בתפקידי עורכים, כתבים, ניו מדיה, מנהלה, צלמים וגרפיקאים. את התפקידים הבכירים יותר מילאו אזרחים עובדי צה"ל, שעבדו קודם לכן במערכות התקשורת מחוץ לצה"ל, וקצין אחד בדרגת סרן, ששימש כסגן המפקד והעורך הראשי.

מפקדי ועורכי במחנה הראשיים לדורותיהם

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

כתבי העיתון הבולטים לאורך השנים

Remove ads

תביעות דיבה נגד העיתון

תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד עיתון במחנה[15], בשל כתבה בעיתון ב-28 בינואר 2005, שבה, לפי התביעה, היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מאור שושן, שהיה מפקד הפלוגה ביצהר. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בעיתון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז יאיר נוה נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו כי העיתון יפרסם התנצלות בפני תושבי היישוב. התביעה הכספית בתיק נדחתה[16].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא במחנה בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads