Loading AI tools
חיסון שמטרתו להקנות חסינות נרכשת כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיסון נגד COVID-19 הוא חיסון שמטרתו להקנות חסינות נרכשת כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[1] במהלך מגפת הקורונה העולמית נערכו יותר מ-200 ניסיונות מקבילים לפיתוח סוגי חיסון, תוך התבססות על טכנולוגיות חיסונים שונות. לקראת סוף שנת 2020 כ-60 חיסונים נמצאו בשלבים של ניסויים קליניים בבני אדם.[2] בדצמבר 2020 ובינואר 2021 אושרו מספר חיסונים באישור חירום חריג לשימוש על ידי רשויות הבריאות העולמיות (כמו מנהל המזון והתרופות האמריקאי).[2] ברגע קבלת האישור מדינות רבות החלו במבצעי חיסון נרחבים, בהתאם למדיניות שפיתחו. באוגוסט 2021 ניתן לראשונה אישור קבוע לחיסונים.[3]
לפני שנת 2020 נערכו מחקרים לפיתוח חיסון נגד נגיפי SARS-CoV ו-MERS-CoV – זנים אחרים של נגיף קורונה, אשר חוללו התפרצויות קטנות מוקדם יותר במאה ה-21 (סארס ו-MERS, בהתאמה). הם כללו תכשירים רבים שהיו מועמדים להוות חיסוני SARS-CoV ו-MERS-CoV ושהוערכו גם בניסויים בבני אדם (למשל, וקטורים ויראליים, פלסמיד DNA ווירוס מומת), אך אף תכשיר לא התקדם מעבר למחקרי שלב 1 ולא פותחו חיסונים נגד נגיפי קורונה אנושיים אחרים. עם זאת, מחקרים אלו סייעו לצבור ידע רב על מבנה נגיפי הקורונה ותפקודם, ובכך תרמו משמעותית להאצת פיתוח החיסונים נגד SARS-CoV-2 במהלך 2020.[4] נכון לאוקטובר 2020 היו 321 חיסונים שונים אשר הפכו למועמדים העיקריים להפוך לחיסון העיקרי שייבחר לשימוש - עלייה פי 2.5 בכמות המועמדים העיקריים מאז אפריל 2020.[5] אף על פי שפיתוח החיסונים נעשה במהירות חסרת תקדים, כל החיסונים עברו את מלוא מבדקי הבטיחות והיעילות להם נדרשו,[דרוש מקור][מפני ש...] והניסויים עברו ביקורת מצד גופים חיצוניים אשר פיקחו על התהליך, כמו בכל חיסון אחר. למרות היקף הניסויים, אובדן המעקב היה נמוך משמעותית מהממוצע במחקר. מטא-אנליזות של אובדן מעקב מצאו שאובדן מעקב ממוצע במחקר קליני עומד על 6%, ואילו אובדן המעקב במחקר של פייזר בעת הפיתוח עמד על פחות מ-0.4% (סה״כ 166 מתוך 37,796), וזאת במחקר בינלאומי על עשרות אלפי אנשים שתוכנן ובוצע בלוח זמנים אינטנסיבי.[6]
ארגון הבריאות העולמי, הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגפות (אנ'), כמו גם קרן ביל ומלינדה גייטס ואחרים מימנו את המחקרים וסיפקו משאבים ארגוניים שהיו נחוצים לפיתוח מספר חיסונים שסייעו למנוע את המשך ההתפשטות של מגפת הקורונה.[7][8] ארגון הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגפות, אשר עומד מאחורי קרן על סך 2 מיליארד דולרים המושקעים בפיתוח מהיר של המועמדים העיקריים לחיסונים הפוטנציאלים,[9] ציין בספטמבר שהנתונים הקליניים שיסייעו לקבל החלטה בדבר אשרור החיסונים עשויים להיות זמינים עד סוף 2020.[5] ב־4 במאי 2020, ארגן ארגון הבריאות העולמי אירוע התרמה טלוויזיוני (אנ'), במהלכו נאספו 8.1 מיליארד דולרים מ-40 מדינות, במטרה לתמוך בפיתוח מהיר של חיסונים למניעת המשך ההתפשטות נגיף הקורונה.[10]
ישנם מספר סוגי טכנולוגיות חיסונים שפותחו ברחבי העולם:
בין החיסונים שאושרו לשימוש לפחות במדינה אחת נמנים:
בסוף דצמבר 2020 החלו מספר ניסויים קליניים בילדים ומתבגרים, וכן פורסמו כוונות לחסן ילדים.[18][19][20]
עם השינויים בנגיף הקורונה והתפחות זנים חדשים, פותחו חיסונים מותאמי זן. ב-31 באוגוסט 2022, העניק ה-FDA אישור חירום המתיר לראשונה חיסון מסוג זה.[21] פותחו גם שילובי חיסונים. לדוגמה, מספר חברות פיתחו חיסון המשלב בזריקה אחת חיסונים נגד נגיפי קורונה, שפעת ו-RSV.[22]
