Loading AI tools
פוסק הלכה חרדי ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "הגאב"ד"), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.
הרב נסים קרליץ | |
לידה |
29 ביולי 1926 י"ח באב ה'תרפ"ו וילנה, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
21 באוקטובר 2019 (בגיל 93) כ"ג בתשרי ה'תש"ף בית החולים מעייני הישועה, בני ברק |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת פוניבז' |
מקום פעילות | ישראל- בני ברק |
תקופת הפעילות | ? – 21 באוקטובר 2019 |
השתייכות | יהדות חרדית |
תחומי עיסוק | הלכה, דיינות, תלמוד בבלי |
תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים |
רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קניבסקי |
חיבוריו | חוט שני |
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת ה'תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני[דרוש מקור]. למד בישיבת תפארת ציון ובישיבת לומז'ה. תקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו החזון איש. בה'תשי"א נישא ללאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בה'תשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר, ובה'תשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק, שם לימד עד שנת ה'תשכ"ב.
בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019, נפטר בגיל 93 בבית החולים מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. הלווייתו התקיימה למחרת בבני ברק. מסע ההלוויה נע מרחוב רבי עקיבא לבית העלמין ברחוב חזון איש בעיר, והשתתפו בו על פי ההערכות כ-100,000 אנשים.[2][3]
בשנת ה'תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת ה'תשל"ב מונה לחבר בוועד הישיבות ובמשך שנים היה נשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת ה'תשל"ו מונה לרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת ה'תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בה'תשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992.
בה'תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות. בית הדין עוסק גם בגיורים, בענייני כשרות ובעניינים ציבוריים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר ה'תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג[4].
בשבט ה'תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן[5]. בשנת ה'תש"ם חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קניבסקי על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר"[6]. בסיוון ה'תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[7].
בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' הוא מונה כבורר מוסכם ובבית דינו התקיימו מספר דיונים. בעקבות טענות מצידו של הרב מרקוביץ פסקו הדיונים והוא פרסם פסק ביניים שעליו חתמו הרב הרב שטינמן והרב אלישיב. בהמשך, תמך במהלכיו של הרב אליעזר כהנמן.
הרב קרליץ עסק ביהדותה של קהילת הצ'ואטה, קהילה הטוענת להיות קהילה של אנוסים וקבע שבתנאים מסוימים נתן להכיר ביהדות בחלק מחברי הקהילה. פסק זה אינו מתייחס לבעיות ממזרות ובעיות אחרות שיכולות להתעורר ללא עריכת קדושין וגיטין כהלכה.
לרב נסים וללאה קרליץ היו אחד עשר ילדים. מבניו:
מחתניו:
משנת ה'תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.[דרושה הבהרה]
ספר חוט שני
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.