Loading AI tools
משורר, סופר, מתרגם ומו"ל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יותם ראובני (שמו בלידה: ז'אן ריבֶן, Jean Riven, 2 בדצמבר 1949 – 21 בנובמבר 2021[1]) היה משורר, סופר, מתרגם, מוציא לאור, עיתונאי ועורך ישראלי. ראובני, שהושפע ממרסל פרוסט ופנחס שדה, בלט בספרות העברית כנציג של כתיבת זרם התודעה[2].
ראובני נולד בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה במשפחתו של חייט יהודי. בשנת 1957 התייתם מאמו אחרי שהתחיל ללמוד בבית ספר יסודי ביאשי. חלק משנותיו המוקדמות בילה בכפר ביבולאר, קרוב לנהר פרוט, שם המשיך בלימודים בבית הספר היסודי המקומי. עם מורי בית הספר נמנה באותה תקופה מורה יהודי לשפה ולספרות הרומנית, לאון וולוביץ', לימים היסטוריון וחוקר ביד ושם שהתרשם מצמאונו של הילד לקריאה ולתרבות.
עלה לישראל בשנת 1964 עם אביו ושלושת אחיו והתיישב באשדוד. למד בתיכון הממלכתי א' בעיר, אחר כך שהה בקיבוץ משגב עם, השתלב שם בגרעין נח"ל ושירת בצבא בפיקוד הנח"ל. הוא עיברת את שמו ושימש כעורך בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". הטקסט הראשון שפרסם בעברית, ב-6 בפברואר 1970, בעיתון "הארץ", נקרא "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו".
ספרו הראשון, "בעד ההזיה", הופיע ב-1978 ועסק בגלוי בהומוסקסואליות, נושא חריג ונדיר מאוד באותם ימים. בספר נכלל סיפורו "השערות על מותו של פייר פאולו פאזוליני" (במאי קולנוע איטלקי נודע, שנרצח בנסיבות שלא הובהרו עד היום, סמוך למפגש מיני בתשלום עם נער בן 17). הספר כלל שבעה סיפורים, שהראשון והאחרון עוסקים בצדדים קשים של החוויה ההומוסקסואלית[3]. דן מירון שיבח את נועזותו הסגנונית של הספר, וטען כי סיפוריו בנויים במתכונת המוזיקלית המעגלית של הרונדו[4].
ב-1979 פרסם ראובני את ספר השירים "דיווח מתוך התרחשות", ובאותה שנה פרסם גם המשך ל"בעד ההזיה" – קובץ הסיפורים "התפכחות". מאז כתב יצירות רבות, ביניהם "כיכר הקוקיה" (1990), על ישראלי שהיה עד בילדותו ברומניה להוצאתו להורג של אביו בעיר יאשי בידי איש התנועה הלגיונרית, שמחליט לנקום את מותו שנים אחר כך[5]. ב-2000 הקים את הוצאת נמרוד שמוציאה לאור בין השאר טקסטים קלאסיים מתורגמים[6].
ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה ראובני להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[7]. ראובני זכה למספר פרסים חשובים. באותן שנים פנה לעשייה תיאטרלית ובין השאר הקים בביתו תיאטרון חדר[8].
באוגוסט 2017 יצא לאור אלבום מוזיקה עם 28 משיריו של ראובני, בהפקה עצמית של דויד פרל, עם יותר מ-30 זמרים ואמנים שעיבדו, הלחינו וביצעו את שיריו של ראובני לכדי אלבום שנקרא "השעה הכי יפה"[9].
בשנת 2019 ראה אור ספר שיריו האחרון של ראובני "בעיר ההגירה" בהוצאת עם עובד ובעריכת המשורר והעורך הספרותי אלעד זרט. בספר חוזר ראובני אל ילדותו כילד מהגר שעלה עם משפחתו מרומניה לאשדוד.
בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם ראובני[10].
בעברית:
ברומנית:
יותם ראובני תרגם לעברית ספרי פרוזה ועיון, ביניהם משל יאקוב בהמה, תרסה מאווילה, אמיל דורקהיים, קלוד לוי שטראוס, גסטון בשלאר, פול ריקר, דניאל דפו, ג'ון גלסוורתי, קנוט המסון, יז'י קושינסקי, מרסל פרוסט, תומאס דה קווינסי, אלברטו מורביה, הנרי מילר, ארתור סי. קלארק, גרהם גרין, קורט וונגוט, ג'ון צ'יוור), מחזות מאת פייר דה מאריבו, אלפרד דה מיסה, ז'אן ז'נה, הנריק איבסן, מקסים גורקי, ברנרד פומרנס, ג'ון אוסבורן, מישל טראמבלה, ספרי מתח (ינווילם ואן דה וטרינג), ספרי מדע בדיוני, וכן מהספרות וההגות הרומנית המודרנית (מירצ'ה אליאדה, אמיל סיוראן, מיכאיל סבסטיאן, ניקולאיה שטיינהרדט, זכריה סטאנקו, ספר אנטולוגי על המיתולוגיה הרומנית), ובת זמננו (בנימין פונדויאנו, לודוביק (יוסף לייב) ברוקשטיין, סוניה פלטי, מירצ'ה קרטרסקו, נורמן מנאה, גבריאלה אדמשטיאנו, פלורינה איליס, רזוואן פטרסקו.
השיר "לפנות ערב" – הולחן על ידי אליוט
בשנת 2017 יצא האלבום "השעה הכי יפה" בניהולו האומנותי של דויד פרל, ובו ביצועים של 28 אמנים לשיריו של יותם ראובני.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.