לובלין

**לובלין**
**Lublin**
סמל לובלין סמל לובלין	דגל לובלין דגל לובלין
	מבט על העיר לובלין
	מבט על העיר לובלין
מדינה	פולין
פרובינציה	לובלין
ראש העיר	Krzysztof Żuk
תאריך ייסוד	לפני המאה ה-12
שטח	147 קמ"ר
גובה	163 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	334,681 (31 במרץ 2021)
‑ במטרופולין	564,000 (2008)
‑ צפיפות	2,384.1 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	51°14′N 22°34′E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.um.lublin.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון. בעיר התגוררו בשנת 2008 כ-350,462 תושבים. העיר הייתה מושב של כמה פרלמנטים פולניים וגם מושב בית הדין העליון של פולין. בשנת 1569 נחתם בעיר הסכם לובלין – הסכם שנועד לאחד בין פולין לבין ליטא.

עובדות מהירות מדינה, פרובינציה ...

סגירה

ערך מורחב – יהדות לובלין

תחילת ההתיישבות היהודית בלובלין הייתה ככל הנראה ב-1456, אך רק בשנת 1500 הורשו יהודים לגור בתוך העיר עצמה (עד אז גרו בפרברי העיר). שלושים ושלוש שנים אחרי ההיתר לגור בתוך העיר הוקם בעיר בית דין יהודי ראשון.

יהודי לובלין התפזרו במשך השנים ברחבי מזרח פולין, למחוז זמושץ' ולעיירות כמו טומשוב לובלסקי. ללובלין נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה היהודית, והיו בה מוסדות יהדות גדולים כמו ישיבת חכמי לובלין. לפני השואה היו בה 122 אלף תושבים, 40 אלף מתוכם יהודים. בין הרבנים בעיר במשך השנים: רבי יעקב פולק, רבי שלום שכנא מלובלין, מהרש"ל, רבי שמעון וולף אוירבך, רבי מרדכי יפה, מהרש"א, מהר"ם מלובלין, החוזה מלובלין, רבי עזריאל הורוביץ ("ראש הברזל"), רבי משולם זלמן אשכנזי, רבי דב בריש אשכנזי רבי צדוק הכהן מלובלין, רבי יהודה לייב איגר, רבי שניאור זלמן פרדקין "הגאון מלובלין", רבי אליהו קלצקין, רבי מאיר שפירא, שייסד בה את ישיבת חכמי לובלין, ועוד.

ב-18 בספטמבר 1939, נכבשה לובלין על ידי גרמניה. כחלק מהפתרון הסופי ניסתה ההנהגה הנאצית להפוך את לובלין למעין מקום ריכוז של היהודים (תוכנית לובלין). הניסיון החל עם כניסת הגרמנים לעיר אך נכשל, וב-1940 נזנח כליל. גורל יהודי לובלין לא היה שונה מגורל יהודי מקומות אחרים באירופה.

הנאצים הקימו באזור לובלין מספר מחנות השמדה ומחנות ריכוז, ביניהם: בלז'ץ, מיידאנק וסוביבור.

כרבע מתושבי קהילת לובלין גורשו מן העיר על ידי הנאצים לעיירות בסביבה. יהודי העיר שנותרו בה וכן פליטים ומגורשים ממקומות שונים בפולין, כ-34,000 במספר, נכלאו בגטו לובלין, שהוקם בעיר באביב 1941. קרוב ל-29,000 מיהודי הגטו נשלחו אל מותם במחנה ההשמדה בלז'ץ בגירוש ההמונים הגדול שהיה בחודשים מרץ-אפריל 1942, והיו מקורבנותיו הראשונים של מחנה השמדה זה. מאות יהודים אחרים נורו למוות בחורשות שבפאתי העיר. אלפים בודדים שנותרו בגטו לאחר הגירוש שוכנו בגטו קטן שהוקם בפרבר "מיידן טטרסקי" בתנאים קשים ומרביתם נשלחו במספר גירושים למחנה ההשמדה מיידאנק שהוקם בסמיכות לעיר במהלך שנת 1942. אחרוני היהודים שנותרו בעיר והועסקו במלאכות שונות עבור הנאצים, חוסלו במאי 1943.

עד היום משמש אתר מחנה ההשמדה מיידאנק, שהנאצים לא סיימו את פירוקו, כאתר הנצחה וכעדות לפשעי הנאצים.

פרק מדמותה היהודית של לובלין בסוף המאה התשע-עשרה אפשר למצוא בספרו של יצחק בשביס-זינגר, עושה הנפלאות מלובלין.

בית העלמין נמסר כמגרש אחד מבין שלושה מגרשים שנמסרו לקהילה היהודית בלובלין ב-1555, כהרחבת בית הקברות הישן. על שלושת המגרשים נתחייבה הקהילה לשלם מס שנתי של 12 מרקים ומכסה שנתית של חלב נרות. בשנת 1655 נכבשה לובלין על ידי הקוזקים שפרצו אל הרובע היהודי. הם רצחו כעשרת אלפים יהודים ובזזו את העיר. קבוצת יהודים התעטפה בטליתות וביקשה מהקוזאקים לקבור אותם חיים בבית העלמין. הם מילאו את בקשתם. שמות הנרצחים חרותים על החומה המקיפה את בית העלמין. בבית העלמין בלובלין נקברו רבנים ידועי-שם מתקופת הזוהר של העיר, ביניהם: החוזה מלובלין, רבי עזריאל הורוביץ ("ראש הברזל"), רבי יעקב פולק, רבי שלום שכנא מלובלין, רבי שלמה לוריא (מהרש"ל).

ב־1829 נוסד בית הקברות החדש, שנהרס בידי הנאצים, אך שימש לאחר המלחמה כמקום קבורת נפטרי הקהילה.

בעקבות כיבוש לובלין בידי הצבא האדום, ב-24 ביולי 1944, הגיעו לעיר כחמשת אלפים יהודים, בעיקר כאלה שחיו ברוסיה במהלך המלחמה. בתחילת אוקטובר 1944 נוסדה בעיר "המועצה היהודית" והוגשה בקשה ל"מועצה הפולנית לשחרור לאומי" (PKWN) למנות את הרב ראובן פלדשו כרב ראשי לשארית הפליטה. בעיר נוסד גם מועדון יהודי על שם יצחק לייב פרץ ברחוב לוברטובסקה אשר שימש מרכז החיים של הפליטים היהודים. ב-1944 נוסדה בעיר שלוחה של "החברה ההיסטורית היהודית", ששכנה באותה עת בלודז', ואחר כך עברה לוורשה. בשנים 1946–1950 רבים מיהודי העיר עזבו בגלל האנטישמיות בפולין, שמשיאיה היה פוגרום קיילצה. חיים יהודיים של קהילה נמשכו בעיר עד 1968.

בעיר ממוקם מטה של הבריגדה הליטאית-פולנית-אוקראינית.

כיום יש בעיר יהודים מועטים בלבד וכמה אתרי זיכרון. ברובע היהודי בלובלין, בככר בין רחוב ראדי דלגטוב ורחוב האנקי סביאצקי, הוקמה אנדרטה לניצולי השואה, נמצא במלואו שטיבל "חברת הנושאים", ברחוב לובארטובסקה 8/10, שבו הוקם מוזיאון קטן שבו מוצגים תמונות, מסמכים ותשמישי הקדושה המקוריים שנמצאו במקום. במדרגות המצודה של לובלין הוקם לוח זיכרון לזכר העיר היהודית, וכן הוקם לוח זיכרון, בתוך הרובע ברחוב גרודצקה 11, במקום ששכן בית היתומים היהודי שילדיו נרצחו על ידי הנאצים, ב-24 במרץ 1942.

בית הקברות היהודי הישן מושך מבקרים רבים ומקום קבורתו של "החוזה מלובלין" משמש אתר עלייה לרגל. בית הקברות החדש עובר תהליכי שימור ומשמש היום כאתר לקיום טקסי זיכרון.

כמו בכל רחבי פולין, העניין ביהדות בעיר גבר מאוד, באירועי השואה ובהיסטוריה היהודית המקומית. מ-1990 פועל בעיר מרכז תרבות אוטונומי בשם מרכז "שער גרודצקה - תיאטרון NN". המרכז הוקם ומנוהל על ידי תומש פייטרשביץ לשימור המורשת ההיסטורית הרב תרבותית של לובלין, תוך זיקה למקום מושבו שער גרודצקה אשר שימש בעבר נקודת מעבר בין העיר הנוצרית ליהודית.

במרכז יש ארכיון ובו מוצגים חומרים דוקומנטריים – תמונות ועדויות, טקסטים ספרותיים, מסמכים מחיי היום יום, מהתקופה שלפני המלחמה, המשמשים בסיס לפעילויות מקיפות בתחום התרבות והחינוך. במקום פועל תיאטרון, ומתקיימים מפגשים, אירועים, מופקים פרסומים, ועוד. כל זאת להחייאת זכרו של האזור היהודי של לובלין.

אחת מיוזמות המרכז הוא הפרויקט "מכתבים להניו", המתקיים בלובלין מאז 2005. מדי שנה ב-19 באפריל, שהוא יום הזיכרון לשואה בפולין, שולחים תלמידי בתי ספר בלובלין מכתב להניו ז'יטומירסקי שנספה במיידנק, בגיל תשע. סיפורו מוצג בתערוכת הקבע "אֵלֵמֶנְטָאז" [בפולנית: "מקראה ראשונה"] המוצגת בביתן 53 במיידנק ומוקדשת לילדים שנכלאו ונרצחו במחנה.

מבנה ישיבת חכמי לובלין, ברחוב לוברטובסקה 85, ששימש במהלך השנים כמבנה של האקדמיה לרפואה, הושב לקהילה היהודית ב-2004. במקום נשמר אולם ההרצאות וחדר זיכרון קטן. המבנה נמצא היום בשיפוצים והוא מתוכנן להכיל את בית הכנסת המקורי, מרכז לקהילה היהודית של העיר, מוזיאון של חסידים, ומלון שישמש את המסיירים בין אתריה היהודיים של פולין.

ישראל ראשון לציון, ישראל
הולנד טילבורך, הולנד
ארצות הברית אירי, פנסילבניה, ארצות הברית
גרמניה מינסטר, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה
גרמניה דלמנהורסט, סקסוניה התחתונה, גרמניה
קנדה וינדזור, אונטריו, קנדה
אוקראינה לוהנסק, אוקראינה

בלה מנדלסברג, מחקרים לתולדות יהודי מלובלין (על חיי היהודים בלובלין במאה ה-17), הוצאת תל אביב, 1966
שלמה ברוך ניסענבוים, ספר לקורות היהודים בלובלין, לובלין תר"ס.

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...