Loading AI tools
רב ליטאי, מייסד "תנועת המוסר" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
לידה |
3 בנובמבר 1810 ו' בחשוון ה'תקע"א זאגר, רוסיה |
---|---|
פטירה |
2 בפברואר 1883 (בגיל 72) כ"ה בשבט ה'תרמ"ג קניגסברג, גרמניה |
כינוי | ה'אור ישראל' |
מדינה | האימפריה הרוסית |
תקופת הפעילות | ? – 2 בפברואר 1883 |
השתייכות | תנועת המוסר |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
רבותיו | יוסף זונדל מסלנט |
תלמידיו | שמחה זיסל זיו, נפתלי אמסטרדם, יצחק בלאזר |
נולד ב-ו' בחשוון ה'תקע"א, 1810,[1] בעיירה זאגר שבקרבת שאולאי, בצפון ליטא, ללאה ולרבי זאב וולף ליפקין. אביו כיהן כרב בערים זאגר, גולדינגן וטלז והוא מחבר הגהות "בן-אריה" על התלמוד וארבעה טורים שנדפסו בהוצאת וילנא. מגיל צעיר נחשב לעילוי בזכות שכלו החריף ותפיסתו המהירה. כשהיה בן 12 נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי הירש ברוידא (הראשון). בגיל 14 נישא לבתו של רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט.
לאחר נישואיו, המשיך ללמוד בישיבה בסלנט, ושם פגש את רבי יוסף זונדל מסלנט תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, פגישה שהשאירה עליו רושם עז. מאז ראהו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו, למרות שר' זונדל לא ראה בו תלמיד, רע או מכר. גם כששאלו את ר' ישראל אם היה תלמידו של ר' זונדל ענה הוא "ראיתיו" ולא יסף.[2] רבי זונדל לימד אותו שמוסר הוא דבר שדורש לימוד מיוחד.
הוא החל לפעול להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה. הוא פעל להקמת "בתי מוסר" אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. בין השנים 1840–1848 שימש כראש ישיבה בווילנה לצד הרב מרדכי מלצר. רבי ישראל היה נואם מוכשר, ודרשותיו הפתוחות לקהל הרחב משכו אלפים. דרשותיו הנלהבות על מוסר ומצוות שבין אדם לחברו עשו רושם גדול על שומעיו, ודמותו הפכה אחת הפופולריות ביותר בעיר. מרבית דרשותיו עסקו בחובותיו המוסריות של היהודי והתבססו על ספרות המוסר של היהדות – ספרים כמו "חובת הלבבות" של רבינו בחיי ו-"מסילת ישרים" של רבי משה חיים לוצטו. גישה זו הייתה חידוש משמעותי מכיוון ששיטת לימוד התורה, בפרט לצעירים, כללה באותה תקופה לימוד סוגיות בתלמוד הבבלי בלבד, תוך דילוג על דברי אגדה ודיון בהשקפת עולם.
בתקופה זו ההשכלה בליטא החלה להתבסס, ודבריו נאמרו ונכתבו על רקע זה, ובהתייחס לדברי המשכילים בליטא.[3]
אישיותו החזקה ושיטתו המהפכנית והמנומקת, משכו אל ישיבתו תלמידים רבים. במרוצת הזמן, נוסדו ישיבות נוספות בהנהגתו ברחבי רוסיה, ליטא ופולין. עם זאת, במאבק על ראשות ישיבת רמיילס הוא נדחה מפני הרב מרדכי מלצר ונאלץ להקים לעצמו ישיבה קטנה באחד מפרברי העיר.
ב-1848 (תר"ט) עבר רבי ישראל לקובנה, כדי להתחמק מלחץ השלטונות לשמש כמורה בבית המדרש לרבנים בווילנה.[4] ב-1857 עבר לקניגסברג שבפרוסיה המזרחית, ומשנת 1860 היה בממל, שבה הקים בית מדרש ללימוד מוסר. בממל, שרוב היהודים בה זלזלו בשמירת מצוות, השפיע על סוחרים לשוב ולסגור את עסקיהם בשבת.[5] מקניגסברג וממל הוא הפיץ את כתב העת "תבונה"[6] בענייני הלכה ומוסר יהודי, ובשנת 1858 (תרי"ח) פרסם את "אגרת המוסר", שנחשבת לאחד מהטקסטים הבסיסיים של תנועת המוסר.[7]
ב-1879 ייסד הרב כולל אברכים בעיר קובנה, שבליטא. ב-1880 עבר לפריז והמשיך להפיץ משם את תורתו ושיטתו אף במערב אירופה. רבי ישראל פעל בגרמניה ובצרפת לתרגום התלמוד לאחת משפות אירופה. מטרתו הייתה להביא לידיעת העולם את אוצרות התלמוד, ושאף שילמדוהו במכללות נוצריות.[8] לצורך המשימה הוא נפגש עם אנשי רוח ואקדמיה אך הדבר לא צלח בידו, מאחר שלא מצא את האנשים הראויים והכסף הדרוש למימון המשימה. שנתיים מאוחר יותר, חזר רבי ישראל סלנטר לעיר קניגסברג, שם נפטר בכ"ה בשבט תרמ"ג.
על שמו נקראות ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), ישיבת אור ישראל בפתח תקווה, ישיבת נר ישראל בארצות הברית, בית הספר ס.ע.ר בניו יורק וישיבת נשמת ישראל בפריז. כמו כן נקראו על שמו רחובות בישראל כמו בשכונת שפירא בתל אביב.
רבי ישראל סלנטר גרס כי יש באדם שני סוגי כוחות, אותם כינה "כוחות בהירים" ו"כוחות כהים"[9]. הכוחות הבהירים הם ידיעותיו השכליות והכוחות שהאדם מודע אליהם, והכוחות הכהים הם בתת מודע של האדם. לדברי רבי ישראל, הכוחות הכהים, אשר לעיתים האדם כלל לא מודע אליהם, הם המניעים העיקריים האדם להתנהגותו[10]. לכן, התקדמות רוחנית מותנית ביכולת להפוך את הידיעות וההכרות השכליות לתחושות פנימיות, ל"כוחות כהים", אשר בנפש האדם. על מנת להכניס בנפש האדם את ההכרות הללו, גרס רבי ישראל כי יש ללמוד מוסר ב"התפעלות", כלומר בהתלהבות וברגש[11]. על הלימוד יש לחזור מספר רב של פעמים, על מנת שייכנס בלב הלומד. לפי שיטתו של רבי ישראל, לימוד מוסר אינו פעולה חיצונית אלא רגשית שנועדה להשפיע על תת-המודע של האדם ולתקן את מידותיו הפנימיות. בעקבות שיטה זו פעל רבי ישראל להקמת בתי מוסר, על מנת שיהיו מקומות בהם ילמדו רק מוסר, על פי שיטתו, ב"התפעלות".
בדרכו להכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה את העולם הרבני הליטאי. היו מראשי הישיבות שחששו שלימוד המוסר יפגע בלימוד שאר חלקי התורה. בישיבות מסוימות אף נאסר על אנשי תנועת המוסר להיכנס לישיבה.[12]
כיום, המחלוקת בנושא זה אינה מצויה, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות הליטאיות, מלבד ישיבות בריסק, ואף בחלק מהישיבות החסידיות.
ציטוט מפורסם מרבי ישראל סלנטר נאמר לגבי התרגשותו ערב אחד, בהולכו ברחובות החשוכים של עירו, וראה אור דולק בבית. בהביטו, ראה יהודי בעל מלאכה העובד אל תוך הליל (לסיפור זה גרסה עם נגר או סנדלר). כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר ענה האיש: "כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן". רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. "מבינים אתם!" אמר, "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן". משפט זה הפך למוטו שלו.[13][14][15][16][17][18]
מכתביו לעידוד לימוד המוסר, וכן סיכום דבריו, יצאו כספר בשם "אור ישראל" על ידי תלמידו רבי יצחק בלאזר.
במאמר "שערי אור" בתחילת הספר, הוא מתמודד עם עניין החכמה (כפי הנראה גם תוך התייחסות להשכלה), וכותב שלימוד התורה מחייב יראה, ולמעשה ה"יראה" היא מטרת לימוד התורה.
...דוד המלך עליו השלום אמר: "ראשית חכמה - יראת ד' ".
ושלמה בנו אמר בחכמתו: "תחלת חכמה - יראת ד' ". וכן חתם את ספר קהלת: "סוף דבר: הכל נשמע! את האלקים ירא..."
... ובפרק ג' של פרקי אבות למדנו: רבי חנינה בן דוסא אומר:
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת,
וכל שאין יראת-חטאו (כלומר הפחד שלו מהחטא) קודמת לחכמתו - אין חכמתו מתקיימת.
ובמסכת ברכות: רבי יוחנן משום רשב"י: אין לו להקב״ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים.
וביותר אמרו חז"ל (במסכת שבת):
כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים - דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות,
ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו. בהי עייל?! (=איך יכנס?)— שער האור, הקדמה לספר אור ישראל
עתה: מה היא היראה ומה קנייתה —
אחת היא הרחבת הדברים הידועים לכל:
יראת העונש הנוגע לַגְּוִיָה, ונפש הגבוה למעלה מכל יסודי תבל (כלומר: הדרך לקבל "יראה" הוא להבין את שפלות עצמו ואת גובה הבורא, ובכל זאת אין זה מספיק) -
אכן, לא בידיעתם יִוָּסֵר האדם, כמאמר רבותינו ז"ל (במסכת שבת) יודעין רשעים שדרכם למיתה!
...שמא תאמר שכוחה היא מהן? תלמוד לומר "ואחריתם בפיהם ירצו סלה".
ורק בהרחבה בהתפעלות הנפשי היסוד, להרחיב הרעיון בציור חושיי, לעורר הנפש ברגשת האיברים...
כלומר, השכל אינו מספיק כדי להשפיע על האדם לנהוג באופן נכון, ועליו לנקוט שיטות שישפיעו על רגשותיו— לקראת סיכום הספר אור ישראל
לאחר שעבר לגרמניה יסד ירחון שנקרא "תבונה", בו היו חידושי תורה ודברי מוסר. הירחון החל לצאת בשנת 1861, והופיעו בו 12 גליונות.
לרבי ישראל מסלנט היו ארבעה בנים ושתי בנות.
רבי ישראל מסלנט העמיד תלמידים רבים, ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות, ובהן שיטות המוסר של התלמוד תורה בקלם, ישיבת נובהרדוק (אשר הדגישה את שפלות האדם) וישיבת סלבודקה (שדרכה הייתה "גדלות האדם", שיש להדגיש את כוחו של רוח האדם, ולרוממה).
שלושת תלמידיו העיקריים הם:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.