מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים. מסכת סופרים נערכה ככל הנראה בארץ ישראל בתקופת הגאונים במאה השמינית, ויש בה מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי.

במחקר מקובל שמסכת סופרים מורכבת לפחות משלשה חיבורים קדומים שלא הגיעו לידינו, והפרקים הראשונים (פרקים א-ה) מורכבים מ'מסכת סופרים' הקדומה ומחיבור נוסף. ושאר הפרקים מורכבים מליקוט הלכות שקשורות לסת"ם(ו'-י''ח). ושאר הפרקים מורכבים מדינים בנושא תפילה, קריאה בתורה, הלכות חנוכה, פורים ואגדות. מפרקים אלו התגלגל לכלל מסכת בפני עצמו 'מסכת ספר תורה', שהיא קיצור מהלכות ספר תורה הנוגעות לסופרי סת"ם. בתלמוד בבלי במסכת מנחות בפרק הרביעי יש הרחבה של דינים אלה.

המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ויש שכינוה 'גמרא ירושלמית'[1], עם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז. חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[2].

בדורות האחרונים התגלה כתב יד שבו נוסח שונה של מסכת סופרים, והיו שכינו אותו "מסכת ספר תורה".

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה
  • ויקיטקסט מסכת סופרים מוקלדת ע"פ דפוס אמסטרדם ת"ד, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    Wikiwand in your browser!

    Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

    Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

    Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.