שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת מחקר ציבורית ברמת גן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוניברסיטת בר-אילןmap
Remove ads

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית, הממוקמת ברמת גן. נכון לשנת 2025, היא האוניברסיטה השלישית בגודלה בישראל והאוניברסיטה הצומחת ביותר במספר הסטודנטים בשבע השנים האחרונות (על פי נתוני הלמ"ס). נכון ל-2024, לומדים בבר-אילן יותר מ-21,000 סטודנטים ופועלים בה כ-800 אנשי סגל אקדמי בכיר, העוסקים במחקר ובהוראה.[4] היא נוסדה בשנת 1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה שוכן ברמת גן, שטחו עומד על כ-582 דונם.[5] קמפוס נוסף של אוניברסיטת בר-אילן הוקם ב-2011 בצפת, ובו שוכנת הפקולטה לרפואה.

עובדות מהירות אוניברסיטת מחקר ציבורית, על שם ...

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים.[6] בדירוג שנגחאי לשנת 2024 היא נמצאת במקום השישי בין האוניברסיטאות בישראל ובין המקומות ה-301 ל-400 בעולם.[7]

Remove ads

פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרות

סכם
פרספקטיבה
Thumb
בניין פסיכולוגיה ע"ש אנה ומקס ווב ומשפחתם בקמפוס שברמת גן

פקולטות

הפקולטות באוניברסיטה הן:

מחלקות ובתי ספר

Thumb
בניין המחלקה למדעי המחשב שנחנך ב-2024 בקמפוס האוניברסיטה ברמת גן

נכון לשנת 2019 פועלים באוניברסיטה 42 מחלקות ובתי ספר,[4] כשהבולטים שבהם הם:

מכונים

באוניברסיטת בר-אילן פועלים מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, כלכלה, לימודי אסטרטגיה (מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים), פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית.

באוניברסיטה פועלים גם מכון מחקר לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים[24] ומרכז רב תחומי לחקר המוח ומדעי המוח.[25] כמו כן, פועלים המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה והמרכז לתקשורת בינלאומית.

ב-2025, נפתח בבר-אילן מכון אגירת האנרגיה הלאומי,[26] המקדם טכנולוגיות מתקדמות ומכשיר את דור העתיד של פתרונות האנרגיה הירוקה.[27]

במסגרת הפקולטה למשפטים פועלים המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, המשמש מוקד אקדמי לעיסוק בשאלות התאורטיות, הנורמטיביות והמוכוונות-מדיניות הנובעות מהצימוד החוקתי בהגדרה המקובלת לזהותה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית"[28] ומרכז רקמן לקידום מעמד האשה, של רות הלפרין-קדרי, העוסק בקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל.[29]

לימודים בין תחומיים

Thumb
הכניסה למוזיאון ננוטכנולוגיה בקמפוס של אוניברסיטת בבר-אילן

היחידה ללימודים בין תחומיים[30] מכנסת תחתיה חמש תוכניות שבהן הידע נבנה על בסיס חדירה הדדית של תחומי ידע דיסציפלינריים:

  • התוכנית הרב-תחומית בחקר המוח – התוכנית היחידה מבין תוכניות היחידה המציעה, בנוסף לתארים מתקדמים, גם לימודים לתואר ראשון, חד חוגי במדעי המוח עם התמחות ביולוגית או התנהגותית, או משולב עם התוכניות למדעי המחשב, פילוסופיה, פיזיקה, בלשנות, פסיכולוגיה או מדעי החיים. על התוכנית אחראי המרכז הבין-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה.[31]
  • התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה – התוכנית בוחנת את ההשלכות של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות על החברה והתרבות, וכיצד תפיסות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות משפיעות על התפתחות המדע והטכנולוגיה. בין הקורסים הנלמדים בתוכנית: מבוא לאינטליגנציה מלאכותית, טכנו-אופטימיזם וטכנו-פסימיזם, מהפכת הקוונטים, היסטוריה של המדע, המפגש האנושי עם הבינה המלאכותית, טכנולוגיה ותודעה ועוד.
  • התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן[32] – התוכנית מתמקדת בהקניית ידע וכלים לניהול סוגים שונים של סכסוכים ויישובם ברמות חברתיות שונות; ברמה הבין־אישית, הארגונית, הבין־קבוצתית, הבין־קהילתית והבין־לאומית. הלימודים נעשים עם התמחות רב-תחומית בגישור או במגמה רב-תחומית ללימודי ניהול משברים. במסגרת התוכנית פועל גם מרכז גישור, המטפל בתיקים שהופנו אליו מקהילת הקמפוס או מבית הדין לעבודה, ומספק חוויה יישומית לסטודנטים שבחרו בתחום הגישור ולמדו תאוריות ביישוב סכסוכים ומשא ומתן.
  • התוכנית ללימודי מגדר – התוכנית מתמקדת בהוויה, החוויה והזהות המגדרית של נשים וגברים, כפי שהן משתקפות בהבדלים התרבותיים והחברתיים הקיימים בין המינים.[33] היא מציעה תואר שני במסלול מחקרי או עיוני, כולל מגמת "מגדר בשטח" המתמקדת באקטיביזם.
  • התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות[34] – הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה בישראל שהציעה לימודי פרשנות ותרבות לתארים מתקדמים. התכנית מציעה מגוון נקודות מבט תאורטיות לניתוח ופרשנות של כל תחום של פעילות אנושית, ומתייחסת אל המונח "תרבות" במובנו הרחב ביותר, הכולל לא רק אמנות, ספרות או מוסיקה – אלא את מכלול הפעילויות האנושיות המאורגנות במסגרת שפה, מוסדות ופרקטיקות. התוכנית מציעה תואר שני מחקרי או עיוני, עם אפשרות להתמחות בפרשנות ופסיכואנליזה או במחשבה ביקורתית וטכנולוגיה עכשווית.
  • מוזיאון ננוטכנולוגיה ע"ש יוסף פטר–מוזיאון שמציג מחקרים פורצי דרך שנערכים במכון לננוטכנולוגיה באמצעות מיצגים המשלבים אמנות ומדע וייצרו חוויה מעוררת מחשבה עבור המבקרים.[35]

פועלות גם תוכניות רב-תחומיות, שבהן:

  • החוג הרב-תחומי למדעי היהדות[36]
  • ב.א. רב תחומי במדעי הרוח[37]

בנוסף, מפעיל האוניברסיטה מרכזי אימפקט,[38] מיזמים רב-תחומיים בסוגיות ליבה טכנולוגיות, חברתיות, בריאותיות כגון: סייבר, ערים חכמות,[39] ביו-רפואה,[40] סיבוכיות קוונטית ועוד.

המערך לתוכניות ייעודיות (מל"י)

המערך לתוכניות ייעודיות אחראי על המכינה הקדם-אקדמית ועל תוכניות לאוכלוסיות מיוחדות.[41] מדורי המערך הם:

  • המכינה הקדם אקדמית – מציעה מכינות ייעודיות בארבע תחומים: להנדסה ומדעים מדויקים, למדעי הטבע והחיים, למדעי החברה והרוח, ומכינה ייעודית לבוגרי החינוך החרדי. בנוסף מוצעות מכינות מרוכזות במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, היסטוריה, מוזיקה וערבית. עוד מוצעת במסגרת המכינה תוכנית 30+, המיועדת לבני 30 ומעלה ללא תעודת בגרות או בעלי ממוצע נמוך.
  • המדור לתוכניות מובנות – מציע לימודי תואר ראשון בתנאים המתאימים לאנשים עובדים: תואר בשנתיים, בשעות הערב ובפורמט היברידי. תוכניות המדור הן: תוכנית ינשופים (ניהול ומשאבי אנוש), תוכנית יהלום (כלכלה מנהל עסקים ומשאבי אנוש), תוכנית חץ (ניהול ופסיכולוגיה), תוכנית חכ"ם (חשבונאות, כלכלה ומנהל עסקים) ותוכנית רום (שמאות מקרקעים ונדל"ן). תוכנית נוספת מציעה תואר ראשון משולב עם לימודי ניהול מוצר. עוד אחראי המדור על בית הספר להייטק וסייבר, המציע קורסים טכנולוגיים ממוקדים בנושאים כמו אבטחת מידע וסייבר (CISO), BI ומומחי FinOps, DevOps, בדיקות תוכנה (QA), Data Science, ניהול מוצר ושיווק דיגיטלי.
  • המדור לזרועות הביטחון – מציע תוכניות לימודים לתואר ראשון רב-תחומי במדעי החברה המיועדות בעיקר (אבל לא רק) לאנשי זרועות הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל, עובדי משרדי הממשלה והתעשיות ביטחוניות. תוכניות המדור הן: תוכנית ניצבים (קרימינולוגיה, פסיכולוגיה וביטחון), תוכנית צופן (ניהול ביטחון וסייבר), תוכנית משא"ן (ניהול ומשאבי אנוש) ותוכנית מגן (ניהול משברים, מצבי חירום וסייבר). בנוסף, מציע המדור תוכנית לתואר שני בלימודי המזרח תיכון, הקרויה על שם סא"ל עמנואל מורנו ז"ל.
  • הקמפוס החרדי – מיועד לנשים חרדיות ומציע לימודים לתואר בתנאים המותאמים לאורח חייהן, לרבות הקלות בתנאי הקבלה, לימודים במתחם נפרד, ימי לימוד מרוכזים המתאימים לאימהות, ליווי אישי והפרדה מגדרית. תוכניות הקמפוס הן: תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר ראשון במדעי המידע ותואר שני בחינוך מיוחד.
  • תוכנית ברוקדייל – תוכנית לימודי העשרה למבוגרים. מציעה קורסים במגוון נושאים, ובהם: אשנב למדע, משפטים על קצה המזלג, מסע קולנועי, התנ"ך מזווית אחרת, אומנות החוסן בזמן משבר, ועוד.

אקדימה

היחידה הוקמה ב-2023 ומרכזת את כל הקורסים ותוכניות הלימודים שאינם נכללים בתוכניות לתואר ראשון או לתארים מתקדמים, לרבות לימודי תעודה, הכשרות מקצועיות, קורסי העשרה וקורסים לפיתוח אישי. בין תחומי הלימוד: טכנולוגיה וסייבר, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה, משפט גישור ובוררות, נדל"ן ויזמות, אימון והנחיה, רפואה ובריאות, ניהול ועסקים, חינוך והוראה, ייעוץ ארגוני ומשאבי אנוש, תרבות ורוח, קיימות וסביבה, כלכלה ופיננסים, שיווק ותקשורת, יהדות, תרגום לשון ושפות.

אגף למידה והוראה

אגף למידה והוראה הוקם ב-2022. לאגף ארבע מחלקות[42]:

  • מחלקת למידה: מסייעת בטיפוח מיומנויות ההוראה של סגל המרצים, בין השאר באמצעות קיום סדנאות למידה, מפגשים ליווי אישיים, פיתוח תוכניות למידה חדשניות וחיבור התכנים הנלמדים לשוק העבודה.
  • מחלקת מוצרים דיגיטליים: אחראית על הפקת אמצעי למידה דיגיטליים, ובהם סרטונים, מצגות, לומדות, משחקים אינטראקטיביים ואמצעי למידה באמצעות מציאות מדומה.
  • מחלקת טכנולוגיות למידה: מסייעת למרצים לעצב ולפתח את סביבת הקורסים באמצעות מערכת לניהול למידה מבוססת Moodle, אליה ניתן להעלות את חומרי הקורס ודרכה ניתן לייצר פעילות אינטראקטיבית עם הסטודנטים.
  • מחלקת פרויקטים ואסטרטגיה: מקדמת פרויקטים שמטרתם להניע שינוי אסטרטגי בכל הנוגע ללמידה והוראה בבר-אילן, לרבות קידום מרצים, פיתוח תוכניות לימוד, ביצוע סקרי עומק וקבלת החלטות מבוססות נתונים.

בהובלת האגף, שולבו החל משנת הלימודים תשפ"ה למעלה מ-200 קורסים בתחומי הבינה המלאכותית, בכל תוכניות הלימודים של האוניברסיטה.

מערך הספריות והמידע

Thumb
בניין הספרייה המרכזית
ערך מורחב – מערך הספריות והמידע (אוניברסיטת בר-אילן)

מערך הספריות והמידע של האוניברסיטה מאגד כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה.[43] הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטטיביות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה ופיזיקה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה ומנהל עסקים) ומספר ספריות מחקר קטנות.

בנוסף, כולל המערך אוספים מיוחדים, בין השאר בנושאי אשורולוגיה, חקר המוח, יהדות פרוסיה ולדינו, ומחזיק באוסף כתבי יד נדירים בנושאי יהדות.

מערך הספריות והמידע הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים. באוסף מערך הספריות והמידע נמצאים כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת, כתבי יד וחומרים נוספים. אוסף הספרייה בנושאי מדעי היהדות הוא השני בגודלו בארץ.

תאגידים קשורים

לאוניברסיטת בר-אילן מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

Remove ads

תולדות האוניברסיטה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן, יולי 1953
Thumb
טקס חנוכת בנייני האוניברסיטה, 1956. מימין לנואם יושב פרופ' פנחס חורגין ולצידו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
Thumb
מבט ללב קמפוס האוניברסיטה בשנותיה הראשונות (ברקע מגדל התצפית לפני שיפוצו, ובניין הספרייה המרכזית)
Thumb
תצלום אווירי של לב הקמפוס (לערך שנות ה-60)

הקמת האוניברסיטה

האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את לימודי מדעי היהדות והמדעים הכלליים, בגישת "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בישראל ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה – הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה – המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן-ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסוד האוניברסיטה סירבה המועצה להשכלה גבוהה להכיר בתארים שהוענקו על ידה ואיימה להגיש תביעה פלילית נגדה אם יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק בנובמבר 1969, 11 שנה לאחר הקמתה, זכתה להכרה מלאה מהמועצה להשכלה גבוהה ולהסמכה להענקת תואר ישראלי.[44][45]

בשנת 1953 נערך טקס הנחת אבן הפינה והאוניברסיטה פתחה את שעריה בשנת 1955.[46]

תכנון הקמפוס נמסר לאדריכלים ארטור ובלהה שרגנהיים שהתמחו בתכנון מבני ציבור ותכננו את הקמפוס כשבמרכזו מבנה אודיטוריום עם בית כנסת הבולט בנוף הודות לכיפה המכסה את מרכזו וכן מגדל מים ותצפית שהוקם לצידו. הבניינים שתכננו השתלבו במדשאות ובגינות שנשתלו בקמפוס, באמצעות מרפסות רחבות ומעברים מקורים שנמתחו בין הבניינים.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

השנים הראשונות

טקס הפתיחה הרשמי של אוניברסיטת בר-אילן נערך בי"ט באב תשט"ו (7 באוגוסט 1955), ושנת הלימודים הראשונה נפתחה בד' בתשרי תשט"ז (20 בספטמבר 1955). בשנת הלימודים הראשונה למדו באוניברסיטה 70 סטודנטים ישראלים ו-20 תלמידים מארצות הברית, שבאו לשנת לימודים אחת. 24 חברי סגל לימדו במהלך השנה 18 קורסים, בארבע מחלקות:

  • לימודי יהדות – תנ"ך, תלמוד, אגדה ומדרש, תולדות עם ישראל ותולדות הספרות העברית.
  • מדעי הטבע ומתמטיקה – ביולוגיה, פיזיקה, כימיה ומתמטיקה.
  • מדעי החברה והרוח – היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה וחינוך.
  • לשונות וספרות – עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, יוונית ורומית.

בהתאם למגמות היסוד שנקבעו עם כינונה של האוניברסיטה, למדו הסטודנטים גם קורסים ביהדות וקורסים כלליים, וחויבו בשיעורי חינוך גופני ובקורס בתורת ההיגיינה.

שנת הלימודים השנייה נפתחה ב-30 בספטמבר 1956. כחודש לאחר שהחלה פרצה מלחמת סיני. חלק גדול מהסטודנטים ומאנשי הסגל גויס, אחרים התנדבו בבית החולים תל השומר. בסיום השנה היו רשומים באוניברסיטה 173 סטודנטים: 63 במחלקה למדעי הטבע ומתמטיקה, 57 במחלקה ליהדות, 31 במחלקה למדעי הרוח והחברה, 22 במחלקה לשפות.

בתחילת שנת הלימודים השלישית הכריז פרופ' חורגין על חזונו: הקמת מכון לחקר המשפט העברי, מכון לחקר השואה, ספריה מרכזית, מועדון סטודנטים ושלוחות אקדמיות בגליל ובנגב. פרופ' חורגין לא זכה לראות את חזונו מתגשם – הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן, בגיל 63. לאחר פטירתו נקרא על שמו בית הספר לחינוך של האוניברסיטה. לנעליו של פרופ' חורגין נכנסו הרב ד"ר יוסף לוקשטיין, שהחל לכהן כנשיא האוניברסיטה בפועל, ופרופ' שמואל שרגא ביאלובלוצקי, ראש המחלקה לתלמוד, שנבחר ליושב הראש הראשון של סנאט האוניברסיטה (תפקיד המקביל לרקטור). לתפקיד מנכ"ל האוניברסיטה מונה ד"ר טוביה בר-אילן, כימאי, בנו של הרב מאיר בר-אילן.

בתחילת שנת הלימודים הרביעית, ב-12 באוקטובר 1958, העניקה האוניברסיטה תואר כבוד ראשון, לסופר ש"י עגנון, במלאת לו 70. שנה לאחר מכן, ב-28 בדצמבר 1959, הוסמכו בוגריה הראשונים של האוניברסיטה, 27 במספר. בשנת 1961 העניקה האוניברסיטה לראשונה תואר שני, לחמישה סטודנטים במדעי היהדות והרוח, בשנת 1962 זכו 11 בוגרים בתואר "מוסמך", ושנה לאחר מכן הוענקו 15 תוארי מוסמך ותואר דוקטור ראשון, בספרות עברית, להלל ברזל, על עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' ברוך קורצווייל. לימים הפך ד"ר ברזל לפרופסור מן המניין האוניברסיטה.

בספטמבר 1964 נוסד ארגון הבוגרים של האוניברסיטה. יושב הראש הראשון שלו היה ניסן רובין, בוגר לימודי סוציולוגיה וכלכלה.

בשנת 1965, עשור לאחר הקמתה, למדו באוניברסיטה כ-1,500 סטודנטים, ולימדו בה 235 מרצים.

העשור השני

בשנת 1966 נקלט באוניברסיטה המתמטיקאי פרופ' אביעזרי פרנקל, מייסדו של פרויקט השו"ת: מערכת ממוחשבת שתאפשר איתור מדויק ומהיר של מקורות בספרות ההלכתית והרבנית. בשלב ראשון התמקדה המערכת במאגר עצום של שאלות ותשובות הלכתיות, ובפסקי דין הלכתיים שהופצו בציבור. אל הפרויקט חבר באותה השנה פרופ' יעקב שויקה, שהחל לפתח אלגוריתמים מדויקים יותר לחיפוש. צוות הפרויקט כלל גם את הרבנים מנחם סליי ויצחק פצ'ניק, והוא הפך עם השנים למקור מידע תורני, הלכתי, היסטורי, חברתי וכלכלי עשיר ביותר, המשקף מאות שנים של חיים יהודיים.

בשנת הלימודים תשל"א (1971-1970) חלו בבר-אילן שתי תמורות מרכזיות. הראשונה – קיצור משך הלימודים לתואר ראשון מארבע שנים לשלוש שנים. בכך, נפרדה האוניברסיטה סופית ממודל הקולג' האמריקאי. השנייה – הוקמה בה פקולטה חמישית: הפקולטה למשפטים, שהצטרפה לארבע הפקולטות הקיימות. שלוש שנים לאחר מכן פוצלו הפקולטות למדעי החברה והרוח, ומחלקות החטיבה "לשונות וספרות" פוזרו בין שתיהן. כעת כלל ההיצע האקדמי את המחלקות הבאות:

  • הפקולטה למדעי היהדות – תנ"ך, תלמוד, תורה שעל-פה, תולדות ישראל, לשון עברית ולשונות שמיות, ספרות עברית, לימודי ארץ ישראל, לימודים בין-מחלקתיים במדעי היהדות, היסטוריה כללית.
  • הפקולטה למדעי הרוח – פילוסופיה יהודית וכללית, ספרות משווה, לימודים ביבליוגרפיים וספרנות, ערבית, אנגלית, תרבות צרפת, לימודים קלאסיים, מוסיקולוגיה, תולדות האמנות, תיאטרון, מתורגמנות, שפות (גרמנית, ספרדית, איטלקית, רוסית ויידיש).
  • הפקולטה למדעי החברה – פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, קרימינולוגיה, החוג המשולב במדעי החברה, גאוגרפיה, חינוך, עבודה סוציאלית.
  • הפקולטה למדעי הטבע ומתמטיקה – מדעי החי (ביולוגיה כללית, זואולוגיה, בוטניקה, מיקרוביולוגיה, ביוכימיה ואקולוגיה), כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב.
  • הפקולטה למשפטים.

בשנת תשל"ב (1972) נפתח המכון הגבוה לתורה של בר-אילן. הוא מוקם בבניין המכינה לישיבות בני עקיבא בגבעת שמואל, ומטרתו הייתה לאפשר לתלמידיו ללמוד חצי יום לימודי קודש, וחצי יום לימודים אקדמיים. צורת הלימוד תאמה את המקובל בישיבות גבוהות: שיעורים, סדרים וחברותות. בשנתו הראשונה למדו במכון 15 סטודנטים, ובראשו עמד הרב צבי דב קונוטופסקי. לאחר פטירתו, בתום שנת הלימודים הראשונה, החליף אותו הרב שלמה דיכובסקי, ובהמשך – הרב אהרן כ"ץ.

בשנת 1974 נוסדה "בר-אילן – חברה למחקר ופיתוח בע"מ", שמטרתה הייתה לפעול להתפתחות המשק המקומי. בראשית שנותיה פעלו תחת החברה המרכז לייעוץ בנושא כוח אדם והמרכז להשתלמויות בניהול. בהמשך שונה שם החברה לביראד, והיא התמקדה במסחור הידע האקדמי של בר-אילן.

במהלך העשור השני לפועלה העניקה בר-אילן תוארי דוקטור לשם כבוד בין השאר לנשיא המדינה, זלמן שזר; לראשת הממשלה גולדה מאיר; ולרבנית שרה הרצוג, אלמנתו של הרב הראשי האשכנזי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בשל פעילותה החברתית הענפה.

המשך פיתוח האוניברסיטה

בשנת 1999 הוקם בית ספר להנדסה, שהפך ב-2011 לפקולטה עצמאית.[47] בין מקימי לימודי הנדסה והדיקאן הראשון של הפקולטה החדשה היה ג'ורג' מושיץ. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים, ובשנת 2022 נפתח החוג להנדסת תעשייה ומערכות מידע.

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס של ארבעה בניינים המכיל את בית הספר להנדסה והאוניברסיטה המשיכה להתרחב משמעותית ולהקים במתחם הצפוני קומפלקס של מבנים חדשים לפקולטה למדעי הרוח ומרכז לחקר המוח, שפעילותו עוררה מחאות של ארגונים למען זכויות בעלי חיים, עקב ניסויים בבעלי חיים המבוצעים בו.

בשנת לימודים 2009–2010 למדו בה 22,800 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות) לעומת 20,500 בשנת 2008.[48] האוניברסיטה רשמה בשנה זו את הגידול המשמעותי ביותר במספר הסטודנטים יחסית למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, והייתה לראשונה למוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל.[49]

Thumb
המרכז למבקרים ומצפה לב הקמפוס ע"ש ונגרובסקי

בשנת 2011 הקימה אוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת הממשלה, את הפקולטה לרפואה בצפת.[50]

במזרח האוניברסיטה מוקמים מעונות סטודנטים, המעונות יתחלקו לשני מבני מגורים בצורת עיגול טבעתי וביניהם פארק. המעונות צפויים להכיל מיטות ל-1,162 סטודנטים. גדר האוניברסיטה תועבר פנימה יותר על מנת שהחזית המסחרית והחנויות שיהיו בה יוכלו להיפתח לציבור הרחב. כ-270 מיליון ש"ח הושקעו בשני המבנים. בגלל צביונה הדתי של האוניברסיטה הוחלט שהבניין הראשון יאכלס סטודנטיות וסטודנטים (בקומות נפרדות על מנת לשמור על הפרדה מגדרית) והמבנה השני יהיה חד-מגדרי, והמין הנבחר ייקבע לפי המין שנרשם הכי הרבה למעונות. וכך, שבבניין השני (שיציע בקומת הכניסה כיתות, אולם אירועים ובית כנסת, מכבסה ואף חדר כושר) נבנתה רמפה ברוחב 1.30 מטר שמחברת בספירלה בין הקומות. כך יוכלו הסטודנטים לעלות ממפלס הכניסה היישר לגג, הן בעזרת קורקינט והן בעזרת אופניים.[51]

בשנת 2024 האוניברסיטה קיבלה תרומה של 260 מיליון דולר, אחת התרומות הגדולות לאוניברסיטה בישראל.[52]

חסות אקדמית בעבר

אוניברסיטת בר-אילן פרסה בעבר חסות אקדמית על חמש מכללות אזוריות, אשר היוו למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי ישראל. במהלך הזמן הפכו המכללות למוסדות אקדמיים עצמאיים, ומאז אין לאוניברסיטת בר-אילן חסות אקדמית על מכללות כלל.

בין המכללות, היו: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, המכללה האקדמית אשקלון, ומכללת יהודה ושומרון (שהפכה בשלהי 2012 לאוניברסיטת אריאל בשומרון).

צביונה של האוניברסיטה

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות ומורשת. בסופו של דבר הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד חמישה קורסים (10 נקודות זכות בסך הכול) ביהדות (החל משנת הלימודים תשע״ז, בעבר שבעה קורסים). יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים (למשל בהיסטוריה) במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשני קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה. בתוכניות לתארים מתקדמים ישנה חובה ללימודי יסוד ביהדות גם כן. אם הלימודים הקודמים היו במוסד אחר, ישנה חובה לשני קורסים ביהדות (4 נקודות זכות) כאשר אפשר לעשות קורסים מקוונים, או קורסים אחרים בצורה לא פרונטלית.[53]

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, מיעוט של מרצים דרש מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת לא הייתה שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא היה מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות. סעיפי התקנון הנוגעים ללבוש בוטלו רשמית ב-2019.[54]

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל המעמידים פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נוהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה.[55] עם זאת, אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת רבין השנייה הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה, חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון. כתוצאה מכך יזמו באוניברסיטה סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה אף הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

במהלך מבצע צוק איתן, אישרה האוניברסיטה לשלושים סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים להחליף קורס, בשל טענתם כי המרצה, ד"ר אורי וייס, הוא איש שמאל קיצוני וביססו את טענתם על רקע שיר שפרסם ודברים שכתב בפייסבוק.[56][57] בשנת 2016 ביטלה האוניברסיטה מבחן בקורס של אותו מרצה, לאחר שבעקבות רצח נערה ליד קריית ארבע כתב בפייסבוק כי מתנחלים המטילים "סיכון גדול על ילדיהם" נגועים ב"פסיכוזה קולקטיבית". לאחר ביקורת ציבורית,[58] האוניברסיטה חזרה בה.[59][60]

