Loading AI tools
רופא, פוליטיקאי ומנהל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם זכריהו לַס (נולד ב-30 בינואר 1945) הוא פרופסור אֶמֶרִיטוּס בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, חבר כנסת בכנסת ה-13 מטעם מפלגת העבודה ומנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות.
יורם לס, 2020 | |||||||
לידה |
30 בינואר 1945 (בן 79) פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||||
סיעה | מפלגת העבודה | ||||||
| |||||||
| |||||||
נולד לאב רופא, ד"ר נתן לס, מומחה לאלרגיה, שעלה מווילנה ב-1935 ולאם רופאת שיניים. התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כרופא ב-1971.[1] את שירותו בצה"ל עשה כקצין רפואה בגדוד 50, והגיע לדרגת רב-סרן. במלחמת יום הכיפורים שירת כרופא בחטיבת הצנחנים.
בתחילת שנות השבעים הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.[2] בהמשך, קודם לדרגת פרופסור מן המניין בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה ושימש גם סגן דקאן הפקולטה.
בשנות ה-80 התפרסם כשהנחה לצד יעל דן את תוכנית הטלוויזיה "תצפית" ששודרה בערוץ הראשון ועסקה בחידושים בתחום המדע.[3]
בשנים 1988–1989 כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות, תחת השרים שושנה ארבלי-אלמוזלינו ויעקב צור. בתחילת תקופת עבודתו במשרד הבריאות, החל מינואר 1988, שבתו הרופאים העובדים בבתי החולים הממשלתיים, במחאה על תנאי עבודתם ושכרם.[4] במהלך המשבר, אשר הלך והחריף לאורך חודשים רבים, הושבתו חליפות שירותי רפואה שונים בבתי החולים ברחבי הארץ.[5] שרי הבריאות והמנכ"ל לס ניהלו משא ומתן מתוקשר לאורך חודשים עם פקידי משרד האוצר, אשר הידרדר גם לחילופי האשמות הדדיות.[6]
בספטמבר 1988 החלה התפרצות מחודשת של נגיף הפוליו בישראל.[7] בתגובה לטענות כי האירוע הוא מגפה, הגיב לס תחילה: "אין מגפה וזוהי התפרצות של המחלה".[8] באותה עת הזמינה הסתדרות הרוקחים מאות אלפי חיסונים, אולם לס סירב לאשר את מכירתם והתבטא: "תושבי מדינת ישראל יקבלו חיסון בהתאם להחלטות משרד הבריאות ועל סמך העובדות בשטח".[9] עם זאת, לאחר זמן הוביל לס מבצע חיסון גדול ומזורז.[10] לאחר שהושמעה ביקורת על לוח זמנים צפוף מדי למבצע החיסונים, חוסנו תחילה הילדים ואחריהם המבוגרים.[11] במאי 1989 התפטר לס מתפקידו.[12]
בסוף שנות ה-70 היה פעיל במפלגת ד"ש.[13] ב-1990 עמד בראש וועדה לחקירת נסיבות תבוסת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השתים עשרה,[14] אולם התפטר לפני הגשת מסקנותיה.[15] בשנת 1992 נבחר לכנסת ה-13 מטעם המפלגה. בכנסת הוא היה יושב-ראש ועדת משנה לאשפוז, יושב-ראש ועדת המשנה לענייני התאגידים הממשלתיים, יושב-ראש ועדת משנה למערך בריאות הנפש בצה"ל, חבר בוועדת העבודה והרווחה, חבר בהוועדה לענייני ביקורת המדינה וחבר בוועדה המשותפת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בוועדת העבודה והרווחה שימש יו"ר ועדת המשנה לבריאות. סיים את כהונתו בכנסת ב-1996.
לאחר שעזב את הכנסת חזר לאקדמיה ומאז, הוא מלמד בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2011 הקים את חברת "ניופילטריישן", העוסקת במיחזור סלילי דיאליזה לצורכי סינון מים בחקלאות, בתעשייה ואף לשתייה. הוא מעורב בפרויקט פילנתרופי באפריקה, המשתמש בטכנולוגיה זו.
ביולי 2020 החל לס להגיש, מדי יום חמישי, תוכנית רדיו ב-103fm, בה הוא שוחח עם מאזינים על ענייני היום.[16][17]
בשנת 2020 טען שהיחס של ממשלת ישראל (וכן בעולם ברובו הגדול) למגפת הקורונה חמור מדי והתנגד לצעדים החמורים שנקטה הממשלה. בין היתר העלה את הסכנות של צעדי הסגר על הפגיעה במשק והשלכותיו על בריאותם הנפשית של האזרחים - מה שעלול להתבטא גם במחלות פיזיות והתאבדויות. כמו כן אמר שהשבתה של המשק בישראל בעקבות הרצון לשמור על הקשישים היא הרסנית ומיותרת.[18][19] בהמשך הסביר שכוונתו לא להקריב את הקשישים והאוכלוסיות בסיכון, אלא להנחות אותם לשמור על בידוד עצמי גבוה. בעקבות עמדותיו אלה הופיע רבות בכלי התקשורת כמתנגד לטיפול משרד הבריאות במשבר.[20] בהמשך ייחס את ירידת התפשטות הקורונה ליצירת חסינות עדר טבעית ולא לצעדי המנע שננקטו על ידי הממשלה, בנו אורי לס מנהל תיכון עירוני ד בתל אביב הסכים חלקית עם דעות אביו, למרות זאת סגר את בית הספר בהתאם להנחיות לאחר שהתגלה חולה קורונה במוסד[21].
בנוגע לחיסון הקורונה התבטא לס כי החיסונים נעשו "בטכנולוגיה חדשה" ו"מתוך היסטריה"[22], וכי הם עלולים לגרום למחלות. עם זאת, המליץ לאוכלוסיית הסיכון להתחסן, וזמן קצר אחר תחילת החיסונים בישראל התחסן בעצמו[23].
עיריית תל אביב-יפו גייסה אותו להובלה בהתנדבות את הקמפיין "זה הזמן לקנות מקומי" שנועד לסייע לעסקים קטנים שנפגעו מהמשבר. במהלך הסרטון לס הגיב בהומור עצמי על הביקורת והחיקויים שנערכו על דבריו וסגנונו לאורך התקופה.[24]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.