המלחמה על המים
מאבקים בין ישראל למדינות ערב סביבה על ניצול מקורות המים בצפון ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"המלחמה על המים" או "הקרב על המים" היו סדרת המאבקים בין ישראל למדינות ערב הגובלות בה, בעיקר סוריה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, סביב ניצול מקורות נהר הירדן ומוביל המים הארצי של ישראל.
בעיני העולם הערבי הייתה שאלת מי הירדן מרכיב חשוב של הבעיה הפלסטינאית בכללותה ושל הסכסוך הערבי-ישראלי. המלחמה על המים תרמה להידרדרות למלחמת ששת הימים, הייתה גורם חשוב בקביעת האסטרטגיה הערבית ולעיצוב תוכנית צבאית לחיסולה של מדינת ישראל.[1]
על פי הגדרה רחבה, הקרב על המים התרחש בשנים 1951–1966. הגדרה צרה יותר מתייחסת לנסיונן של סוריה ולבנון בשנים 1964–1966, במקביל להפעלת המוביל הארצי במחצית השנייה של 1964, להטות את מקורות הירדן – נחל דן, בניאס וחצבאני – כך שלא יזרמו לירדן ההררי בשטח ישראל, ולהעבירם בתעלה מזרחית לכנרת (על גבי השלוחות המערביות של הגולן) אל הירמוך והירדן הדרומי, שהיו מחוץ לשטחה של ישראל[hebrew 1].
הניסיון נכשל, ומדינות ערב לא הצליחו להוציא לפועל את תוכניותיהן, הן בשל המאבק הפנים-ערבי[2], הן בשל התגובה הישראלית והבין-לאומית.