מכירת יוסף - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מכירת יוסף.

מכירת יוסף

Disambig RTL.svg המונח "יוסף וכתונת הפסים" מפנה לכאן. לערך העוסק במחזמר, ראו יוסף וכתונת הפסים המשגעת.
מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855)
מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855)

מכירת יוסף הוא סיפור מקראי שנמצא בפרשת וישב בספר בראשית, פרק ל"ז.

תוכן העלילה

יוסף היה בן הזקונים של יעקב מאשתו האהובה רחל. הוא היה מודע למעמדו הנישא בעיני אביו, והראה לאחיו את כתונת הפסים שנתן לו אביו. יוסף סיפר לאחיו את חלומותיו היומרניים, שמשמעותם היא שיוסף ימלוך על בני משפחתו והם ישתחוו לו.

האחים בכעסם החליטו לנקום ביוסף. ההזדמנות נקרית לידם כאשר יוסף נשלח במצוות אביו לדרוש בשלומם במרעה. יוסף, שלא היה מודע לשנאת אחיו, או שהעדיף להתעלם ממנה, הגיע למקום המרעה. בראותם את יוסף ניצת זעמם של האחים והם החליטו להרוג אותו. ראובן הבכור התנגד והציע לזרוק אותו לבור, ייתכן שחשש שמא יתלה בו אביו את המעשה.

וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל-לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.

המשכו של הסיפור לאחר שנזרק יוסף לבור אינו ברור כל צרכו:

ראובן שב אל הבור, ובראותו כי יוסף איננו, קרע את בגדיו.

לאחר מכן מסופר כי "הַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל-מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (שם, פסוק ל"ו). ובהמשך: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (בראשית, ל"ט, א').

הפרשנים מתלבטים בשאלה מי מכר את יוסף ולמי הוא נמכר, האם לישמעאלים או למדיינים?

רש"י מסביר שהיו מספר מכירות, בני יעקב מכרו את יוסף לישמעלים, הישמעאלים למדינים והמדינים למצרים. הקושי בתירוץ זה הוא הופעתם המחודשת של הישמעאלים בפרק לט.

ר' אברהם אבן עזרא סבור כי מדין וישמעאל הם בני שבט אחד הנקרא פעם כך ופעם כך.

רשב"ם מסביר כי האחים כלל לא מכרו את יוסף. בשעה שישבו לאכול התרחקו מעט מן הבור כדי לא לאכול על הדם. הם המתינו לישמעאלים שראו קודם, ולפני שבאו הישמעאלים עברו במקום סוחרים מדיינים, חטפו את יוסף מהבור ואחר כך מכרו אותו לישמעאלים.

פירושו של הרשב"ם מהפכני, אך מוצא אסמכתא בפסוקים, שכן בהם לא מוזכר כלל שהאחים מכרו את יוסף. בפסוק: "וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר" לא נזכרים כלל האחים; ואף יוסף עצמו, בהיותו בבית האסורים מעיד: "כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית, מ', ט"ו).

כאמור, פרשנים שונים הגיעו עד ל-20 תסריטים אפשריים לגבי מספר המכירות שבוצעו וזהות הסוחרים.

משמעות המכירה

בהיסטוריוגרפיה היהודית יש למכירת יוסף חשיבות מכרעת: בעקבות המכירה ירד יוסף למצרים, הפך למשנה למלך, כלכל את אחיו ואביו בשנות הרעב, דבר שהביא להשתקעות המשפחה במצרים, לשעבוד, ולבסוף ליציאת מצרים ולכיבוש הארץ בידי העברים.

חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ' מוצאת סיבתיות כפולה בסיפור מכירת יוסף, כפילות של עשייה אנושית ועשייה אלוהית. מצד אחד בני אדם פועלים מתוך דחפים אנושיים: יוסף מתפאר, האחים מקנאים ונוקמים בו, ומצד שני ה' מכוון את כל המאורעות כדי להוציא לפועל את התוכנית האלוהית של עם נבחר היוצא מבית עבדים ומקבל את התורה.

מכירת יוסף באגדה

חז"ל גינו את האחים על המכירה:

"וישליכו אותו אל הבור והבור ריק אין בו מים" - מים לא היה בו, נחשים ועקרבים היו בו (בראשית רבה פד).
"אשר ראינו צרת נפשו"... אלא שהיה מתחבט לרגלי כל אחד ואחד לרחם עליו ולא ריחם. (שם, צא).

ספר היובלים[1] מתארך את המכירה ל-10 בחודש השביעי, שהוא יום הכיפורים בלוח השנה במגילות קומראן, ובכך מסביר את הצורך בשעיר לעזאזל לכפר על בני ישראל.

לקריאה נוספת

  • מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "מכירת יוסף", עמ' 606–630.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה טקסט בוויקיטקסט: בראשית לז עם פירוש טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:מכירת יוסף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכירת יוסף

הערות שוליים


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מכירת יוסף
Listen to this article