נאות סיני
יישוב לשעבר בסיני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יישוב לשעבר בסיני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאות סיני הייתה התנחלות, היאחזות נח"ל ומושב לשעבר בחבל ימית שבחצי האי סיני חמישה קילומטרים צפונית מזרחית לעיר אל עריש. המקום נעזב עם פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים.
מדינה | ישראל |
---|---|
מחוז | פתחת רפיח |
נפה | חבל ימית |
שפה רשמית | עברית |
תאריך ייסוד | 1967 |
סיבת נטישה | הסכם השלום בין ישראל למצרים |
תאריך נטישה | 1982 |
דת | יהדות |
קואורדינטות | 31°09′07″N 33°51′13″E |
אזור זמן | UTC +2 |
| |
נאות סיני הוקמה כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל סיני" בדצמבר 1967[1], בתחנת ניסיונות חקלאיים מצרית, כ-6 קילומטר דרומית מאל עריש. ההיאחזות אוזרחה כמושב על ידי חברי תנועת חרות-בית"ר ביוני 1972 בטקס בהשתתפות מנחם בגין ואריאל שרון[2][3]. חברי המושב התפרנסו מחקלאות, ומהפעלת מכבסה גדולה ליד צומת אל-עריש ששירתה את חיילי צה"ל בסיני[4][5] ואף גופים מוסדיים רבים במרכז הארץ[6].
בשנת 1975 הכשירה הקרן הקיימת שטח של 600 דונם צפונית מזרחית לאל עריש עבור יישוב הקבע של נחל סיני[7]. בספטמבר 1977 נחנך המושב במקומו החדש, בנוכחות ראש הממשלה, מנחם בגין[8]. האתר הזמני של המושב נותר בידי המושב כ"גן ירק". בתחילת 1978 הצטרף מנחם בגין באופן סמלי כחבר למושב[9]. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים, נקבע שישראל תיסוג מאל עריש כבר בשנת 1979. המצרים בקשו את פינוי נאות סיני, בעוד ישראל בקשה להשאיר בידיה את המכבסה וגן הירק. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קארטר, קבע שהמושב לא יפונה, אך המכבסה וגן הירק יועברו למצרים[10]. גובשו הסדרים להמשך פעילות המכבסה על ידי אנשי נאות סיני, תחת אחריות מצרית, תוך הקלות בגישה למכבסה למספר מצומצם של עובדים[11], אולם ברגע האחרון הוסכם שהמכבסה תישאר בידי ישראל[12]. פועלים מאל עריש המשיכו לעבוד במכבסה גם לאחר הפינוי[13][14].
"גן הירק" של נאות סיני היה שטח חקלאי של כ-2000 דונם שלא היה בתחום נאות סיני אך תושביו עיבדו אותו. שטח זה היה במרחק ניכר מן היישוב וממוקם דרומית מערבית למושב, כך שהשטח היה בצד המצרי בקו הנסיגה הראשון, קו אל עריש - ראס מוחמד וצריך היה למוסרו למצרים. גן הירק היה השטח הראשון השייך לחבל ימית שפונה והוא הפך לאבן בוחן ביחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לבין מתנגדי הנסיגה מסיני. ב-20 במאי 1979 התבצרו בגן הירק תושבי היישוב ומתנגדים מאורגנים נגד הפינוי. בין המשתתפים במחאה נגד פינוי נאות סיני הייתה מזל כהן, צעירה מבת-ים, אשר זכתה לכינוי "מזל היורקת" לאחר שירקה בפניו של שר הביטחון דאז, עזר ויצמן[15].
ב-24 במאי 1979 הגיעו חיילי צה"ל לפנות את המתבצרים. במקום התפתח עימות בין המתבצרים לצה"ל, ומספר חיילים נפגעו. לאחר משא ומתן ולאחר שיגאל ידין הבטיח שבגין יעלה את נושא היישובים בדיונים עם סאדאת המתבצרים התפנו[16].
באפריל 1980 נפתח בבית משפט צבאי משפטם של 18 נאשמים שהואשמו בהשתתפות בעימות בגן הירק. את התביעה הגיש אמנון סטרשנוב, התובע הצבאי הראשי[17]. תשעה מהנאשמים הודו מיד ונדונו לעונשים שונים של עד מאסר בפועל של שלושה חודשים[18]. תשעה אחרים כפרו בהאשמות אך לבסוף הודו, לאחר שנתבקשו למנוע את המבוכה של העדת החיילים שנפגעו[19]. באוגוסט 1980 הם נדונו לעונשים שונים של מאסר על תנאי וקנסות[20]. לאחר מכן הומרו עונשי המאסר בעבודות לתועלת הציבור, על ידי מפקד רצועת עזה[21].
פינוי גן הירק מסמל את תחילת פינוי ההתנחלויות בסיני. בניגוד למדיניות ביישובים אחרים בפתחת רפיח, המבנים בנאות סיני לא נהרסו אלא הועברו בשלמותם למצרים.
במקום גן הירק, קיבל המושב 17 דונם של חממות[22]. בעקבות הפינוי, קיבלה כל אחת מ-19 המשפחות במושב פיצוי של כ-445,000 דולר[23]. באוגוסט 1985 קיבל אגודת המושב השיתופי פיצוי נוסף עבור גן הירק בהתאם לבוררות. כן נקבעו פיצויים עבור המכבסה[24], אולם דרישת המתיישבים לפיצויים על המוניטין של המכבסה לא נענתה[25]. בג"ץ קבע שהמתיישבים אינם חייבים לשלם למפרקים תשלום כלשהו עבור פירוק האגודה, שכן לא בגללם בוצע הפירוק[26].
היישוב חד נס ברמת הגולן היה אמור לקלוט חלק מתושבי נאות סיני, ברם לבסוף הוא הוקם ללא אף משפחה ממפוני סיני.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.