במהלך מבצע צוק איתן שלח פרופ' חנוך שיינמן מכתב לסטודנטים שבו הביע דאגה לנפגעים בשני הצדדים. בעקבות זאת הביע דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שחר ליפשיץ, הסתייגות מהדברים, התנצל בפני הסטודנטים והבטיח כי "המקרה יטופל בחומרה".[61] לאחר מכן, פרופ' ליפשיץ חזר בו מהניסוח.[62]

בשנת 2012, בעקבות פרסום כי יאיר לפיד לומד באוניברסיטה לדוקטורט בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון,[63] והטילה סנקציות על האוניברסיטה.[64][65]

המכון הגבוה לתורה

ערך מורחב – המכון הגבוה לתורה
Thumb
בניין המכון הגבוה לתורה (מג"ל)

כדי לאפשר לסטודנטים באוניברסיטה הלומדים במגמות שונות, להמשיך בלימוד תורה כפי שהורגלו בישיבות הגבוהות בטרם בואם לכותלי האוניברסיטה, הוקם בשנות ה-70 המכון הגבוה לתורה (מג"ל),[66] שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר יותר מכפול של קורסים ביהדות (14 במקום 5) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד.[67] אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

Remove ads

סמל האוניברסיטה

Thumb
לוגו אוניברסיטת בר-אילן

הסמל של בר-אילן עוצב במקור בידי המעצב הגרפי הבריטי אברהם ג'יימס, עם היווסדה של האוניברסיטה ב-1955. הסמל עוצב כאותיות ב-א, כשהאות א' מורכבת משילוב בין ספר תורה למיקרוסקופ, שילוב המייצג את הזיקה בין תורה למדע, בין רוח לחומר ובין קודש לחול.

הסמל משקף את שתי מטרות הליבה של האוניברסיטה: השאיפה לשלב מצוינות אקדמית עם הקניית המורשת היהודית.

קמפוס האוניברסיטה

סכם
פרספקטיבה

הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה ממוקם ברמת גן, ושטחו הנוכחי עומד על כ-540 דונם. הוא תחום ממערב ברמת גן ובבני ברק, בצפון ובמזרח בגבעת שמואל, ובדרום ברמת גן ובקריית אונו. כביש 4 עובר ממערב לקמפוס וכביש 471 דרומית לו. הקמפוס נחשב לירוק ובר-קיימא. בנייניו מנוהלים בשיטות מתקדמות לחיסכון באנרגיה, בנייר ובמים, על הגגות מוקמו פאנלים סולאריים, וגם אמצעי התחבורה שמפעילה האוניברסיטה חשמליים ואינם מזהמים.

גנים ושטחים ירוקים בקמפוס

קמפוס בר-אילן הוא ריאה ירוקה בלב האזור העירוני, והוא כולל מדשאות, מזרקות, בריכות, שדרות מוצלות וגנים, ובהם שמונה "גני סיפור", שכל אחד מהם עוצב בהשראת סיפורים מהמסורת היהודית בשילוב רעיונות מדעיים ומחקריים. בין הגנים הבולטים בקמפוס:

  • גן הנדסה ע"ש שאפל. עוצב בהשראת "שירת הים" ובהשראת גליליאו גליליי.
  • גן "ממעמקים". ממוקם בין הבניין לפסיכולוגיה לבניין לחקר המוח. מעוצב באלמנטים מעוגלים המזכירים אוזן קשבת.
  • מתחם גני "שיר השירים". עוצבו בהשראת פסוקים משיר השירים לצד אלמנטים של חקלאות קדומה. כולל את גן המגל, גן "אל גינת אגוז", גן "ערוגות הבושם" וגן "גן נעול".
  • גן "בית כנסת גלילי". מבוסס על דגם של בית כנסת גלילי עתיק, מוקף ב-12 עמודים, לזכר 12 השבטים, וברצפתו הוטבע פסיפס משוחזר, שיוצר בהתאם לפסיפס אותנטי שנמצא בבית הכנסת העתיק בבית אלפא.
  • גן "אשרי האישה". עוצב בהשראת אברי הפריון הנשיים, וכולל בוסתן של עצי פרי.
  • גן "המבוכה". ממוקם ליד בניין ננוטכנולוגיה ועוצב בהשראת ספרות הרמח"ל.
  • גן ננו. ממוקם בצדו המזרחי של בנין הננו-טכנולוגיה. זהו הגן הגבוה בקמפוס, והוא מעוצב על בסיס התודעה כי אין האדם אלא כאין וכאפס מול עוצמתו וגדולתו של האל.
  • כיכר 12 השבטים. מעוטרת ב-12 עמודים, במנורה בעלת שבעה קנים ובעצי תמר וזית, ולה 4 כניסות המסמלות את 4 רוחות השמיים.

בין שני חלקי הקמפוס, הצפוני והדרומי, מחברת הטיילת המרכזית ע"ש לילי שאפל, המעוצבת בהשראת הטלית, לרבות ריצוף בקווים מקבילים, ריהוט לבן ותאורה לבנה. הטיילת מעוטרת בגזיבו, במזרקה ובלוח אבני חושן.

Remove ads

מבנה ניהולי

סכם
פרספקטיבה

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, לאשר את תקציב האוניברסיטה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בישראל ובשאר העולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המנכ"ל, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר.[68] מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אספה לאספה של חבר הנאמנים, משמש הוועד המנהל כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד.[68]

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית.[69]

Remove ads

נשיאי האוניברסיטה[70]

מידע נוסף תמונה, שם ...

בכירים נוספים בהנהלת האוניברסיטה

רקטורי האוניברסיטה

שם שנות כהונה
פרופ' משה ימר 1964-1963
פרופ' אברהם סולטמן 1965-1964
פרופ' יהושע שכטר 1966-1965
פרופ' משה ימר 1968-1966
פרופ' אהרון (הרולד) הראל פיש 1971-1968
פרופ' מנחם צבי קדרי 1975-1971
פרופ' שמואל שפרכר 1978-1975
פרופ' שלמה אקשטיין 1982-1978
פרופ' מיכאל אלבק 1985-1982
פרופ' יעקב (ארנסט) קראוס 1989-1986
פרופ' צבי ארד 1993-1989
פרופ' משה קוה 1996-1993
פרופ' יהודה פרידלנדר 2000-1996
פרופ' חנוך לביא 2002-2000
פרופ' יוסף ישורון 2006-2002
פרופ' יוסף מניס 2010-2006
פרופ' חיים טייטלבאום 2014-2010
פרופ' מרים פאוסט 2020-2014
פרופ' אמנון אלבק 2020-מכהן

סגני נשיא למחקר

שם שנות כהונה
פרופ' שלמה גרוסמן 1996-1992
פרופ' שמריהו הוז 2000-1996
פרופ' מינה טייכר 2005-2001
פרופ' הרולד בש(אנ') 2011-2005
פרופ' בנימין ארנברג 2015-2011
פרופ' אריה צבן (מ"מ) 2017-2015
פרופ' שולמית מיכאלי-גולדברג 2024-2017
פרופ' ירון שב-טל 2024-מכהן

מנכ"לי האוניברסיטה

שם שנות כהונה
טוביה בר-אילן 1963-1957
מתתיהו אדלר 1980-1963
שבתאי מייבסקי 1981-1980
דוד אלטמן 1994-1981
ד"ר שבתאי לובל 2008-1994
חיים גליק 2013-2008
מנחם גרינבלום 2018-2013
זהר ינון 2018-מכהן
Remove ads

אגודת הסטודנטים

ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא עמותה רשומה ומלכ"ר, המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. תפקידה של האגודה הוא להשמיע את קולם של הסטודנטים ולתווך בינם לבין האוניברסיטה.[72]

האגודה נוסדה בשנת 1960 והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.

Remove ads

גלריה

  • Thumb
    הפקולטה לרפואה
  • Thumb
    בניין המכון לננוטכנולוגיה
  • Thumb
    בניין המחלקה לכלכלה בתכנון האדריכל משה ספדיה
  • Thumb
    פארק שאפל - גן האחדות (האמפיתיאטרון הדרומי)
  • Thumb
    בנייני הפקולטה להנדסה
  • Thumb
    בניין בית הספר לחינוך
  • Thumb
    המרכז לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזאן גונדה, בתכנונו של בני פרי
  • Thumb
    מרכז וואהל בתכנונו של דניאל ליבסקינד
  • Thumb
    בית הרב יעקובוביץ ללימודי פילוסופיה אתיקה ומחשבת ישראל
  • Thumb
    הבניין למשפט מקרקעין, בתכנונו של דוד נופר
  • Thumb
    מתחם בנייני "מקסיקו" המשמשים את הפקולטה למדעי הטבע ולמדעי החברה
  • Thumb
    בניין המוזיקה ע"ש מרקוס ואן רוזנברג
  • Thumb
    בית המדרש של המכון הגבוה לתורה
  • Thumb
    מעונות הסטודנטים בהקמה, מרץ 2020
  • Thumb
    הבניין ללימודים בין-תחומיים בקמפוס שברמת-גן
  • Thumb
    בניין המחלקה למתמטיקה

ראו גם

לקריאה נוספת

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads