שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שמות לדמויות אנונימיות בתנ"ך
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בסיפורי התנ"ך מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן. בספרות החיצונית של ימי בית שני ובספרות חז"ל, מובאות מסורות שונות הנוקבות בשם הדמויות האנונימיות. ערך זה מציג רשימת שמות, בעיקר שמות נשים, המופיעים במסורות השונות. אלה הם המקורות העיקריים:
- ספרים חיצוניים דוגמת קדמוניות המקרא, ספר היובלים[א][ב] ועוד.
- ספרות חז"ל דוגמת מדרש רבה, התלמודים - תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, פרקי דרבי אליעזר ועוד.
- תרגומי התנ"ך, בעיקר התרגומים המדרשיים הארץ-ישראליים, כגון תרגום התורה המיוחס ליונתן ודומיו. לפעמים נמצאים זיהויים גם בתרגום השבעים ובמסורות נוסח הקרובות אליו.
- ספר הישר – ספר שחובר ככל הנראה במאה ה-17. על ספר זה ואמינותו יש ביקורת רבה.
- מסורות של עדות וקהילות שונות בעם ישראל, וכן שמות שניתנו בעקבות מסורות נוצריות ומוסלמיות.
מפרשי המקרא במסורת נתנו טעמים שונים לגילוי השמות. כך למשל, הגמרא[1] מספרת על שמות אמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.
המקרא לא הזכיר שמות מסיבות של קיצור,[2] וכן מסיבות מתודולוגיות שונות, לדוגמה במגילת רות המקרא נמנע מלהזכיר שמות של אישים מסוימים כביקורת על מעשיהם.[3]
לעיתים השם המוצע נובע מרמז למאורע שהתרחש אצל המזוהה,[ג] במקרים אחרים השם המזוהה לקוח מרשימות היחס בדברי הימים מתוך הבנה שאין סיבה לאזכר את שמו ללא סיבה,[ד] יש מקרים בהם הזיהוי נובע ממניע מדרשי-פרשני,[ה] אופציה נוספת היא אדם המוזכר במקום אחר בתנ"ך ויש צורך להשלים את הביוגרפיה שלו,[ו] מקרה דומה הוא זיהוי המתקשר לאופיו של האדם.[ז]
ברוב המקרים, זיהוי אנונימיים הוא סוגה דרשנית ולאו דווקא מסורת.[דרוש מקור]
Remove ads
שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בתורה
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בנביאים
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בכתובים
סכם
פרספקטיבה
זיהויים חוץ יהודיים
Remove ads
לקריאה נוספת
מאמרים בנושא
- יאיר זקוביץ, "לכולם שמות יקרא - על זיהוי אלמונים בספרות המקרא", עיוני מקרא ופרשנות ט, תשס"ט, עמ' 441–468.
- פנינה פייג[52] והרב ישעיהו הדרי,[53] סתומים במקרא ומפורשים בחז"ל, מכלול, א (תשנא) 37-48, באתר המכללה האקדמית הרצוג
- יצחק היינמן, דרכי האגדה, פרק ד, עמ' 25–34, הוצאת מאגנס 1974, ירושלים.
- שמות מחז"ל לדמויות שנזכרו בתנ"ך בצורה אנונימית בפורום אוצר החכמה
מקורות ורשימות
- הרב חיים קניבסקי, למכסה עתיק, באתר היברובוקס
- אורי שחר, אורי וישעי, קרית ספר תש"ע, באתר אוצר החכמה
- יעקב ישראל סטל, (עורך) ספר קושיות, לאחד מן הראשונים, אות רל, עמ' קעח-קעט.
- רבי ירחמיאל בן שלמה (מחבר), עלי יסיף (עורך), ספר הזכרונות לירחמיאל, תל אביב תשס"א, באתר אוצר החכמה
- מדרש (בסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודנה כתב יד), מובא אצל הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה ב השמטות ומילואים לפרשה ד אות כה, עמ' תקלב.
Remove ads
ביאורים
- מספר כותבים השתמשו בספר זה אך גרסו גרסאות שונות, דבריהם הובאו בהערה
- כך, לדברי כנה ורמן, שמות נשי דורות ראשונים בספר היובלים לקוחים ממעשיו של הבעל; כך אשת קין קרויה "עון" מפני העוון שבעלה עבר
- כך אצל בתיה בת פרעה והצללפוני
- למשל, בעל קדמוניות המקרא מזהה את הורג שאול כ"בן אגג" מפני ששאול הציל את אגג אביו
- למשל לפי תרגום התורה המיוחס ליונתן נפתלי הוא המודיע ליעקב על מציאת יוסף מפני שנפתלי הוא "אילה שלוחה"
- כתב זה ידוע בשל האזכורים שהדפיס הרב חיים קניבסקי בספרו תחת השם "מדרש כתב יד" הרב קניבסקי הדפיס מספר ספרים חיצוניים נוספים דוגמת תרגום השבעים, תרגום ניאופיטי, ספר חנוך וספר נח
- לפי כנה ורמן זה רמז לעון קין
- זיהוי דומה מוזכר גם במסורת המוסלמית על פי סורת אל-בקרה בקוראן
- את שמות ילדיהם ניתן למצוא בספר הזכרונות דברי ירחמיאל עמ' 117-118
- לפי כנה ורמן זה רמז ל"עזר כנגדו"
- לפי כנה ורמן זה רמז לכך שחנוך עלה לגן עדן
- לפי מגילה חיצונית לבראשית היא הייתה אחותו של למך ולא בת ברכאל
- לפי ספר היובלים לארפכשד היה בן ושמו קינן והוא היה נשוי למלכה בת מדי ושלח למעכה בת כשד; בדורות מאוחרים יותר, קינן הוסר מהרשימה ונוצר בלבול
- בילקוט שמעוני (תהלים רמז תתפג) נכתב שפליט זה שמו
- פרשני המקרא עסקו בשאלה זו, ראו: רמב"ן אברבנאל ור"ן
- במדרש החפץ גורס אליעזר וממרא
- בצוואת יהודה נכתב "ויתן לי את בת-שוע בתו לאשה", ראו: אברהם כהנא (עורך), הספרים החיצוניים, חלק א עמ' קעג
- בגמרא מבואר שללוי היו שני נשים, ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'
- אופציות נוספות: רוה"ק (פסיקתא רבתי ג) הרופאים (ב"ר) שומרים (מדרש אגדה)
- לפי רבי אליהו מאיזמיר[31] בתיה הייתה בתו המאומצת של פרעה, אחותה התאומה הייתה ציפורה שאומצה על ידי יתרו
- על הפסוק "והנה נער בוכה" נדרש במדרש אבכיר שזהו אהרן
- רבי אברהם אבן עזרא בפירוש הקצר נוקט שזאת קרובת משפחתו ולאו דווקא אחות ממש
- זיהוי זה הוא כנראה דרושי מפני שמרים ההייתה אז בין גיל שלוש לחמש
- הפירוש הפשוט לפסוק הוא "שלח שליח טוב"
- אופציה נוספת מובאת במדרש - מלאכים
- במדרש אבכיר כתב שזה ר' עקיבא
- בפרקי דר"א כתב שהשליח הוא אליהו, על בסיס ההשוואה בין פנחס לאליהו
- בפרקי דרבי אליעזר (מה) נכתב שה"רשע" בסיפור זה הוא דתן
- יש גורסים נריה, בדיה, היה, נריה ועוד
- בגמרא "צללפונית", אך היעב"ץ בהגהותיו הציע לגרוס "הצללפוני" על פי הפסוק, וכך היא הגרסה בבמדבר רבה. בכתב יד ותיקן 115 ב הגרסה היא הצללפונית
- הרב מנחם עזריה מפאנו בספרו גלגולי נשמות, אות צ, מעתיק את שמה כצפנית
- רבי משה סופר כתב בספרו תורת משה (מהדורא קמא, הפטרה לפרשת נשא טו:) שערפה התעברה משמשון בעת מאסרו אצל פלשתים. בתוספתא לתרגום נכתב שגוליית היה מזרע שמשון, ראו: הרב יעקב חיים סופר, הדר יעקב, חלק ה סימן טז
- בפסוקים נכתב שהם בני "הרפה" במובן מילולי של ענקית
- הקש לבתיה בת פרעה
- בדברי הימים ב', ט', כ"ט מוזכר עדו לצד ירבעם
- בפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים (יח לג) נכתב שההורג היה יהודי
- בתנא דבי אליהו רבא פרק יח נכתב שבן האשה הצרפית הוא משיח בן יוסף
- רבנו בחיי בן אשר הניח שהיא גויה (בפירושו לתחילת פרשת פינחס)
- בשלשלת הקבלה כתב בשם הזוהר פרשת לך לך שבעלה הוא עובדיה הנביא, את דבריו ציטט בסדר הדורות ג"א רנ"ד, אך זהו בלבול בין האישה השונמית לבין האישה מנס אסוך השמן
- ועמו ר' זכריה או לגרסאות אחרות, ר' סבייא
- בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם (סימן כה) נכתב שהיה גר
- במקרא נאמר פלוני אלמוני במובן של "לא נודע שמו"
- יש שזיהו אותה עם חתשפסות, ראו: עמנואל וליקובסקי, תקופת בתוהו פרק שלישי, עמ' 87
- שם זה מופיע גם אצל פרשנים יהודיים, ראו גרשם שלום, "פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית", תרביץ יט/ג-ד (תש"ח), עמ' 169 (172–175) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- פירוש השם מכּדה (Makeda) במקור האתיופי הוא "לא כך".
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads