מיכאל ברקן

מיכאל (ברקו) ברקן (6 ביולי 1946 – 14 באפריל 2020) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן במספר תפקידי קצונה ביניהם: מפקד חטיבת אגרוף הברזל, סגן מפקד עוצבת געש, מפקד חטיבה 188 ונספח צה"ל בפרו, בוליביה וקולומביה.

מיכאל ברקן

מיכאל ברקן
לידה	6 ביולי 1946 ז' בתמוז ה'תש"ו טקוץ', ממלכת רומניה רומניה
פטירה	14 באפריל 2020 (בגיל 73) כ' בניסן ה'תש"פ
מקום קבורה	אלפי מנשה
תאריך עלייה	1951
מדינה	ישראל
כינוי	ברקו
השכלה	תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1964–1990 (כ־26 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה גדוד 74 קצין אג"ם עוצבת יפתח מפקד גדוד 53 בחטיבה 188 סגן מפקד חטיבה 188 קצין אג"ם עוצבת געש מפקד חטיבת אגרוף הברזל סגן מפקד עוצבת געש מפקד חטיבה 188 נספח צה"ל בפרו, בוליביה וקולומביה
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה

נעוריו

מיכאל ברקן נולד בטקוץ' שברומניה בשנת 1946 לברוך ופרומה ברקו, בשנת 1951 עלה עם משפחתו למדינת ישראל באניית "קונסטנצה" ממנה הועברו למעברת העולים במגדל שם גרו שנה. בהמשך עברו לעיר נהריה שם גדל.

למיכאל היו שתי אחיות, רבקה ואאוריקה.

שירות צבאי

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964 מיכאל בחר לשרת בחיל השריון. בתחילת שירותו עבר מסלול חילי של חיל השריון שבמסגרתו עבר הכשרה לקצונה במסגרת קורס קצינים.

במלחמת ששת הימים פיקד על מחלקה בחטיבה 7 בגזרת סיני, ולאחר מכן בצע תפקידי פקוד ומטה ברמת הגדוד, והכשרה לתפקיד מפקד פלוגה במסגרת קורס מפקדי פלוגות.

בתחילת שנות ה-70 המוקדמות פיקד על פלוגה בגדוד 74 בחטיבה 188 בגזרת רמת הגולן.

בימי מלחמת יום הכיפורים רב-סרן מיכאל היה קצין אגף מבצעים של עוצבת יפתח בגזרת רמת הגולן תחת פיקודו של אורי אור. באמצע שנות ה-70 מיכאל קודם לדרגת סגן אלוף, ופיקד על גדוד 53 בחטיבה 188 תחת עמרם מצנע ולאחר מכן תחת יאיר נפשי.

בשנת 1977 שימש מיכאל כסגן מפקד חטיבה 188 בפיקודו של יאיר נפשי. בשנות ה-70 המאוחרות שימש כקצין אגף מבצעים בעוצבת געש שוב תחת פיקודו של אורי אור, מפקדו מחטיבה 679.

בשנות ה-80 המוקדמות קודם מיכאל לדרגת אלוף-משנה, ופיקד על חטיבת אגרוף הברזל (חטיבת מילואים) תחת פיקודו של גיורא חייקה מפקד עוצבת המפץ (אוגדה 319). בתפקיד הבא שימש כסגן מפקד עוצבת געש בפיקודו של עמרם מצנע. באמצע שנות ה-80 קיבל את הפיקוד על חטיבה 188 תחת יהודה פלד מפקד האוגדה.

בתפקידו האחרון בצה"ל שימש מיכאל כנספח צה"ל ונציג מערכת הביטחון במדינות פרו, בוליביה, וקולומביה. ב-1 בינואר 1990 פרש מצה"ל בדרגת אלוף-משנה לאחר שירות של 26 שנה.

לאחר שחרורו

עסק ביזמות עסקית בתחום הנדל"ן ברומניה, ייעוץ וניהול בנושא השקעות בנדל"ן - רכישות ושיווק קרקעות, פיתוח הקרקע והקמת תשתיות לבניה עצמית. מאמצע שנות ה-90 שימש כמנכ"ל חברת "סא.ד.ר חברה לבניה", והוביל את החברה בפרויקטים למגורים בנתניה, בית שאן, בית שמש, ירושלים ובמועצה אזורית מטה בנימין. כמוכן עסק ביזמות פרטית והקים את החברה "ארט מפעלי מתכת".

השכלה

מיכאל בוגר בית ספר תיכון חקלאי ע"ש חנה שוחט בנהלל, ובעל תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה מטעם אוניברסיטת חיפה, הוא בוגר הטכניון במנהל עסקי בכיר.

מיכאל נפטר ב-14 באפריל 2020. והותיר אחריו את אשתו תמר (טניה), אותה הכיר בלימודיו בבית הספר החקלאי בנהלל וארבעה ילדים.