שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

עוצבת המפץ

אוגדת מילואים משוריינת של פיקוד צפון של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עוצבת המפץ
Remove ads

עוצבת המפץ (אוגדה 146; לשעבר אוגדה 319, אוגדה 131 ואוגדה 38) היא אוגדת מילואים הכפופה לפיקוד הצפון. אוגדה 146 היא אוגדת המילואים הגדולה ביותר בצה"ל.

עובדות מהירות פרטים, כינוי ...

האוגדה נודעה גם כאוגדת האלוף שרון במלחמת ששת הימים[1] ואוגדת משה פלד[2].

מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף יפתח נורקין.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
אל"ם מישאל שחם מקים המפקדה המשימתית

כבר בסוף מלחמת העצמאות החל צה"ל לנהל קרבות שלוקחות בו חלק כמה חטיבות במקביל ועלה צורך בהקמת מפקדה מקבילה לדרג הדיוויזיה בצבאות אחרים, המפקדות הראשונות שהוקמו נקראו בתחילה "מפקדה משימתית על חטיבתית" ולאחר מכן "אוגדה משימתית", במסגרת מהלך זה הקים אל"ם מישאל שחם בשנת 1954 את המפקדה המשימתית שהפכה לאוגדה משימתית 38 בפיקוד מרכז.

מבצע קדש

מבצע קדש היה הפעם הראשונה שבה הופעלו האוגדות המשימתיות, חוסר הבנת המטרות האסטרטגיות של המבצע (שנשמרו בסוד מהדרג הלוחם), חוסר האורגניות של הכוחות (האוגדות המשימתיות היו מפקדה בלבד ללא כוחות קבועים), חוסר הניסיון בניהול עוצבות גדולות ורב חיליות בקרב משולב והרגלם של הפיקוד והמטכ"ל להפעיל ישירות כוחות קטנים תוך עקיפת רמת האוגדה הביא כמעט לכישלון האוגדה.

לקראת מלחמת סיני הוקצתה אוגדה 38, בפיקודו של אל"ם יהודה ואלך, לפיקוד הדרום[3]. על האוגדה, בהרכב של חטיבת חי"ר 10 (חטיבת הראל), חטיבת חי"ר 4 (קרייתי), חטיבת שריון 37 (ראם), חטיבת שריון 7 ואגד 213, הוטל לכבוש את מתחמי אבו עגילה-אום כתף.

מטה האוגדה

סד"כ האוגדה

במלחמה כלל 2 חטיבות חי"ר, 2 חטיבות משוריינות ואגד ארטילרי.

  • חטיבה 4 (קרייתי) - חטיבת חי"ר במילואים בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, בהרכב 3 גדודי חי"ר, גדוד מרגמות כבדות (גמ"כ), פלוגת סיור, גונדת נ"ט (2 סוללות תותחי נ"ט כ"א בת 4 קנים).
  • חטיבה 10 (הראל) - חטיבת חי"ר במילואים בפיקוד אל"ם שמואל גודר (גורדיצקי) ולאחר הדחתו אל"ם ישראל טל ובהרכב 3 גדודי חי"ר, גדוד מרגמות כבדות, פלוגת סיור, גונדת נ"ט (2 סוללות תותחי נ"ט כ"א בת 4 קנים).

החטיבה הורכבה מחיילי מילואים מבוגרים יחסית ולדעת מפקדיה לא הייתה כשירה לקרב.

  • חטיבה 7 - חטיבת שריון סדירה בפיקוד אל"ם אורי בן ארי ובהרכב גדוד טנקים (שרמן), גדוד טנקים קלים (AMX 13) גדוד חרמ"ש, גדוד חי"ר ממונע (חרמ"נ) מסופח מהחטיבה הירושלמית, פלס"ר.
  • חטיבה 37 (ראם) חט' שריון במילואים 37 (ראם) - חטיבת שריון במילואים בפיקוד סא"ל שמואל גלינקא ואחר נפילתו סא"ל עמוס בנין ובהרכב גדוד טנקים, גדוד טנקים מופחת (בפועל סד"כ פלוגתי), גדוד חרמ"ש, גדוד חי"ר ממונע (חרמ"נ), פלוגת הנדסה. החטיבה הייתה בשלבי בנייה.
  • אגד ארטילרי 213 (התקומה) - בהרכב 4 גדודי תותחים שדה-בינוני ו-2 גדודי תותחי נ"ט.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – קרב אום-כתף

האוגדה, בפיקודו של אריאל שרון, פעלה בחזית המצרית ולחמה בציר המרכזי בכיבוש חצי האי סיני[5]. הקרב שבו הבקיעה את החזית המצרית באום כתף נחשב אחד מקרבות המופת של צה"ל[6].

כוחות עיקריים של האוגדה במלחמה:

הקמת האוגדה הקבועה

Thumb
משה פלד מפקד האוגדה הקבועה הראשון ומקימה

לאחר מלחמת ששת הימים החל צה"ל בתהליך מואץ של בניית חטיבות משוריינות ואיגודם באוגדות קבועות. חטיבת אגרוף הברזל (200) שינתה את מספרה ל-205 ועוצבת הסוס הדוהר (520) שינתה את מספרה ל-217 והפכו לחטיבות שכולן טנקי צנטוריון (שוט). חטיבה ממוכנת עוצבת מרכבות הברזל 670 נבנתה על בסיס יחידות המילואים של חטיבה 14. היחידה האחרונה של האוגדה (גדס"ר 288 עם טנקי שוט) הוקמה בכוננות כחול לבן במאי 1973. הכוחות אלו אוגדו תחת מפקדת אוגדה 146 ששכנה במחנות מצפון לירושלים.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הייתה אוגדת המפץ עתודה מטכ"לית בפיקוד המרכז והורכבה מחטיבה משוריינת חט' אגרוף הברזל (205), חטיבה משוריינת הסוס הדוהר (217), חטיבה ממוכנת חטיבת מרכבות הברזל (670), גדס"ר 288, אגד ארטילרי התקומה 213 וגש"ח 794, בפיקוד סא"ל יעקב אידן (בוצ'ו), במסגרת אגד התחזוקה 850.

עקב התמוטטות המערך בדרום רמת הגולן הועברה רוב האוגדה בבוקר 7 באוקטובר לחזית הצפון[7]. חטיבה 217 הופנתה כתגבורת לחזית סיני ואילו גדוד השרמנים של חט' 670 נשאר כמגננה בבקעת הירדן. כוונתו המקורית של אלוף פקוד צפון הייתה לערוך אותה לאורך גשרי הירדן תוך ויתור על דרום רמת הגולן, אולם מפקד האוגדה האלוף משה פלד הצליח לשכנע את אלוף הפקוד להטיל את האוגדה בדרום רמת הגולן ולבצע על ידה את התקפת נגד.

ביום שני, 8 באוקטובר, החלה האוגדה בהתקפת הנגד בדרום רמת הגולן שבסיומה תפסו כוחות צה"ל מחדש את רמת הגולן.

לאחר הצלחת התקפת הנגד נוצרה בפיקוד הצפון ההרגשה כי האויב מתמוטט וכי ניתן להמשיך במתקפה מזרחה לתוך השטח הסורי למרות העייפות והשחיקה הרבה בכוחותינו. ב-10 באוקטובר הוטל על האוגדה לכבוש את מרחב תל כודנה. התקפה זו נכשלה.

בהמשך הלחימה הועברו כוחות מהאוגדה צפונה לשטח "המובלעת" והשתתפו בבלימת כוחות המשלוח העיראקים והירדנים[4].

מספר ימים לפני הפסקת האש ירד האגד הארטילרי של האוגדה לסיני ושאר האוגדה עברה לדרום ב-6 בנובמבר 1973, כשבועיים לאחר הפסקת האש.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

לאחר מלחמת יום הכיפורים ופריסת הכוחות מחדש הוחלט שאוגדה 146 תעלה לפיקוד הצפון ותפרוס מחנות במחנה דוד, נפתלי, מנסורה וכורדאני[8]. חטיבות מרכבות הברזל וקרייתי שהיו ממוכנות הוסבו למשוריינות וחטיבת עודד הוסבה לחטיבת חיר"מ.

