שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אמנון סטרשנוב
הפרקליט הצבאי הראשי ושופט ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אמנון סטרשנוב (בעבר היה ידוע גם כאמנון נבו; נולד ב-24 ביולי 1947) הוא שופט בדימוס בבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר כיהן כפרקליט הצבאי הראשי בדרגת תת-אלוף וכנשיא בית הדין העליון של התאחדות הכדורגל בישראל. כיום הוא עוסק בבוררות וגישור בשוק הפרטי, וכן משמש כיועץ למשרד עורכי הדין "כהן סטרשנוב".
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
סטרשנוב נולד בפרדס חנה בן להנס וחווה ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנים 1964–1968, למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית. במהלך הלימודים, עשה קורס מ"כים ובמלחמת ששת הימים לחם בקרבות בירושלים במסגרת חטיבה 16. ב-1968 החל לשרת בפרקליטות הצבאית, כיהן כפרקליט צבאי ושימש כתובע פיקוד צפון וכשופט צבאי שם. בשנת 1976 הוא ניהל את התביעה נגד המחבל שנתפס מהפיגוע במלון סבוי[1].
במקביל, שימש בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 כשופט כדורגל, כולל שיפוט בליגת העל בכדורגל (שבאותה עת נקראה הליגה הלאומית)[2][3].
בצה"ל
בסוף שנות ה-70 כיהן סטרשנוב כתובע הצבאי הראשי. בשנים 1977–1980 שידר בגלי צה"ל פינה, כתובע צבאי ראשי[4]. הוא השתתף בחקירת אסון הנ"ד[5] ניהל את התביעה במשפטו של האלוף מיכאל ברקאי[6], את משפט המחבלים מפיגוע כביש החוף ואת התביעה נגד הנאשמים בפגיעה בחיילי צה"ל בעת ההתנגדות לפינוי גן הירק של נאות סיני[7]. במהלך כהונתו, בתחילת שנות ה-80 השתתף בקורס מתקדם לפרקליטים צבאיים בבית הספר למשפט צבאי של צבא ארצות הברית בווירג'יניה. בשנת 1982 מונה סטרשנוב לנשיא בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון. בתפקיד זה היה אב בית הדין שדן את רוצחו של אהרן גרוס בחברון[8]. בשנים 1984–1986 שירת כסגן הפרקליט הצבאי הראשי.
ב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי[9], תפקיד אותו מילא עד 1991. באותה עת היה ידוע בשמו המעוברת אמנון נבו. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים בפרשת עיזאת נאפסו[10] והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו במשפט הזוטא ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן.
במהלך כהונתו פרצה האינתיפאדה וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. במהלך שנת 1989 החליט שלא להעמיד לדין את אל"ם יהודה מאיר שעל פי הנטען הורה לשבור גפיים לעצורים פלסטיניים[11][12]. החלטתו זו נהפכה על ידי בג"ץ שקבע שהוא לקה בחוסר סבירות קיצונית[13].
בעקבות משפט גבעתי ב' בו הואשמו חיילים בהכאת פלסטינים עצורים וטענו שהפקודות הגיעו מהפיקוד הבכיר, הורה סטרשנוב על פתיחה בחקירה נגד אפי איתם[14] ודרש מיצחק מרדכי להגיב להאשמות שעלו נגדו[15]. סטרשנוב ספג ביקורת רבה על שהוא פוגע בחיילי צה"ל הנאבקים בטרור. בעקבות הרצחו של צ'רלי שלוש ובמענה לביקורת שחיילים אינם יורים במקרי סכנת חיים מפחד שיועמדו לדין, טען שהוא סגר עשרות תיקים של חיילים שעמדו בסכנת חיים פחותה מזו של שלוש[16].
לאחר פרישתו מצה"ל
ביולי 1991 מונה סטרשנוב לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובשנת 2002 פרש ממנו. הוא שפט בתיק הדיסקונטאים בו הטיל על הנאשמים המרכזים עונשי מאסר ממושכים וקנס כספי. ב-1992 פסק במשפט של אב שהכה את בנו כי "ענישה גופנית מצד הורה כלפי ילדו, במטרה לחנכו, להנחיל לו הרגלי משמעת ולרסנו - כל עוד נעשית היא במידה הראויה, ביישוב הדעת ובתבונת אנוש - אינה פסולה מבחינה חינוכית ואינה אסורה מבחינה משפטית", פסיקה זו בוטלה בשנת 2000, על ידי שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש[17].
בין השנים 1994–1996 לימד סטרשנוב באוניברסיטת תל אביב משפטים ובמערכת הבחירות בשנת 2007 שימש סטרשנוב יושב ראש ועדת הבחירות של מפלגת העבודה[18].
פרישתו מהשפיטה בשנת 2002 נעשתה במפתיע והייתה טעונה אישור של הוועדה לבחירת שופטים, שכן באותה עת טרם מלאו לו 60[19]. הדבר קרה בסמוך לפרשיית נחום מנבר בה הואשם סטרשנוב בידי עורך הדין אמנון זכרוני כי ניהל קשרים לא ראויים עם עורכת הדין פנינת ינאי. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי טענותיו של זכרוני חסרות בסיס אולם נרמז כי ייתכן קשר בין הדברים[20].
בין השנים 2004–2012 שימש כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית.
בתקופה שבין נובמבר 2016 לנובמבר 2023 כיהן כנשיא בית הדין העליון של התאחדות הכדורגל בישראל[21][22].
ב-22 בנובמבר 2020 מינה אותו שר הביטחון, בני גנץ לעמוד בראש ועדת בדיקה ממשלתית להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות[23].
Remove ads
חיים אישיים
סטרשנוב גר ברעננה והוא אב לחמישה בנים. בנו אופיר עובד בסנגוריה פלילית ומכהן כסגן יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין[24].
בשנת 2015 התאלמן סטרשנוב מאשתו מרים.
קישורים חיצוניים
- אמנון סטרשנוב, באתר הרשות השופטת
- אמנון סטרשנוב, news1
- אמנון סטרשנוב, אתר משרד עורכי הדין שומרוני כהן - סטרשנוב
- עמנואל רוזן, רבין לא אוהב את הפצ"ר שלו, מעריב, 3 בנובמבר 1989
- אלה לוי-וינריב, ההדלפות גורמות לתוהו ובוהו מוחלט, באתר גלובס, 24 ביולי 2008
- מאיר חוטקובסקי, הבורר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באפריל 2021
ספריו
- אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש, 1994
- אמנון סטרשנוב, ילדים ונוער בראי המשפט, 2000
מכּתביו
- שלח לי מלאך לבנק ישראל, באתר ynet, 3 באוגוסט 2013
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads