Loading AI tools
מכשיר אלקטרוני הנועד לעישון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיגריה אלקטרונית (נקראת גם "וויפ") היא מכשיר אידוי, המשמש לשאיפה של אדים היכולים להכיל ניקוטין או חומרים אחרים, המדמים עשן. אידוי דרך הסיגריה האלקטרונית משמש בעיקר כתחליף לעישון סיגריות טבק. ישנן סיגריות אלקטרוניות בצורות רבות: סיגריה, סיגר, מקטרת וגם בעלות צורה ייחודית. הסיגריה האלקטרונית פועלת על ידי אידוי של נוזל המגיע לטמפרטורה בה הוא הופך לאדים בתהליך הנקרא התאדות. האדים הנוצרים נשאפים על ידי המשתמש.
47 מדינות(מתוך כ-247 מדינות) ברחבי העולם קבעו חוקים להגבלות על השימוש והשיווק של סיגריות אלקטרוניות בתחומן, ומדינות נוספות נמצאות בדיונים מתקדמים בנושא, נוכח הסכנות האפשריות משימוש בסיגריות אלקטרוניות ללא פיקוח[1]
בשנת 1963, לאחר שהחלו להתברר נזקי העישון, הוגשה בארצות הברית בקשה לרישום פטנט על "סיגריה נטולת טבק ועשן" על ידי רוברט גילברט, אולם לא נוצרו מוצרים שהתבססו על הפטנט[2].
בשנת 2003 הומצאה הסיגריה האלקטרונית על ידי הרוקח הסיני הון ליק לאחר שאביו מת מסרטן ריאות[2], אך לא היה ביקוש לפטנט עד מאי 2004, כשהוא הוצג לראשונה לצרכן הפשוט. החברה בה עבד ליק, "Golden Dragon Holdings", שינתה את שמה לשם Ruyan והחלה לייצא את הסיגריה האלקטרונית בשנים 2005 ו-2006. הפטנט הבינלאומי הראשון על הסיגריה האלקטרונית נרשם בשנת 2007. ב-2009 אסרה רשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-FDA, ייבוא של סיגריות אלקטרוניות מסין לארצות הברית, ודרשה להחיל עליהן את הפיקוח הנהוג ביחס לתרופות ומוצרים רפואיים. מפיצי המוצר פנו לבית המשפט האמריקאי, אשר אסר על ה-FDA למנוע ייבוא של הסיגריות האלקטרוניות, וקבע כי אין להתייחס לסיגריות האלקטרוניות כאל תרופה, כיוון שהן אינן מתיימרות לספק טיפול תרופתי או לשמש לגמילה[3].
סוללת הסיגריה האלקטרונית מופעלת על ידי לחצן שהמשתמש לוחץ עליו. מתח חשמלי מגיע אל מכל שיש בו ראש אידוי שמאדה את הנוזל. האדים מצטברים בארובה שעוברת לאורך המכל ובזמן שהמשתמש שואף, האדים מתערבבים עם אוויר שמגיע מפתח לאוויר שנמצא בתחילת הארובה שבמכל. האדים שהמשתמש שואף נראים כמו עשן, והם יכולים להכיל טעם וגם ניקוטין שיגרום לסיפוק דומה לסיגריות טבק.
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פותחו סוגים שונים של אמצעי עישון אלקטרוניים בסגנונות שונים, השונים אלו מאלו בפרמטרים שונים ובעיקר - בהקשר הבריאותי - בהרכב הכימי שלהם. הסוגים השונים, והשפעותיהם המשתנות על אוכלוסייה רחבה היוו אתגר למחקרים על הסכנות של הסיגריות האלקטרוניות, שהן מוצר חדש יחסית, ולכן בחלק מהמקרים נזהרים החוקרים מלספק קביעות נחרצות, ועם זאת - מזהירים גופי מחקר שונים מפני שאננות, זאת עקב עדויות ראשוניות לסכנות שונות - בריאותיות וחברתיות - שעלולות לנבוע משימוש נפוץ בסיגריות האלקטרוניות. בעשור השני של המאה ה-21 מדיניות הגופים השונים לבריאות הציבור בנושא הסיגריות האלקטרוניות מתעדכנת לעיתים קרובות מדי כמה שנים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר. הקושי בהגעה למסקנות חד משמעיות גורם לכך שרשויות בריאות שונות, בהן אלו של בריטניה וארצות הברית, חלוקות ביניהן לגבי משקל הראיות לכך והשפעת המוצר על האוכלוסייה הצעירה, ומפרסמות עמדה מסויגת[4][5].
הסיכונים הבריאותיים של סיגריות אלקטרוניות אינם ידועים בוודאות. ישנם כימיקלים רבים המשמשים בסיגריות אלקטרוניות אשר ידוע כבר שהם רעילים לבני אדם או שההשפעות על הגוף אינן ידועות לחלוטין. על פי תפיסה מקובלת בקרב מוסדות הבריאות מקובל להניח כי הסיגריה האלקטרונית היא מופחתת סיכון יחסית לסיגריית בעירה[6][7][8][4], מכיוון שחומרים מזיקים רבים שנמצאים בסיגריות טבק לא נמצאים בסיגריות אלקטרוניות[9], אולם גורמים שונים כמו האקדמיה האירופית לרפואה ילדים (EAP) חולקים על הנחה זו ומעריכים כי ייתכן שסיגריות אלקטרוניות מסוכנות יותר בשימוש ארוך טווח[10].
כיוון שמדובר במוצרים חדשים יחסית, כמות החומר המחקרי שנאספה לגבי הסיגריות האלקטרוניות מוגבלת. לפי משרדי הבריאות, נכון לשנת 2019, הראיות הנוגעות לסכנות הבריאותיות אינן חד משמעיות, ותלויות במידה רבה בסוג הספציפי של אותו אמצעי העישון, מאפייניו ובהרכב הכימי שלו[11]. לצד זאת, מספר מחקרים בשנים שלאחר מכן מצביעים על קשרים בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות לבעיות בריאותיות שונות[12][13]. מידת הסכנה המדויקת עדיין מתבססת בעיקר על הערכות[11].
בסקירת הסכנות הבריאותיות של ארגון הבריאות העולמי משנת 2019, שעסקה בסוגים הנפוצים והפופולריים יותר של הסיגריות האלקטרוניות (המכילות ניקוטין, אך לא טבק), הגדיר את הסיגריות אלקטרוניות כ"ללא ספק מזיקות", אולם הדגיש כי יש צורך במחקר מתמשך יותר כדי לקבוע את עוצמת הסכנה[11]. מאידך, המשרד לבריאות הציבור של בריטניה מעריך בסיגריות אלקטרוניות הפחתה בנזק של 95% או יותר ביחס לסיגריות טבק[14][15]. ה-CDC האמריקני מדווח על הפחתה בנזק ביחס לסיגריות טבק, אבל מוסיף שזה לא אומר שהן בטוחות[16], במיוחד למי שלא מעשן סיגריות רגילות ולמי שנמצא בקבוצות סיכון[17]. אגודת הסרטן בבריטניה כתבה שמבחינת בטיחות, הסיגריות האלקטרוניות הן קרובות יותר לתחליפי ניקוטין מאשר לסיגריות טבק[18], ואגודת הסרטן של ארצות הברית כתבה שלמרות ההבדל בנזקים בין הסיגריות האלקטרוניות לסיגריות הטבק, הם מתנגדים לשימוש בסיגריות האלקטרוניות בעקבות החששות שיגרמו לסרטן באופן עקיף, באמצעות התמכרות לניקוטין[19]. דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים משנת 2019 הזהיר שההרכב הכימי בסיגריות אלקטרוניות עלול להיות רעיל, והדגיש כי השפעות לטווח ארוך אינן ידועות, כך שאיננו יודעים למעשה אם לטווח הארוך סיגריה אלקטרונית מסוכנת פחות מסיגריית טבק רגילה. מחקרים ראשוניים בתרביות תאים מראים שפוטנציאל הנזק של הסיגריות האלקטרוניות עלול להיות משמעותי[9].
לרוב, הנזק היכול להיגרם מעישון סיגריה אלקטרונית הוא בגלל הנוזל שמטפטפים על הכותנה שמאדה את הנוזל. ישנם סוגים רבים של נוזלים לסיגריה אלקטרונית. בנוזלים המזיקים ביותר יש חמישה מרכיבים והם פרופילן גליקול, גליצרין צמחי, ויטמין אי אצטט, חומרי טעם וריח וניקוטין, אך בנוזלים הפחות-מזיקים ישנם שלושה מרכיבים: פרופילן גליקול, גליצרין צמחי וחומרי טעם וריח.[דרוש מקור]
דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים הזהיר בשנת 2019 שעלול להיות סיכון פוטנציאלי למעשנים פסיביים, ובמיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון כמו נשים בהיריון[9]. ניסויים בבעלי חיים שבדקו השפעת ניקוטין על הריון העלו ממצאים המצביעים על השפעה שלילית על התפתחות העובר[10]. מחקר שפורסם בכתב העת BMJ (חברה) (אנ') בשנת 2022, ובדק כ־2,000 נבדקים, הציג ממצאים לפיהם חשיפה לעישון פסיבי של מכשירי עישון אלקטרוניים מגבירה את הסיכון של הנחשפים לפתח דלקת סימפונות ותסמיני נשימה נוספים כמו שריקות בנשימה[20][21].
בשנת 2022, מחקר בקנדה העלה כי הסיגריה האלקטרונית עלולה לגרום נזק בריאותי - למערכות הנשימה והדם[22][12]. מחקר נוסף שפורסם ב־Nature הראה בניסוי על עכברים כי קיימת השפעה של שימוש בסיגריות אלקטרוניות על יצירת הפרעת קצב הלב. החוקרים ניתחו את ההשפעה והעריכו שהחומרים הכימיים בסיגריות האלקטרוניות מסוכנים למערכת הלב האנושית[13].
סכנה נוספת, שסיכויה נמוך, הוא פציעה פיזית כתוצאה מפיצוץ סוללה של סיגריה אלקטרונית[11].
בשנת 2019, בעקבות מספר מקרי מוות שיוחסו לשימוש במכשירי אידוי של סיגריות אלקטרוניות בשילוב עם קנאביס, פרסמו משרדי בריאות במדינות שונות, בהן ארצות הברית וישראל, אזהרה לציבור לא לצרוך קנאביס באמצעות מתקנים אלו[23]. באותו החודש המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, והמחלקה לבריאות הציבור של לוס אנג'לס פרסמו אזהרה כללית לציבור להימנע משימוש בסיגריות אלקטרוניות, זאת לאחר חמישה מקרי מוות, לצד 450 מקרים של מחלות ריאות - רובם אצל צעירים שהיו בריאים לפני השימוש בסיגריות אלקטרוניות. בעקבות מקרים אלו התעורר חשד בקרב הרשויות שישנו רכיב כימי מסוים בתמצית של המכשירים שגורם לתחלואה[24]. התסמינים הנשימתיים שנמצאו בסובלים ממחלת ריאות כתוצאה מהשימוש בסיגריות אלקטרוניות, היו בין היתר: שיעול וקוצר נשימה. חלק אף סבלו מתסמינים נוספים כדוגמת הקאות, שלשול, חום, אובדן משקל ועייפות[25].
מדידות עדכניות לשנת 2019 הראו עלייה ניכרת בשימוש בסיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין בקרב בני-נוער. בין 2011 ל-2018 בארצות הברית, שיעורי השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער עלו דרמטית מ-1.5% ל-20.8%[11]. צעירים המשתמשים בסיגריות הללו נחשפים לניקוטין, שעלול להשפיע לטווח הארוך על מוחם המתפתח, וחשופים במיוחד לסכנת התמכרות לניקוטין[26][11]. יתרה מזאת, ישנן מספר גדל והולך של עדויות ממקורות שונים כי קטינים שצרכו סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין, יותר מהכפילו את הסיכוי שלהם לעשן בהמשך סיגריות טבק רגילות - על פי ארגון הבריאות העולמי[11], והכפילו פי 7 את הסיכוי לכך, על פי הנתונים בהם משתמש משרד הבריאות הישראלי[26].
ארגון הבריאות העולמי ציינו לשמצה תופעה בה הסיגריות האלקטרוניות משווקות באופן אינטנסיבי לקהל צעיר תוך שימוש במוצרים בטעמים, ותוך הסתרת הנזקים הפוטנציאליים של השימוש בהן[11].
נכון לשנת 2019, התוצאות האם סיגריה אלקטרונית יכולה לסייע למעשני סיגריות הטבק להיגמל אינן חד משמעיות, ומצריכות מחקר נוסף[11][9][27].
עדויות מסוימות הראו שסיגריה אלקטרונית עשויה לסייע למעשנים להיגמל, אך אלו היו בדיקות בסדר גודל קטן, ותוצאות בהיקף גדול יותר של אוכלוסייה לא נתנו רושם מובהק שניתן לחזור על הישגים אלו באופן קבוע. לפיכך עמדתו הרשמית של ארגון הבריאות העולמי היא לא לקדם את הסיגריות האלקטרוניות כפתרון רפואי למעשנים, עד שלא יתבצע מחקר רחב יותר שיצליח לתמוך ביעילותן כאמצעי טיפול[11].
על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, נכון לשנת 2019, ישנן עדויות שסוגים מסוימים של סיגריות אלקטרוניות עשויות להועיל מבחינה בריאותית למעשנים, ובלבד שהן מחליפות באופן מלא את העישון הרגיל, ושלא מדובר בקבוצות סיכון כמו נשים בהריון, צעירים, בני נוער ואנשים שלא עשנו מעולם. מצד שני, סיגריות אלקטרוניות עלולות להזיק לקבוצות שונות באוכלוסייה. גם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן הדגישו שאין עדיין די מידע ביעילות הסיוע של סיגריות אלקטרוניות בגמילה מעישון טבק[27].
על פי משרד הבריאות הישראלי, נכון לשנת 2019 סיגריות אלקטרוניות יעילות פחות בגמילה מעישון לעומת האלטרנטיבות החלופיות המוצעות על ידי מערכת הבריאות[26].
דו"ח ארגון הבריאות העולמי לעישון משנת 2019 הקדיש פרק מיוחד להמלצות לחקיקה לגבי סיגריות אלקטרוניות. הארגון הזהיר שהסיגריות האלקטרוניות "אינן בלתי-מסוכנות", והמליץ לכל המדינות להפעיל רגולציה כלשהי לגביהן - בין אם להחשיבן כמוצרי עישון לכל דבר, ובין אם לסווגן בקטגוריה משלהן ולהחיל לגביהן רגולציה ייחודית[11].
על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, רגולציה של סיגריות אלקטרוניות צריכה לכלול[11]:
בשנת 2009 משרד הבריאות פרסם אזהרה משימוש בסיגריה האלקטרונית[28]. באוקטובר 2012 הקים המשרד ועדה שתבחן את הנושא[29]. בינואר 2013 פורסם דו"ח הוועדה לנושא הסיגריה האלקטרונית מטעם משרד הבריאות. בראש הוועדה עמד דר' ישי לב. הוועדה המליצה לאסור ייצור, ייבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות בהוראת שעה שתהיה תקפה לחמש שנים. המלצות הוועדה התמקדו בטענה כי אמינות הסיגריה האלקטרונית כתכשיר רפואי לא הוכחה.
ועדת משרד הבריאות הוקמה בתגובה לערעורה של יבואנית הסיגריות אי-סיג על האיסור שהוטל על ידי משרד הבריאות. לטענת אי-סיג הוטל האיסור על ידי משרד הבריאות בחוסר סמכות, שכן פקודת הרוקחים אינה מתירה למשרד הבריאות להטיל איסור כזה על ייבוא תכשירים הכוללים ניקוטין כ׳רעל רפואי׳. במרץ 2014 פורסמה טיוטת חוק שמטרתה למנוע שיווק, מכירה והפצה של סיגריה אלקטרונית בישראל[30]. בספטמבר 2014 פרסם משרד הבריאות הצעת תזכיר חוק המבקש לאסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה[31]. בדצמבר 2014 נידון הנושא בבג"ץ (חוות דעת מרכזית, מני מזוז), שדחה את טענות משרד הבריאות והפך את ההיתר הזמני ליבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות לקבוע[32][33].
בתחילת שנת 2019 עבר בכנסת ישראל חוק שהגדיר את הסיגריות האלקטרוניות ואת נוזלי המילוי כאמצעי עישון והחיל עליהם חוקים בדומה לסיגריות טבק: איסור עישון במקומות ציבוריים, הגבלת גיל, חפיסה אחידה, פרסום, והגבלת מינון ניקוטין ל-20 מ"ג[34].
באפריל 2023 אירע מקרה מוות ראשון של נער בישראל בעקבות עישון סיגריה אלקטרונית שהכילה נוזלי קנאביס בתוספת ויטמין E.[35] למרות סימני האזהרה הנער המשיך לאדות עד שהגיע לבית החולים במצב קשה, אחרי שריאותיו קרסו והוא איבד את היכולת לנשום בכוחות עצמו. הוא חובר למכשיר אקמו וניתק את עצמו מהמכשירים כעבור כמה ימים ונפטר.[36] מיד לאחר המקרה פנו כ-70 ארגוני בריאות, בהובלת עמותת "מדעת", ליו"רים של ועדות הבריאות, הכספים, זכויות הילד, ענייני הצעירים, והמאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, בקריאה להציג תוכנית פעולה לאומית מקיפה למניעת התחלות עישון בקרב ילדים ובני נוער.[37] ועדה ייעודית לבדיקת מקרה המוות של הנער הוקמה בקופת החולים כללית ובשיתוף משרד הבריאות, בראשה עומד פרופ' איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא. עוד בעקבות המקרה הציג משרד הבריאות דרישה מהמשטרה לפתוח בחקירת נסיבות השיווק והמכירה של הסיגריה האלקטרונית שהובילה לאשפוזו של הנער שנפטר.[38] בנוסף הגיעו תגובות כנגד השימוש בסיגריה אלקטרונית מארגונים רבים בניהם האגודה למחלה בסרטן שציינו שחשיפה למעשנים "עלולה לגרום סיכון מוגבר לאסתמה, הפרעות קשב וריכוז כאבי ראש, התנהגות אימפולסיבית, חוסר יציבות רגשית, דיכאון, חרדה שיעול ובחילות כמו גם קשר להתקפי לב ולחץ דם גבוה".[39]
מקרה מותו של הנער מידן ברוך קלר העלה למודעות ציבורית את נושא הזינוק בשימוש של בני נוער בסיגריות אלקטרוניות בישראל. המיזם למיגור העישון מנטר את שימושם של ילדים ובני נוער במוצרי עישון שונים, לרבות הסיגריה האלקטרונית, ובדו"ח שפרסם בשנת 2023 הציג נתונים המצביעים על הכפלה של שיעור העישון היומי של בני נוער בגיל 17-15 בתוך ארבע שנים בלבד. עוד מעידים הנתונים על כך שבשנה החולפת, גיל התחלת העישון ירד באופן משמעותי.[1] הפופולריות הגוברת של הסיגריות האלקטרוניות בקרב בני נוער בישראל מיוחסת למספר פרמטרים: זמינות, תפוצה ומחיר נמוך. מחירן של הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות נמוך בהשוואה למחירן של סיגריות רגילות, ותדמיתן בהתאם: הסיגריות האלקטרוניות נתפסות כמסוכנות פחות ממוצרי עישון אחרים מבחינה בריאותית. הסיגריות האלקטרוניות משווקות בישראל על ידי מאות יבואנים שנכנסו לתחום מאז 2020, כאשר למעלה מ-90% מהסיגריות האלקטרוניות מן הסוג החד-פעמי מיובאות מסין. החוק בישראל אמנם אוסר על מכירת סיגריות מכל סוג לקטינים מתחת לגיל 18, אך בשטח, הסיגריות האלקטרוניות קלות מאוד להשגה, וקיים מחסור באכיפה בתחום.[1]
נוזלים המייצרים את האדים עשויים מפרופילן גליקול (PG), גליצרין (VG), לפעמים פוליאתילן גליקול 400 (PEG400), ניקוטין וחומרי טעם וריח בריכוזים שונים.
ניתן להכין נוזל אידוי באופן עצמאי בבית באמצעות אחד מנוזלי הבסיס או תערובת של כמה מהם - פרופילן גליקול, גליצרין, חומרי טעם וריח (שבטוחים לשאיפה) וניקוטין (מדולל באחד מנוזלי הבסיס, מסיבות בטיחותיות).
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פותחו סוגים שונים של אמצעי עישון אלקטרוניים בסגנונות שונים, השונים אלו מאלו בפרמטרים שונים ובעיקר - בהקשר הבריאותי - בהרכב הכימי שלהם. הסוגים השונים, והשפעותיהם המשתנות על אוכלוסייה רחבה היוו אתגר למחקרים על הסכנות של הסיגריות האלקטרוניות, שהן מוצר חדש יחסית, ולכן בחלק מהמקרים נזהרים החוקרים מלספק קביעות נחרצות, ועם זאת - מזהירים גופי מחקר שונים מפני שאננות, זאת עקב עדויות ראשוניות לסכנות שונות - בריאותיות וחברתיות - שעלולות לנבוע משימוש נפוץ בסיגריות האלקטרוניות. בעשור השני של המאה ה-21 מדיניות הגופים השונים לבריאות הציבור בנושא הסיגריות האלקטרוניות מתעדכנת לעיתים קרובות בכל כמה שנים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר.
חלק מהתרסיס שנוצר בסיגריות אלקטרוניות משוחרר לסביבה ועלול לגרום לעישון פסיבי ולעישון מיד שלישית לחומרים רעילים ומסרטנים ידועים שנמצאו באדי סיגריות אלקטרוניות[40][41]. לפי סקירת מחקרים נרחבת משנת 2016 לגבי עישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות, חשיפה פסיבית לחומרים כימיים שונים שנפלטים במהלך עישון סיגריות אלקטרוניות, עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, בהן פגיעה במערכת הנשימה והלב[42]. מחקר אחר הראה כי אדי הסיגריות האלקטרוניות גורמים נזק לתאי הגוף, גם ללא ניקוטין[43]. הרעלים שנמצאו באדי הסיגריה האלקטרונית (כשמשתמשים בה לפי ההוראות בשאיפת MTL) לא חורגים מהתקנים שנקבעו לחשיפה לחומרים מסוכנים במקומות עבודה[44].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.