מספר שנים לאחר המלחמה שונה מספרה של האוגדה ל-319[2]. בספטמבר 2020 מספר האוגדה הוחזר ל-146[9].

מלחמת לבנון הראשונה

ערב מלחמת לבנון הראשונה הורכבה האוגדה מהחטיבות מרכבות הברזל (459), אגרוף הברזל (514) וחטיבת הראל (786), אגד ארטילרי התקומה, אגד תחזוקה, גדוד סיור וגדוד הנדסה. מפקדת האוגדה ישבה במחנה דוד בחיפה, ועל האוגדה פיקד תא"ל גיורא חזון (חייקה). עם פרוץ המלחמה גויסה האוגדה ולמעט חטיבת אגרוף הברזל נערכה בדרום רמת הגולן על מנת לאבטח את האגף המזרחי הפיקודי ולהרתיע את הסורים מלתקוף בחזית זו. חטיבת אגרוף הברזל, מופחתת בגדוד אחד, שימשה כעתודה גייסית ונעה ב"ציר ההר". החטיבה הוכנסה לקרב כחלק מ"כוח יוסי" מול הכוחות הסורים בבקעת הלבנון. גדוד השריון הנוסף הופעל לצד אוגדת סקל בציר ואדי שבעה.

Thumb
כניסת כוחות חטיבה 226 ללבנון בזמן מלחמת לבנון השנייה

שינויי הסד"כ

בעקבות שינויי הסד"כ בצה"ל הוכפפה חטיבת צנחנים צפונית (עוצבת הנשר) לאוגדה בשנת 1998.

בשנת 2003 עבר שם וסמל חטיבת הראל לחטיבת שריון בעוצבת עמוד האש ואילו חטיבת קרייתי (4) עברה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ.

מלחמת לבנון השנייה

בתחילת מלחמת לבנון השנייה גויסה חטיבת הנשר (226), הוכפפה לאוגדה 162 ופעלה בגזרת רכס רמים. חטיבת כרמלי (חטיבה 2) נטלה חלק בלחימה בגזרות המרכזית והמערבית בדרום לבנון[10] ובקרב עייתא א-שעב[11].
לקראת סוף הלחימה הוחלט לגייס את מפקדת האוגדה וחלק מיחידותיה ולהטיל עליהן את האחריות על גזרת רמת הגולן במקומה של אוגדה 36, הלחימה הסתיימה לפני שההחלטה בוצעה.

מלחמת חרבות ברזל

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בטבח שבעה באוקטובר, גויסה האוגדה לזירת לבנון, מחשש להצטרפות של חזבאללה ללחימה[12]. מאז ולמשך שנה ושמונה חודשים, אוגדה 146, אוגדת המילואים הגדולה בצה"ל והמרכזית של פיקוד הצפון, נפרסה כאוגדה מרחבית בגזרה המערבית של גבול ישראל–לבנון. בעקבות פרוץ המלחמה, שדרשה את הגדלת סדר הכוחות בגבול לבנון, עוצבת הגליל הייתה זקוקה לסיוע בהחזקת הגבול הארוך והחם, ולשם כך הוזעקה אוגדה 146.[13]

ב-7 באוקטובר 2024 הצטרפה האוגדה לתמרון הקרקעי בדרום לבנון, ולחמה במערב ובגזרת החוף.[14] בתמרון תחת האוגדה לקחו חלק חטיבת כרמלי, חטיבה 226, חטיבת אגרוף הברזל, גדחה"ן קרייתי ועוצבת התקומה. בשבוע הלחימה הראשון הרגה האוגדה למעלה מ-100 מחבלים וחשפה תשתיות טרור ותת-קרקע בדרום לבנון.[15]

גם בתום התמרון נשארה אוגדה 146 בתפקידה כאוגדה מרחבית, על מנת לשמר את ההישג המבצעי של התמרון, לשמר אזור מטוהר מאיומים בטווח של 5 ק"מ בממוצע מהגבול, למנוע קו ישיר בתצפית ובאש לצד הישראלי, ולתאם עם צבא לבנון את פירוק התשתיות של חזבאללה. כמו כן, ביצעה האוגדה פעילות הנדסית, שכללה חשיפת סבכי ענק והריסת צירי הגעה אפשריים מלבנון לגבול. במאי 2025 שוחררה מפקדת האוגדה, והחזירה את אחריות הגזרה לעוצבת הגליל שחזרה להחזיק את גבול לבנון כולו[13][16] אך ביוני 2025 בתחילת מבצע עם כלביא גויסו מפקדת האוגדה, חטיבות אגרוף הברזל (205), עציוני (6), גדחה"ן קרייתי(7071) וגדוד האש 7042 מעוצבת התקומה למשימת עתודה בגזרת גבול לבנון.[17]

במשך חודשי המלחמה הארוכים, לא כל החטיבות המשוייכות לאוגדה פעלו תחתיה, וחלקם לחמו בזירה הדרומית ברצועת עזה ובזירת יהודה ושומרון. כך למשל חטיבת קרייתי וחטיבת אגרוף הברזל של האוגדה לקחו חלק בקרב ח'אן יונס[18][19]. כוחות צוות הקרב של חטיבת קרייתי (4) השתתפו בכיתור העיר ח'אן יונס, אבטחו צירים ותקפו תשתיות טרור. כחלק מהלחימה, החטיבה ביצעה תמרון מהיר למרכז העיר ח׳אן יונס, וחיסלה עשרות רבות של מחבלים, מעל הקרקע ומתחת לקרקע.[19] חטיבת אגרוף הברזל לקחה חלק בקרב רפיח, וחטיבת כרמלי השתתפה בקרב במחנות המרכז כשהיא מחזיקה ביחד עם כוחות נוספים את מסדרון נצרים. חטיבת כרמלי, השתתפה במבצעים לטיהור שכונות זייתון, סברה וג'וחור א-דיכ ממחבלים[20][21], השמידה תשתיות אויב ותרמה להעמקת האחיזה המבצעית באזור.

Remove ads

מבנה

מידע נוסף חטיבות עוצבת המפץ, סמל ...
Thumb
תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות

האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:

Remove ads

יחידות האוגדה

סכם
פרספקטיבה

חטיבת אגרוף הברזל (חטיבה 205)

ערך מורחב – חטיבת אגרוף הברזל

החטיבה היא חטיבת שריון שהוקמה באוגוסט 1961 כחטיבה 200. מפקדה הראשון של החטיבה, תת-אלוף יששכר (ישכה) שדמי עסק בהקמתה. במלחמת ששת הימים הייתה ביחד עם חטיבה 520 חלק מאוגדת המילואים 31. במלחמת ששת הימים נלחמה בחזית המצרית ופגעה קשות בחטיבה משוריינת ובחטיבה ממוכנת מצריות ונעה לכיוון ג'בל ליבני תוך השמדת טנקים מצריים שהיו במחפורות. החטיבה סיימה את המלחמה על גדות האגם המר לאחר שפרצה את מעבר הגידי. במלחמת יום הכיפורים נלחמה בחזית הצפון, ובתוספת גדוד הסיור האוגדתי הובילה ב-8 באוקטובר 1973 את התקפת הנגד ברמת הגולן, בציר אל-על - רפיד. לאחר כיבוש תל-מסחרה, בלמה מספר התקפות נגד של כוחות שריון וחי"ר עיראקיים[22]. בזמן מלחמת לבנון הראשונה שימשה כוח עתודה גייסי, התקדמה בציר המרכזי בדרכים הרריות, הצליחה לחצות את ג'בל ברוך בדרך קשה ומפותלת ועלתה על גב ההר. החטיבה הייתה במגע אש, בטווחים ארוכים, עם גדוד טנקים סורי ביום שישי, 12 ביוני, ומיד לאחר מכן נכנסה הפסקת האש לתוקפה[23].

חטיבת כרמלי (חטיבה 2)

ערך מורחב – חטיבת כרמלי

חטיבה 2 (בעבר נקראה חטיבה 165) המכונה חטיבת כרמלי, הוקמה בפברואר 1948 בתור חטיבת הגנה בגליל המערבי ובחיפה. מפקדה הראשון היה משה כרמל.

חטיבת קרייתי (חטיבה 4)

ערך מורחב – חטיבת קרייתי

חטיבת קרייתי היא חטיבת שריון במילואים. החטיבה הוקמה בשנת 1948. ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת. במלחמת יום הכיפורים לחמה תחת אוגדה 210 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4.

חטיבת אלון (חטיבה 228)

ערך מורחב – חטיבת אלון

עוצבת אלון היא חטיבת חי"ר במילואים בצבא ההגנה לישראל, המורכבת מיוצאי חטיבת הנח"ל.

בעבר הייתה חטיבת אלון חטיבת המילואים של חטמ"ר צמח (228) והשתייכה לאוגדת יהודה בפיקוד מרכז, לאחר פירוק האוגדה והחטמ"ר הוסבה החטיבה מחטיבת חי"ר קל לחיר"מ והוכפפה לאוגדת המפץ בפיקוד הצפון.

עוצבת הנשר (חטיבת צנחנים הצפונית, חטיבה 226)

ערך מורחב – חטיבה 226

עם ההחלטה להכפיף את חטיבות החי"ר הפיקודיות לאוגדות השונות, הוכפפה עוצבת הנשר לעוצבת המפץ.

במלחמת לבנון השנייה פעלה החטיבה בגזרת רכס רמים, מוכנות החטיבה למלחמה הייתה גבוהה מאוד בהשוואה לרמת המוכנות הירודה של יחידות אחרות והחטיבה זכתה לשבחים על פעולתה.

בהפגזה על כפר גלעדי נפגעה פלוגת המפקדה של אחד הגדודים. באירוע נהרגו 12 חיילים. המקרה נודע בשם "אסון כפר גלעדי".

מאז הקמתה, נפלו כ-170 מלוחמי החטיבה.

עוצבת התקומה (חטיבת האש 213)

ערך מורחב – עוצבת התקומה

עוצבת התקומה היא חטיבת האש של האוגדה.

החטיבה הוקמה בשנת 1970 על ידי אל"ם חיים ירקוני כא.א 213 והיה לאגד החת"ם הראשון בצה"ל במתכונת האגדים העוצבתיים. עד תחילת שנות השבעים היו אגדי הארטילריה בצה"ל אגדים משימתיים (כפופים לפיקודים ולקתמ"ר ומוקצים ליחידות למשימות, אימונים ואירועים מבצעיים ספציפיים).

לאורך השנים לחמה החטיבה במלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה ומלחמת חרבות ברזל.

אגד לוגיסטי 146

אגד לוגיסטי אוגדתי (אלו"ג) האחראי על נושאי לוגיסטיקה, רפואה, חימוש ושיטור באוגדה. עד 2006 היה לאוגדות אגד תחזוקה, אז הוחלט לצמצם אותם ולהחליפם באגד לוגיסטי מרחבי (אלמ"ר). כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה הוקמו אגדים לוגיסטיים אוגדתיים אם כי במתכונת יותר מצומצמת מאגדי התחזוקה. אגד לוגיסטי 146 הוקם בחודש מאי 2009.

מפקדי אגד לוגיסטי 146:

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

גדוד התקשוב העוצבתי (גדחי"ק 7049)

גדוד התקשוב העוצבתי מהווה גוף ביצוע אוגדתי שתכליתו לייצר רציפות שליטה באמצעות מערכות תקשוב ושו"ב ברמת האוגדה. הגדוד אמון על הקמת מערכות מפקדת האוגדה. בשנת 2020 זכה הגדוד באות הצטיינות מטעם נשיא המדינה.

מפקדי הגדוד:

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...
Remove ads

מפקדי האוגדה

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצבת המפץ בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads