Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל האוויר הטורקי (בטורקית: Türk Hava Kuvvetleri) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של טורקיה.
פרטים | |
---|---|
מדינה | טורקיה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 31 בינואר 1944 – הווה (80 שנה) |
חיל האוויר הטורקי הוא חיל האוויר השלישי בגודלו בנאט"ו ונחשב לאחד הגדולים והחזקים במזרח התיכון יחד עם חיל האוויר הישראלי, חיל האוויר המצרי וחיל האוויר הסעודי. חיל האוויר הטורקי הוא אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם ומשתתף בפעילויות נאט"ו (טורקיה חברה בנאט"ו מאז 1952). לפי המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים לחיל האוויר הטורקי נכון ל-2013 כ-60,000 חיילים ו-523 כלי טיס מאוישים.
מטוסי חיל האוויר הטורקי וחיל האוויר היווני מנהלים מדי פעם קרבות אוויר "יבשים" (ללא שימוש בירי), כחלק מהתגרויות של הצדדים זה בזה. מספר מטוסים אף התרסקו כתוצאה מאותם מרדפים אוויריים.
ב-1995 וב-1999 השתתפו טייסים טורקיים במבצעי נאט"ו בבוסניה והרצגובינה ובהפצצות על סרביה.
יעד תקיפה עיקרי של חיל האוויר הטורקי בתחילת המאה ה-21, כחלק מיעדי הכוחות המזוינים של טורקיה, הוא הכורדים שבצפון עיראק וסוריה[1].
רשמית, חיל האוויר הטורקי הוקם ב-1911, תחת האימפריה העות'מאנית, בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 הצטייד במטוסי פיאט R.2. אולם חיל האוויר בצורתו המודרנית לא נוצר עד ל-1923 עם הקמת הרפובליקה הטורקית.
ב-1937, טייסת הקרב סביהה גקצ'ן הפכה לטייסת הקרב הראשונה בעולם, בגיל 23 (מאוחר יותר יקרא על שמה נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן).
ב-1940 הפעיל חיל האוויר הטורקי מעל 500 כלי תעופה, בכך היה לחיל האוויר הגדול בבלקן ובמזרח התיכון. באותה שנה הפך החיל לזרוע עצמאית של הכוחות המזוינים של טורקיה.
טורקיה אמנם הצטרפה באופן רשמי ללחימה במהלך מלחמת העולם השנייה רק בפברואר 1945, חיל האוויר הטורקי היה דרוך ומוכן ללחימה כבר בשנת 1941 עם הגעת הכוחות הנאציים סמוך לגבול הטורקי.
בשנת 1950 נוסדה מפקדת בתי הספר הטכניים של חיל האוויר שארגון תחתיו את בתי הספר של החיל המיועדים לאנשי צוות שאינם טייסים. באותה שנה החליט החיל גם לעבור תהליך שדרוג ובין היתר נרכשו מטוסי סילון וטייסים נשלחו להשתלמויות בארצות הברית. טייסים טורקיים גם השתתפו במלחמת קוריאה וטורקיה עצמה הצטרפה לנאט"ו ב-1952, דבר אשר הגביר את תהליך המודרניזציה של החיל. ב-1957 נוסדה המפקדה לחינוך תעופתי בעוד שחיל האוויר הטקטי נוסד ב-1962.
חיל האוויר הטורקי מילא תפקיד חשוב בפלישת טורקיה לקפריסין בה השתלטה טורקיה על חלקה הצפוני של קפריסין ב-1974.
בשנות ה-80 החל החיל לקלוט מטוסים מהדור השלישי, דבר אשר הביא לארגון מחדש של החיל. ב-1984 נוסדה TAI - התעשייה האווירית הטורקית, וטורקיה החלה לייצר בשטחה מטוסים תחת רישיון, בין היתר מטוסי F-16 פייטינג פלקון (טורקיה היא אחת מחמש מדינות בעולם המייצרות את המטוס). מפעלי TAI - TUSAS Aerospace Industries, הנמצאים בבעלות משותפת של טורקיה וארצות הברית, מייצרים את מטוסי ה- F-16 עבור חיל האוויר הטורקי וייצרו גם חלק מהמטוסים שנרכשו על ידי חיל האוויר המצרי. המטוסים המיוצרים במפעלים חייבים לנחות (לפעמים נחיתה והמראה מהירה) בבסיס אמריקאי בטרם יועברו ליעדם הסופי. המפעלים אינם יכולים למכור את המטוסים ללא היתר ממשלת ארצות הברית.
בשנת 1996, זכתה התעשייה האווירית לישראל בפרויקט לשדרוג של 54 ממטוסי ה-F-4 פנטום של החיל. היקף העסקה היה 650 מיליון דולר[2]. בעקבות זכייה בפרויקט זה החליטה יוון שלא לשתף את התעשייה האווירית בהשבחת מטוסי הפנטום של חיל האוויר שלה[3]. המטוסים שהשבחו על ידי התעשייה האווירית שימשו אחר כך לפגיעה בבסיסי מפלגת הפועלים של כורדיסטן, בפעולות צבאיות שונות בצפון עיראק[4].
בשנת 1998 קונסורציום בהשתתפות התעשייה האווירית, חברת אלביט מערכות וחברת סינגפור איירוספייס, זכה במכרז להשבחת מערכות האוויוניקה ב-48 מטוסי הקרב מסוג אף-5 של חיל האוויר הטורקי[5].
בתחילת המאה ה-21, במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני בין טורקיה וישראל, שימוש השטח האווירי של טורקיה לאימוני חיל האוויר הישראלי, במשותף עם חיל האוויר הטורקי[6].
בתחילת 2005, לאחר שפרויקט השדרוג של מטוסי הפנטום הופסק, ישראל וטורקיה הסכימו על השבחת 48 מטוסים[7][8], אך ביוני 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה (2010) הודיעה על הקפאה מוחלטת של החוזים הביטחוניים עם ישראל[9].
בשנת 2012 התקבלה טורקיה כאחת מתשע המדינות המשתתפות בייצור מטוס ה-F-35 שנחשב למטוס העתיד של חיל האוויר האמריקאי (תשע המדינות מחולקות לשלוש דרגות - טורקיה נמצאת בדרגה 3)[10]. לטורקים הוגשה גם הצעה לרכישת 100 מטוסי יורופייטר טייפון (EuroFighter 2000 Typhoon) שגם כן נחשב לאחד המטוסים המתקדמים בעולם. חיל האוויר הטורקי היה אמור לקלוט 100 מטוסי F-35 החל משנת 2015, אך בשל עיכוב הייצור המטוס האספקה נדחתה[11].
ב-22 ביוני 2012 הפילו מערכות הנ"מ של סוריה מטוס F-4 פנטום של חיל האוויר הטורקי שחדר למרחב האווירי של סוריה[12]. טורקיה הצהירה כי מטוס הסיור היה במרחב האווירי הבינלאומי כאשר הוא הופל, בעוד שלטונות סוריה הצהירו שהוא היה בתוך המרחב האווירי הסורי[13]. שר ההסברה הסורי אמר אחר כך, בראיון לערוץ חדשות טורקי, שהצבא הסורי הפיל את המטוס הטורקי משום שחשב שמדובר במטוס ישראלי[14].
ב-23 במרץ 2014 מטוס F-16 של חיל האוויר הטורקי הפיל מטוס מיג 23 של חיל האוויר הסורי.[15]
בשנת 2018, הודיעה ארצות הברית כי היא עשויה להקפיא את מסירת מטוסי F-35 לטורקיה, לאחר שזו רכשה מערכות טילי S-400 נגד מטוסים מרוסיה[16]. אולם ביוני 2018 נמסרו שני המטוסים הראשונים, בהוראת הנשיא דונלד טראמפ, למרות התנגדות הקונגרס[17]. המשבר נמשך ב-2019, לאחר שטורקיה לא ביטלה את ההסכם עם רוסיה[18]. ביוני 2019 הודיעה הפנטגון על הקפאת מסירת המטוסים ואימון הטייסים הטורקים[19]. אחר כך רווח כי ארצות הברית תמכור ליוון את המטוסים שיועדו לטורקיה[20].
בשנת 2023, הוחלט על הקמת פיקוד החלל (Uzay Komutanlığı), כגוף צבאי האחראי למערך ההגנה האווירית, תפעול הלוויינים הצבאיים ושיגורי חלל לתועלת הצבא.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.