חיל האוויר הסורי

חיל האוויר הסורי (בערבית: القوّات الجوية العربية السورية; בתעתיק מדויק: אלְקֻוַּ֫את אלְגַ'וִּ֫יַּה אלְעַרַבִּ֫יַּה אלסּוּרִ֫יַּה; בעברית: "כוחות האוויר הערביים הסוריים") היה הזרוע האווירית של צבא סוריה.

חיל האוויר הערבי הסורי
القوّات الجوية العربية السورية

דגל חיל האוויר הסורי רונדל חיל האוויר הסורי
פרטים
מדינה	סוריה סוריה
שיוך	הכוחות המזוינים של סוריה
סוג	חיל אוויר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1946 – 8 בדצמבר 2024 (כ־78 שנים)
מלחמות	מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת האזרחים בסוריה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	כ-700 כלי טיס ומערך נ"מ (עד לדצמבר 2024)

היסטוריה

השנים המוקדמות

סופרמרין ספיטפייר של חיל האוויר הסורי

הרווארד של חיל האוויר הסורי

החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית נגד מטרות ישראליות.^[1]

בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.

חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. גם לאחר התפרקות האיחוד, נמשכה ההתעצמות של החיל תחת הנהגתו של חאפז אל-אסד שפנה אל ברית המועצות בבקשות לרכש של נשק ומאז הפכה לספקית הנשק העיקרית של סוריה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו-מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש, בעת שמשלוח המיגים היה עדיין בהרכבה בשדות התעופה של מצרים, הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימה מהם שלוש טייסות קרב.

בראשית שנות ה-60 הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ומיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.

מלחמת ששת הימים

אחד משני מטוסי המיג 17 הסוריים שנחתו במנחת בצת (12 באוגוסט 1968)

במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שלישים ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם הם. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד כאשר חלק מכוחות החי"ר הישראליים הוטסו במסוקים לכיבוש יעדי איכות ברמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים, בניגוד למלחמת ששת הימים, חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.^[2]

חיל האוויר הסורי החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.^[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הסורי הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד שאליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סוריים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהם מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.^[4]

מלחמת לבנון

במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-85 מטוסים בקרבות אוויר (מתוכם 30 דווחו כמטוסי מיג-23), ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 – המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.

חיל האוויר בשנות האלפיים

מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. ניסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה (נכון לאפריל 2007), ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.

לאחר מלחמת לבנון קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. בשנת 2007 הוזמנו מערכות משולבות של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.

מלחמת האזרחים

ב-23 בספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של ישראל מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי שחדר לשטח ישראל באזור רמת הגולן, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.^[5] הייתה זו הפלת מטוס אויב הראשונה בעולם באמצעות טיל פטריוט.

ב-24 ביולי 2018, מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי חדר את המרחב האווירי של ישראל באזור רמת הגולן והופל על ידי זוג טילי פטריוט ששיגר צה"ל. המטוס נפל בשטח סורי באזור הדרומי של הגבול ברמת הגולן.^[6]

בדצמבר 2024, בעקבות נפילת משטר אסד, חלק ניכר מחיל האוויר הסורי הושמד בידי חיל האוויר הישראלי בסדרת הפצצות במסגרת מבצע חץ הבשן. ב-12 בדצמבר באותו החודש פורסם שחיל האוויר הישראלי השמיד למעלה מ־85% ממערך ההגנה האווירית הסורי, 40% ממטוסי הקרב הסוריים ו-100% ממערך כטב"מי הנפץ של חיל האוויר הסורי.

סד"כ מטוסי חיל האוויר הסורי (עד דצמבר 2024)

עד מבצע חץ הבשן שהתקיים בדצמבר 2024 עמד לרשות הצבא הסורי סד"כ אווירי משמעותי:

מטוסים

מיג-21, ממטוסי הקרב החשובים הוותיקים בחיל האוויר הסורי.

מיג-23 לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.

זוג מטוסי סוחוי-22 של חיל האוויר הצ'כי, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.

מטוס קרב מתקדם YAK-130 הצפוי להיכנס לשירות חיל האוויר הסורי. 36 מטוסים הוזמנו ואספקתם נדחתה בשל הלחימה בסוריה.

מטוס תובלה איליושין Il-76. נכון ל-2018 רק מטוס אחד מסוג זה נותר בשירות חיל האוויר הסורי.

SA-342 גאזל לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.