בדצמבר 2020 חברת "פייזר" קיבלה אישור להפצת החיסון בבריטניה והתחילה לחסן כאשר בשלב הראשון ניתנו חיסונים לקשישים מעל גיל 80 ולעובדי מערכת הבריאות.[23] בהמשך, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ומספר מדינות בהן סינגפור וקנדה אישרו את החיסון של חברת "פייזר".[24] בהמשך אושר חיסון של חברת "מודרנה". ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון בישראל.[25] בהמשך הצטרפו צ'ילה, קוסטה ריקה ומדינות אחרות,[26][27] וב-1 בינואר 2021 ארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון לכלל המדינות.[28]
בישראל התנהל מבצע חיסונים נרחב על ידי משרד הבריאות וקופות החולים. עד 22 במרץ 2021 חוסנו בישראל 5,187,471 אנשים במנה ראשונה ו-4,592,626 אנשים בשתי מנות חיסון.[29] בתחילת מבצע החיסונים התמקד בקבוצות הסיכון ולאנשי צוות רפואי בלבד, ובסוף ינואר 2021 ניתנה אפשרות לקבל חיסון למבוטחי קופות החולים מגיל 35 ומעלה, נשים בהריון, אנשי צוות רפואי, ועוד מספר קבוצות אוכלוסייה.[30] לאחר 3 בפברואר 2021 החיסון ניתן לכל דורש שגילו מעל 16 שנים, ובהמשך הורחב לגילים נוספים.
בארצות הברית, בממשל הפדרלי טענו כי שלחו 14 מיליון חיסונים למדינות ארצות הברית עד סוף 2020. בשטח מִבצע החיסונים עצמו נוהל על ידי המדינות עצמן.[31] המחלקות המחוזיות ובתי החולים נקטו בגישות שונות ביחס לחלוקה.[32] חיילים סייעו במבצע החיסונים, וגם בתי מרקחת.[33] לאחר כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארצות הברית הואץ קצב החיסונים, והגיע ל-100 מיליון מחוסנים באמצע חודש מרץ 2021. היעד הוא 200 מיליון מחוסנים עד אפריל 2021.[34] ביוני 2021, הנשיא הודיע כי ארצו תעביר חיסונים רבים למדינות העולם מתוך המאגר שלה.[35] אליו הצטרף האיחוד האירופי.[36]
הנציבות האירופית רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי האיחוד האירופי.[37] הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "אסטרהזניקה" ואוניברסיטת אוקספורד (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד[38]) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. ב-29 בינואר 2021 אושר החיסון.[39] החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.[40] ב-21 בדצמבר, הסוכנות האירופית לתרופות אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.[41][42] הראשונה שחיסנה הייתה הונגריה.[43] ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.[44] היו עיכובים בהפצה מצד פייזר ואסטרהזניקה.[45] בשל אותם עיכובים, האיחוד הקים מערכת המאפשרת עצירה של משלוחים היוצאים משטחו. הראשונה לעשות זאת הייתה איטליה.[46][47] האיחוד אף תבע את אסטרזניקה בשל כך.[48] פייזר סיכמה עם סאנופי שהיא תסייע ביצור ובהפצה במטרה להאיץ את מאמצי החיסון.[49] בפברואר נרכשו חיסונים נוספים.[50] חלק מהמדינות באיחוד החלו לרכוש בנפרד סוגי חיסונים אחרים.[51][52] באוגוסט נרכשו חיסוני נובומקס.[53] עד אז, שיעור המחוסנים באיחוד עקף את ארצות הברית.[54]
במקביל לחיסונים מתוצרת פייזר ומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול במגפת הקורונה ברוסיה ובמגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ולא קיבלו אישור במדינות המערב. למשל, ארגנטינה[27] ואינדונזיה.[55] חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.[56] ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "אסטרהזניקה" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.[57][28] הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים המתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.[58] הם גם הועברו למדינות אחרות.[59] במהלך מגפת הקורונה במקסיקו, על צבא מקסיקו הוטל לנהל את מלאכת הפצת החיסונים ונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה.[60] מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים וביקשה סיוע מהבנק העולמי.[61] בדצמבר 2020 מצרים קבלת מנות חיסון ראשונות מאיחוד האמירויות הערביות. בינואר 2021 קיבלה מרוקו משלוח גדול.[62] בדרום אפריקה התמודדו עם מוטציות של הנגיף אשר השפיעו על מדיניות החיסון במדינה,[63] שהפכה לראשונה אשר קיבלה חיסונים של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון.[64][65] עד ינואר 2022, פחות מ-15% מאוכלוסיית אפריקה נטלו את המנה הראשונה.[66]
החיסון מתוצרת ג'ונסון אנד ג'ונסון אושר על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי בסוף פברואר 2021.[67] בהמשך אושר באירופה למקומות אחרים.[68] האיחוד האירופאי, איחוד מדינות אפריקה, קנדה וארצות הברית היו בין מי שהזמינו את החיסון.[69]
יוניצ"ף, שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם מופעלים באנרגיה סולארית. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת 2021 - כפול מהשיעור החודשי השנתי של לחיסונים אחרים.[61]
ב־24 באפריל 2020 הכריזו ה-G20 ביחד עם ארגון הבריאות העולמי על הקמת המאיץ להנגשת כלים לטיפול בקורונה (Access to COVID-19 Tools Accelerator). אחת הזרועות של המאיץ היא COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.[70][71] בינואר 2021, הודיע שיהיה סיכום עם חברת פייזר.[72] גאנה הייתה הראשונה לקבל חיסונים דרך היוזמה.[73][56] ב-COVAX השתתפו כ-145 מדינות.[74] ב-COVAX נשענו בעיקר על החיסונים של אסטרזניקה, שנחשבים לזולים מכולם, אך לא רק. בארגון חתמו גם מול ג'ונסון & ג'ונסון, פייזר ובהמשך גם עם חברת מודרנה.[75] עד מאי 2021, לפי האומות המאוחדות, רק 0.3% מכלל מנות החיסון נגד קורונה שהוזרקו ברחבי העולם הוזרקו לתושבים במדינות העניות ביותר, אף שבמדינות אלה חיו קרוב ל-10% מאזרחי העולם.[76] ארצות הברית ובריטניה יזמו הפצת חיסונים במדינות חלשות.[77][78]
מדינות כמו ניו זילנד,[79] טייואן,[80][81] אוסטרליה[82] וקוריאה הדרומית[83] עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.[84] במהלך פברואר 2021 הגיעו חיסונים ראשונים ואושרו.[85][86][87] בטייוואן פעלו לרכישתם.[88][89][90]
עד אפריל 2021 החלו לחסן ביותר מ-190 מדינות.[91] מדינות עניות התקשו לחסן במהירות ועד ספטמבר 2021, כמה מדינות עם הכנסה בינונית כמו ברזיל או הודו, התחילו להגיע לקצב התחסנות דומה לקצב של מדינה מפותחת.[92] באמריקה הדרומית, ההתחסנות הואצה בקיץ 2021.[93][94]
במאי 2021, חיסוני קורונה לגילאי 12–15 אושרו לראשונה בעולם המערבי על ידי קנדה.[95][96] לאחריו, מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את החיסון לקורונה של פייזר לגילאי 12–15.[97] לאחריו, החל חיסון ילדים מגיל 12 במוסדות לימוד, במרפאות, בפארקים ובחוף הים.[98] ב-29 באוקטובר 2021 מנהל התרופות האמריקני העניק אישור חירום לחסן ילדים בני 5–11 בחיסון של פייזר.[99][100][101] ביוני 2022 הוא אישר את חיסוני התינוקות והפעוטות וב-22 ביוני החל חיסון אוכלוסיות אלה.[22].
ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס קרא למדינות העולם להימנע מלתת לאזרחיהן מנת דחף נגד קורונה – כדי שאפשר יהיה לנתב מנות רבות יותר למדינות שבהן הרוב המוחלט של התושבים לא קיבלו אפילו מנת חיסון ראשונה. הוא ביקש לדחות זאת לפחות עד סוף ספטמבר 2021.[102][54]
ישראל הייתה הראשונה במערב לפתוח במבצע חיסון שלישי בסוף יולי 2021. גרמניה וארצות הברית[103][104] שאפו להתחיל בספטמבר.[105] גם בדנמרק.[106][107] בצרפת התכוונו לחסן מבוגרים במנה נוספת באוקטובר 2021.[105] בפועל הוא החל בספטמבר.[108] רוסיה החלה קודם לכן.[109] בשלהי 2021 הואצה ההתחסנות בחלק מאירופה במנה זאת.[110]
עד 23 בדצמבר 2021, 4.5 מיליארד בני אדם נטלו מנת חיסון, רובם גם נטלו שני מנות. כמות זו היוותה 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם. חצי מיליארד חוסנו במנה שלישית.[111]
במהלך שנת 2022, חברות כמו פייזר ומודרנה קידמו הפצת של חיסון מעודכן להגנה מפני תתי־זנים של וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה וביקשו אישור רגולטרי.[112][22]
לרוב, לא הייתה חובת התחסנות במהלך מבצעי ההתחסנות במדינות השונות. עידוד התחסנות היה באמצעות שיח, הסברה ואינטראקציה חברתית. במקומות מסוימים ניתנו תמריצים מגוונים[113] או מתחסנים זכו להשתתף בהגרלות.[114][115] ביוון ובוושינגטון נתנו תווי קניה למי שהתחסן.[116][114] בסין היה שילוב של לחץ חברתי, תמריצים, חינוך ואף כפייה.[117][118] בישראל, הייתה יוזמה פרטית שחברות יתרמו ארוחה לנזקקים על כל חיסון של עובד.[119] ביוני 2021, קבעו רשויות ברוסיה שעובדים במגזרים מסוימים יהיו חייבים ליטול את החיסון המקומי.[116][120] בערים מסוימות בארצות הברית, מורים בביתי הספר הציבוריים חויבו להתחסן החל מאוגוסט 2021.[121] גם הצבא והממשל האמריקאי רצו לחייב התחסנות של העובדים הציבוריים והמשרתים.[122][123] כך גם באיטליה.[124][125] יוון חייבה עובדים בבתי אבות למשל, שם לנו קבוצות סיכון, ובהמשך גם בני 60 ומעלה.[126] חברת אינטל הודיעה כי עובדים לא מחוסנים, ולא יקבלו פטור דתי או רפואי, ייצאו לחופשה ללא תשלום.[127] בגרמניה חויבו הצוותים הרפואיים והעובדים בבתי האבות.[128] חריגות היו אקוודור[129] אינדונזיה מיקרונזיה וקזחסטן שחייבו את רוב האוכלוסייה כשבהמשך החליטה אוסטריה[130][131] לעשות דבר דומה.[132]
בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.[133]
בדומה לעבר, מדינות היו מחויבות להסכמי סודיות[134] ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.[135]
במעצרים שביצע ארגון האינטרפול בתחילת 2021 נמצאו אלפי מנות של חיסונים מזויפים בדרום אפריקה ובסין. האינטרפול הזהירו את הרשויות ברחבי העולם מפני רכישת חיסונים מספקים קטנים ללא אישור מסודר.[136]
עבור רוב האנשים, תופעות הלוואי, הנקראות גם תגובה שלילית, מחיסוני COVID-19 הן קלות וניתן לטפל בהן בבית. ההשפעות השליליות של מרבית החיסונים נגד COVID-19 דומות לאלו של חיסונים אחרים, ותופעות לוואי חמורות הן נדירות.[137][138] לפי סקירה שיטתית וניתוח-על של ניסויים מבוקרי הקצאה אקראית בחיסוני קוביד-19, דיווחו 32% עד 35% מהנבדקים בזרועות הפלצבו על אירועי בריאות סיסטמיים לא רצויים,[hebrew 1] כלומר, תופעות לוואי שניתן לייחס להשפעת הנוצבו. הנבדקים בזרועות החיסון דיווחו על אירועי הבריאות הלא רצויים באחוזים גדולים יותר (46% אחרי מנה ראשונה, 61% אחרי מנה שנייה).[139]
לכל החיסונים הניתנים באמצעות הזרקה תוך שרירית, כולל חיסוני COVID-19, יש תופעות לוואי הקשורות לטראומה הקלה הקשורה להליך ולהחדרת חומר זר לגוף.[140] אלה כוללים כאב, אדמומיות, פריחה ודלקת באתר ההזרקה. תופעות לוואי נפוצות אחרות כוללות עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי פרקים, שחולפים בדרך כלל ללא טיפול רפואי תוך מספר ימים.[141] כמו כל חיסון אחר, חלק מהאנשים אלרגיים למרכיב אחד או יותר בחיסוני COVID-19. תופעות הלוואי האופייניות חזקות יותר ושכיחות יותר באנשים צעירים יותר ובמנות עוקבות, ועד 20% מהאנשים מדווחים על תופעות לוואי מפריעות לאחר המנה השנייה של חיסון mRNA.[142] תופעות לוואי אלו שכיחות פחות או חלשות יותר בחיסונים מומתים.[142] הגדלה של בלוטות הלימפה הקשורה לחיסון COVID-19 מתרחשת ב-11.6% מאלה שקיבלו מנה אחת של החיסון וב-16% מאלה שקיבלו שתי מנות.[143]
החיסון נגד COVID-19 בטוח לנשים מניקות.[144] נשים צעירות דיווחו על שינויים זמניים במחזור החודשי. עם זאת, שינויים אלה הם "קטנים בהשוואה לשונות הטבעית ונהפכים חזרה במהירות".[145] במחקר אחד, נשים שקיבלו את שתי המנות של חיסון בשתי מנות במהלך אותו מחזור וסת (מצב לא טיפוסי) עשויות לראות את המחזור הבא שלהן מתחיל באיחור של כמה ימים. יש להן בערך פי שניים מהסיכון הרגיל לעיכוב משמעותי מבחינה קלינית (כ-10% מהנשים הללו, בהשוואה לכ-4% מהנשים הלא מחוסנות).[145] אורך המחזור חוזר לקדמותו לאחר שני מחזורי מחזור לאחר החיסון.[145] לנשים שקיבלו מינונים במחזורים נפרדים הייתה אותה שונות טבעית באורך המחזור בערך כמו לנשים לא מחוסנות.[145] כמו כן דווח על תופעות זמניות אחרות של הווסת, כגון דימום וסת כבד מהרגיל לאחר חיסון.[145]
תופעות לוואי חמורות הקשורות לחיסונים נגד COVID-19 הן בדרך כלל נדירות אך בעלות עניין רב לציבור.[146] מאגרי המידע הרשמיים של תופעות לוואי שדווחו כוללים:
מודעות ציבורית מוגברת למערכות דיווח אלו ודרישות הדיווח הנוספות תחת כללי האישור לשימוש חירום של ה-FDA בארצות הברית הגדילו את אירועי הלוואי המדווחים.[148] תופעות לוואי חמורות הן תחום מחקר מתמשך.[149] מחקרים מצביעים כיום על כך ששיעור וסוג תופעות הלוואי הם בסיכון נמוך יותר מאשר המחלה. לדוגמה, למרות שחיסון עשוי לעורר תופעות לוואי מסוימות, ההשפעות מהמחלה עשויות להיות גרועות יותר. תופעות לוואי נוירולוגיות כתוצאה מהדבקה ב-COVID-19 הן בסבירות גבוהה פי מאות מאשר מחיסון.[150]
תגובות שליליות חמורות נדירות שתועדו כוללות:
ישנם דיווחים נדירים על שינויים סובייקטיביים בשמיעה, כולל טנטון, לאחר חיסון.[152][157][158][159]
אנגלית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.