Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל פְלוֹמִין (2 באוגוסט 1935 – 16 באוקטובר 2019) היה חבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 1974–1981. כיהן כסגנו של שר האוצר שמחה ארליך והיה ממתכנני המהפך הכלכלי. פרסם ספרים בנושאי מס.
עו"ד ורו"ח יחזקאל (שמחה) פלומין | |||||
לידה |
2 באוגוסט 1935 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 16 באוקטובר 2019 (בגיל 84) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
מקום קבורה | בית עלמין רמת השרון החדש (מורשה) | ||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
פלומין נולד להלה ואלימלך פלומין בשנת 1935 בירושלים, ובגיל שנתיים עבר עם הוריו לתל אביב. שם למד בבית הספר התיכון עירוני א', ולאחר מכן למד משפטים וכלכלה בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, שלימים הייתה לאוניברסיטת תל אביב. הוא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1960[1] והוסמך כעורך דין[2] ורואה חשבון[3] ונמנה בין חמישה אנשים בלבד אשר הורשו לעסוק בשני המקצועות במקביל. בין השנים 1962–1969 נמנה עם סגל ההוראה באוניברסיטה. בשנים 1971–1972 לימד גם באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1953 הצטרף פלומין אל הציונים הכלליים ובשנת 1961 תמך באיחוד עם הפרוגרסיבים שיצר את המפלגה הליברלית הישראלית. הוא כיהן כיו"ר הדור הצעיר במפלגה[4] ונמנה בין חברי הנהלת המפלגה. במסגרת זאת הקים בשנת 1971 תנועת נוער שפעלה לצד המפלגה הליברלית[5]. בשנים 1974–1981 כיהן כחבר הכנסת בכנסת השמינית והתשיעית מטעם הליכוד. בתקופת כהונתו הראשונה היה חבר בוועדת הכספים ודרש להוריד מיסים ולצמצם את היקף הוצאות המדינה שהובילו לאינפלציה[6]. הוא ניסה לקדם חוק שיאסור על כהונת ראשי רשויות בכנסת[7], אך נתקל בהתנגדות סיעתו[8]. פלומין גם היה מיוזמי הסיבוב השני בבחירות האישיות לראשי רשויות, אל מול העמדה שבקשה שמועצת העירייה תבחר את ראש העיר במקרה שאף מועמד לא קיבל מספיק קולות בסיבוב הראשון[9]. בנושאי ביטחון, נחשב פלומין ליונה[10]. הוא תמך בשנת 1974 בהידברות עם הפלסטינים[11], צעד שגרר ביקורת בסיעתו, וסירב בתחילה לחתום על עצומה הקוראת שלא למסור שטחים ביהודה ושומרון לשלטון זר[12]. אולם לאחר ועידת רבאט הוא חתם על העצומה[13]. עם זאת, פלומין תמך בהתנחלות בשומרון[14] ובעונש מוות למחבלים[15].
בממשלת ישראל השמונה עשרה כיהן כסגן שר האוצר שמחה ארליך והיה ממתכנני המהפך הכלכלי. בתחילה פלומין לא התרגש מהתגברות עליית המחירים והאשים את הציבור בהסתערות על החנויות שגורמת לאינפלציה[16]. בהמשך פלומין נאבק נגד חריגות מהתקציב[17] והדפסת כסף ולצורך כך דרש את ביטול הסובסידיות והעלאת מחירים, אולם הדבר לא עלה בידו ועל כן הוא התפטר ביולי 1979[18].
את פעילות המפלגה הליברלית בכנסת התשיעית סיכם ככישלון: "הממשלה התחילה עם המהפך הכלכלי בדרך התואמת את ההשקפה הליברלית, אולם מיד בסמוך נסוגה. התקציב הוגדל, הופסקה מכירת חברות ממשלתיות ועוד. בנושאים אחרים הכישלון היה גדול יותר. לא רק שאכלנו צפרדעים כמו חוק גיוס בנות, חוק ההפלות, וחוק האנטומיה והפתולוגיה, אלא שגם לא השכלנו לממש דברים שהם בבחינת ציפור נפשנו כמו חוק בריאות ממלכתי וחוק פנסיה ממלכתי."[19].
בשנת 1986, כשכבר לא היה חבר כנסת, פרש מהמפלגה הליברלית והיה בין מייסדי המרכז הליברלי ביחד עם שלמה להט ויוסף לפיד.
עם עזיבתו את הכנסת ב-1981 ועד לפטירתו פנה לעיסוק במגזר הפרטי בין היתר כרו"ח, עו"ד כבורר וכמגשר, בין היתר בתחומי מסחר, מיסוי ונדל"ן.
במקביל היה פעיל בדירקטוריונים של מוסדות כגון בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, התעשייה האווירית ואחרים. עמד בראש ועדות ציבוריות שונות וביניהן הוועדה שהכריזה על אילת כאזור סחר חפשי הפטור ממע"מ והצילה את העיר מפשיטת רגל. כיהן שנים כחבר במועצה המייעצת לבנק ישראל וכחבר בוועדה המייעצת למבקר המדינה.
פלומין עמד בראש מספר ועדות ציבוריות לצורך קידום נושאים ציבוריים:
לאורך השנים, כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות:
פלומין היה נשוי לשושנה ולהם שלושה ילדים ונכדים. התגורר ברמת השרון. אחותו של יחזקאל פלומין, שרה (ללי) כפיר, נשואה לעיתונאי והסופר אילן כפיר.
בדברים שנשא לזכרו ח"כ גדעון סער במליאת הכנסת אמר, בין היתר:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.