מסוק מסוג מיל מי-8, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.

תמונה	שם	סד"כ כולל	בשירות פעיל	בשירות פעיל בשנת 2018[7]	כניסה לשירות
מטוסי קרב (תקיפה\יירוט\משולב)
	מיג-29	20	20	20-30[8]	1987
	מיג-25	40	27	2	1980
	מיג-23	106	106	30-41[8]	1974
	סוחוי Su-24	19	17	[8]11-20	1988
	סוחוי Su-20 וסוחוי Su-22 (גרסאות יצוא של סוחוי Su-17)	100	60	36-42[8]	1978
	מיג-21 MF/BIS/U‏	~150	~150	51	1966
	סך הכל:	435	382	221 לפחות
מטוסי אימון וקשר
	L-39 אלבטרוס	90	~40	[8]17-65	1980
	‏MBB 233 פלמינגו (אנ')[9]	40	40	-	1976
	‏PAC MFI-17 מוששאק (אנ')	6	6	6	1994
	יאקובלב יאק-130	0	0	0 (36 הוזמנו)	שירות עתידי
	סך הכל:	136	86	69
מטוסי תובלה
	אנטונוב An-24 ואנטונוב An-26 (אנ')	6	6	2	1979
	איליושין Il-76‏	4	4	1	1983
	טופולב Tu-134[9]	3	3	-
	דאסו פלקון 20 (אנ')[9] דאסו פלקון 900 (אנ')	20	20	-	1988
	פייפר PA-31 נאבאחו[9]	2	2	-
	יאק-40[9]	6	6	-	1989
	סך הכל:	23	23	3

מסוקים

תמונה	שם	סד"כ כולל	בשירות פעיל	בשירות פעיל בשנת 2018[7]	כניסה לשירות
מסוקי קרב (תקיפה\סער)
	מיל מי-25 'הינד'	52	~35	28	1980
	SA-342 גאזל	38	38	62	1976
	מיל מי-8 ו-מיל מי-17 (גרסאות של אותו המסוק)	100	100	51	1971
	מיל מי-2 (אנ')	10	10	13	1975
	סך הכל:	200	183	154
מסוקים ימיים
	קאמוב Ka-28 (גרסה של קאמוב Ka-27 (אנ'))	5	2	2	1990
	מיל מי-14 (אנ')	20	11	11	1984
	סך הכל:	25	13	13

כלי טיס בלתי מאוישים

חיל האוויר הסורי החזיק כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.

דרגות חיל האוויר הסורי

קצינים
קוד נאט"ו	OF-1		OF-2	OF-3	OF-4	OF-5	OF-6	OF-7	OF-8	OF-9	OF-10
סמל
דרגה	מוּלַ֫אזֶם	מוּלַ֫אזֶם-אַ֫וַואל	נַקִ֫יבּ	רַ֫אאֶ'ד	מוּקַ֫דַּם	עַקִ֫יד	עַמִ֫יד	לִיוַו֫אא'	עִימַאד	עִימאד-אַ֫וַואל	פַרִ֫יק[10]
שם בערבית	ملازم	ملازم أول	نقيب	رائد	مقدم	عقيد	عميد	لواء	عماد	عماد اول	فريق
דרגה מקבילה בצה"ל	סגן משנה	סגן	סרן	רב-סרן	סגן-אלוף	אלוף-משנה	תת-אלוף	אלוף	רב-אלוף	- אין - (מקבילה לדרגת גנרל קולונל (אנ') בצבאות אחרים)	- אין - (מקבילה לדרגת גנרל בצבאות אחרים)

ראו גם

• אגף המודיעין של חיל האוויר הסורי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיל האוויר הסורי בוויקישיתוף

• World Air Forces – 2024 – סד"כ כלי טיס, עמ' 30, באתר FlightGlobal (אנ'), עדכני לשנת 2024 (באנגלית)
• Syrian Arab Air Force באתר Global Security (באנגלית)
• Syrian Air Force (אורכב 15.05.2011 בארכיון Wayback Machine) באתר Scramble (באנגלית)
• ליאור שליין, נועם אופיר, ‏חיל-האוויר הסורי על פרשת דרכים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 ביוני 2000
• פסח מלובני, חיל האוויר הסורי – תמונת מצב, באתר IsraelDefense,‏ 3 במאי 2019
• ניצן סדן, ממקצוענים לרוצחים: עד כמה מסוכן חיל האוויר הסורי?, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2021