סנהדריה
שכונה בצפון ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ומעלות דפנה, וכן לבית הקברות סנהדריה. השכונה כוללת בתוכה את שיכון פאג"י.
 | |
| רחוב ים סוף בשכונת סנהדריה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| על שם | חכמי הסנהדרין |
| קואורדינטות | 31°47′54″N 35°13′15″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   סנהדריה  | |
  | |
השכונה קרויה על שם 70 חכמי הסנהדרין, אשר, לפי המסורת, קבריהם נמצאים במערת קבורה במתחם גן הסנהדרין שבפאתי השכונה הקרוי קברי הסנהדרין.
רקע היסטורי
עולי רגל וחוקרי ארץ הקודש היהודיים זיהו עוד מהמאה השלוש עשרה את מערות הקבורה בצפון ירושלים, בדרך העולה לכיוון קבר הנביא שמואל, עם קברי הסנהדרין. וסיפרו כי במערת קבורה זו נטמנו שבעים חברי הסנהדרין הגדולה, שפעלה בירושלים בימי בית-שני.
הערבים קראו למערה זו קבור אלקוצ’א (אלקודא) ומכאן כונה האתר ההיסטורי בשם קברי השופטים (Tombs of the Judges).
בשנת 1897 התגלתה באזור מערת קבורה נוספת – מערת אשכולות.
בשנת 2005 חשפה רשות העתיקות ברחוב ניסן בק בשכונת מחניים הסמוכה, מחצבה מתקופת בית שני, שמשערים כי שימשה לחציבת אבנים לכותל המערבי ולחומה השלישית של ירושלים. האבנים שנמצאו במחצבה דומות בגודלן לאבנים הקטנות שניתן לראותן בכותל המערבי, או לאלה של החומה השלישית ולפיכך, משערים שאבני המחצבה הזו שימשו גם לבניית מבנים אלה. המחצבה ננטשה בתקופת המרד הגדול.
רכישת הקרקע
בשנת 1910 נודע לרבי דוד צבי אריה שניאורסון כי שטח אזור מערת קברי הסנהדרין עתידה להימכר על ידי הקונסול הגרמני, שפעל ככונס נכסים, והוא החל לפעול לרכישתה. שניאורסון (1869–1948), יליד חברון, היה עורך דין שהתמחה במשפט העברי וסחר בקרקעות.[1] לאחר משא ומתן נחתם חוזה בין הצדדים ביוני 1914. הידיעה על הרכישה הגיעה לאוזניו של אברהם משה לונץ, חוקר ירושלים, שציין:
... רבות בשנים עמלו בו בוני היישוב הראשונים ולא עלתה בידם. כי עלה בידיך לקנות על פי חוזה לזמן מוגבל את החלקה הגדולה אשר בצפון עיר קדשינו שבה נמצאת המערה הגדולה והיפה מערת סנהדרי... בפרט גדול ונכבד חשיבות הדבר בזמנינו בעת שכל העמים והלאומיים השונים לוטשים עיניהם לרכוש להם אחוזות ומערות עתיקות שיש להם איזה יחס קדמוניות הארץ מידם אי אפשר עוד להציל.
באותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה שמנעה את השלמת העסקה, והחלקה לא הועברה לידי הרוכש, אף ששילם את רוב הסכום הנדרש.
בשנת 1915 פרסם אברהם משה לונץ בלוח ארץ ישראל קול קורא להציל את החלקה:
טוב ונכון יהיה אם אחד מגדולי עשירי אחינו שבגולה יקנה על שמו את המערה הזאת ויקדישה בתור "הקדש" לעדת היהודים בירושלים ואפשר שבאחוזה הגדולה שבסביבה תוסד שכונה מיוחדת לאחינו, ואז נהיה בטוחים בטהרת המקום... והקונה והמייסד יעשו בזה הדבר הערך שתועלתו כפולה לגאולת עתיקות ארצנו הקדושה והרחבת יישוב עיר קדשנו...
הקמת השכונה
לאחר הכיבוש הבריטי נתמנה מנהל לנכסי הגרמניים שהוגדרו כנכסי האויב. דוד שניאורסון פנה בבקשה לאישור זכויותיו כפי שעוגנו בחוזה שנערך לפני המלחמה, והנושא נידון בפני בית משפט. במשך שלוש שנים השקיע שניאורסון ממרצו ומכספו בהמתנה לפסיקת בית-המשפט עד שעלה בידיו לממש חלקים מהקרקעות שרכש. בשנת 1923 נתקשרה חברת נחלת בית מיסודה של המזרחי הצעיר[2] בחוזה עם דוד שניאורסון למימוש זכויותיו בשטח. אולם רק כעבור שלוש שנים בראשית 1926, הונחה אבן הפינה להקמת שכונת סנהדריה, בטקס רב משתתפים בנוכחות הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בתקנות אגודת 'נחלת בית' נאמר כי האגודה הוקמה משני טעמים מרכזיים: לשם פתרון בעיית הדיור בארץ ישראל, על ידי יסוד שכונות עירוניות, מתאימות לצורך ולדרישות ההיגייניות, ולהקל על התנאים הכלכליים של המתיישבים בארץ, על ידי יסוד כפרי גנים בסביבת ערי הארץ, שיסייעו למתיישב להכניס חיסכון בחייו הכלכליים".
הקרבות על השכונה במאורעות תרפ"ט
ערך מורחב – מאורעות תרפ"ט בירושלים
בסנהדריה התקיים אחד הקרבות המרכזיים של מאורעות תרפ"ט. על פי הערכות, בזכות הגנה מוצלחת על המקום והדיפת התוקפים החמושים ניצלו חלקים גדולים מהעיר.[3] בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, 23 באוגוסט 1929, החל להתאסף המוני ערבים ברחבי ירושלים, והאווירה הייתה מתוחה מאד. בשעה 11 בבוקר החלו אלפי ערבים שיצאו מהר הבית להתקדם לכיוון מאה שערים תוך רצח תושבים יהודים שחיו במערב העיר העתיקה. במקביל הותקפו שכונות יהודיות נוספות ברחבי העיר. ב-12:30 הגיעו ערבים מהכפרים בית חנינא וליפתא לסנהדריה, דקרו ג'ורג'י זקן שהיה במקום ושברו שמשות.
בסנהדריה היה כוח של 5 תושבים חמושים בנשק חם, ו-4 שוטרים ערבים חמושים במקלות, כעבור חצי שעה הגיעו שוטרים נוספים ויחד הניסו את הפורעים. בחמש הגיעו תגבורת של כ-15 אנשים, כולל 9 שוטרים, שניים מהם יהודים תחת פיקודו של סרגנ'ט ערבי.[3] במקום הוקמו 5 עמדות הגנה עם פחים מלאי חול.[3]
בשעה 9 בערב שישי פתחו הערבים באש מכיוון ההרים הסמוכים ללפיתא ומצד העמק. ב-9:30 הומטרה אש על השכונה מכל הכיוונים והירי נמשך עד חצות בלילה.[3] לאחר מכן השתתקה האש, אולם הסרגנ'ט ערבי העריך כי המתקפה תחודש עם אור השחר.[3] ביום שבת, בשעה 5 בבוקר חודשה האש משני צידי השכונה – מצד ליפתא ומצד בית חנינה על ידי כ-100 תוקפים מצוידים ברובים. המגינים נתנו לתוקפים להתקרב עד לטווח של כ-300 מטרים ואז החל קרב יריות שהתקיים עד 11 בבוקר. צלפים ערבים המטירו אש על הרחוב הראשי של השכונה.[3]
במהלך השבת, 24 באוגוסט, התברר כי השכונה היא נקודת מפתח לשאר השכונות העבריות הסמוכות – מאה שערים, בית ישראל והבוכרים ולכן תקפו הערבים את המקום בצורה חזקה. בשעה 2 בצהרי שבת, דיווחו תושבים משכונת הבוכרים על התארגנות של כ-300 תוקפים שמתכוונים להתקיף את סנהדריה. מגיני המקום ביקשו תגבורת של כ-20 מגינים, 10 רובים ומכונת ירייה אולם תגבורת כזו לא הגיעה.[3]
על הגנת המקום הופקד בשלב זה קורפורל יהודי, ונוספו עוד שני מגינים חמושים. נוכח העדר התגברות חשבו חלק מהתושבים לעזוב אולם לבסוף הוחלט להמשיך להגן על השכונה ונוספו עוד כ-5 מגינים לא חמושים. במוצעי שבת בתשע בערב תפס כוח של ההגנה עמדות על ההר ליד משתלה שהייתה במקום. ב-10 הגיע למקום סרג'נט יהודי בשם בן זאב ועוד 4 רוכבים ביניהם שני יהודים. בואם עודד את מגיני המקום. ב-10:30 החלה מתקפה של המון ערבי שנע לעבר השכונה. החל קרב יריות נוסף שנמשך במשך כ-3 שעות עד 1:00 בלילה.[3]
ביום ראשון בבוקר, 25 באוגוסט, הגיע סרג'נט של המשטרה הבריטית וירד לעמק מתחת לשכונה, ובשובו דיווח כי יש בו הרוגים רבים. מתקפה ערבית נוספת על השכונה התקיימה ב-10 בבוקר אך היא נהדפה בקרב שנמשך חצי שעה. לפנות ערב יצאו מספר מגינים לסיור בסביבה וחזרו כולם עד ליום ב' בצהריים. מיום ב' ועד יום ד' היו חילופי יריות בודדים. ביום רביעי בלילה, לאחר קרבות הגנה של 6 ימים, הגיע למקום כוח של 7 חיילים של הצבא הבריטי עם מכונת ירייה.[3]
לאחר מאורעות תרפ"ט נעזבה השכונה לזמן קצר, אך לאחר מכן חזרה ונתיישבה. דמי השכירות בשכונה, בתקופת המנדט, היו מהנמוכים בירושלים.[4]
שנתיים לפני פרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1946, נבנה שיכון פאג"י בצמוד לשכונה. דוד שניאורסון עצמו נפטר במאי 1948, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בסמוך לשכונה. ביוני 1947 נוספה תאורת רחוב בשכונה והשכונה הייתה במגמת התפתחות.[5]
מספר ימים לאחר קום המדינה, ב-20 במאי 1948 תקף טור של הלגיון הירדני את בתי השכונה אך נהדף, ביום למחרת נערכה התקפה חוזרת על ידי יחידת חיל רגלים של הלגיון מכיוון בית הספר לשוטרים ואף היא נהדפה.[6] הקו העירוני נמתח לאחר מלחמת העצמאות בסמוך לבתי השכונה וכך הפכה שכונת סנהדריה לשכונת ספר הסובלת מצליפות והתנכלויות מצד הלגיון הירדני. קו הגבול המזרחי עבר בסמוך לרחוב הקרוי היום רחוב 'משמר הגבול', ונמצא בשכונת רמת אשכול, הסמוכה. השכונה סבלה מהזנחה ומחירי הבתים בה היו נמוכים. כך תואר השכונה בשנת 1962[7]:
- "אין בונים בשכונה זו בתים חדשים. אין מבקשים דירות. משום כך נמוכים מחיריהן. רק כביש אחד, במצב תקין פחות או יותר, עובר במרכז השכונה אל שכוני פאג"י ואילו יתר הרחובות אינם סלולים, או שסלולים הם - אך מבוקעים שוקעים ומקועקעים. אין מדרכות לכבישים. ... בעמק הארזים, במרחק ניכר מהשכונה, מכון לטיהור מי שופכין, שבימות הקיץ נושאות ממנו רוחות ערב צחנת שופכין ומקשה את החיים בשכונה זו שהייתה ידועה באווירה הצח והטהור."
בסוף 1962 לאור התוכניות להקמת שכונת שמואל הנביא עלתה תקווה שהדבר יוציא את סנהדריה מבידודה.[8]
במהלך מלחמת ששת הימים שימשה השכונה כמקום ריכוז לחטיבת הצנחנים לפני היציאה לקרב על גבעת התחמושת, והלוחמים עברו דרך אחד הבתים בשיכון פאג"י כדי להימנע מחשיפה לאויב.[9]
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו בסמוך לשכונת סנהדריה שכונות הבריח בשטחים שהיו מפורזים או בשליטת ירדן. מצפון-מזרח לשכונה הוקמה רמת אשכול, וממזרח לה שכונת מעלות דפנה. בתחילתה, היו ברמת אשכול חילונים רבים והקרבה לסנהדריה החרדית יצרה חיכוך רב שבא לידי ביטוי בהפגנות ועימותים בעיקר על רקע 'מלחמות שבת'. אולם, בין סוף שנות השמונים לאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 התפשטה האוכלוסייה החרדית אל השכונות הסמוכות לסנהדריה.
שכונת סנהדריה עצמה הורחבה בשנת 1971 לכוון צפון מערב, על ידי הקמת שכונת סנהדריה המורחבת.
בית הקברות סנהדריה
- ערך מורחב – בית הקברות סנהדריה
בפברואר 1948, לאור הסכנה בהגעה לבית הקברות היהודי בהר הזיתים נמסר לחברה קדישא קהילת ירושלים שטח בן 24 דונם ששימש כמשתלה ותחנת ניסיונות ממשלתית ליד שכונת סנהדריה, לקבורה זמנית. לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע ולידו הוקמה בית לוויות. כיום בית העלמין מלא וכמעט לא מתבצעת בו קבורה.
צומת סנהדריה (כיכר בית החיים)
- ערך מורחב – צומת בר-אילן (ירושלים)
בסמוך לשכונה נמצא צומת סנהדריה, שהוא צומת רחובות ראשי בצפון ירושלים. הצומת מחבר בין רחוב בר-אילן, רחוב שמואל הנביא רחוב חטיבת הראל (בהמשכו מתחלף לשדרות לוי אשכול) ושדרות גולדה מאיר. בסמוך לצומת נמצאת הכניסה לבית הקברות סנהדריה, כמו גם הכניסה המרכזית לשכונה עצמה.
עד לסלילתו של שדרות בר-לב וכביש בגין שימש הצומת חלק ניכר מהתנועה משכונת רמות למרכז העיר ירושלים, דבר שגרר הפגנות ועימותים רבים באזור לגבי התנועה בשבת, בכביש רמות וברחוב בר-אילן הסמוך לו, העוברים בצמוד לשכונות חרדיות.
רחוב שאול לוי (שאול המלך)
בעקבות הירצחו של הנוטר שאול לוי על משמרתו בסנהדריה ב-15 בינואר 1938,[10] נקרא הרחוב הראשי של סנהדריה, שבאותו זמן נגמרה סלילתו, "רחוב הקדוש שאול לוי". טקס קביעת השם התקיים ביום ה-30 להירצחו.[11] עבודות נוספות על רחוב זה היו לקראת סיום בסוף 1946 עת נחנך הכביש המקביל, רחוב הרב בלוי, שנסלל לשיכון פאג"י.[12] שלט המציין את שם הרחוב המשיך להתנוסס בשכונה לפחות עד תחילת שנות ה-60.[7] אולם לפחות משנת 1964 מופיע שם הרחוב כרחוב "שאול המלך"[13][14] ובאתר עירית ירושלים יש אזכור רק לרחוב "שאול המלך" ולא לרחוב "שאול לוי". ברשימת מיקוד של ירושלים מופיעים מספרי מיקוד סמוכים, אך לא זהים, לרחובות "שאול לוי" ו"שאול המלך".[15]
מוסדות חינוך בשכונה
בשכונה שוכנים מוסדות חינוך רבים.
- ישיבות: 'באר יהודה' בראשות הרב אליהו תופיק, 'מבקשי השם', 'שערי רחמים' מיסודו של הרב יהושע ברכץ, 'ראשית חכמה' מיסודו של הרב שבתי אטון, 'תפארת אברהם' טש, ישיבת 'חפץ חיים' ישיבת קיבוץ ׳רוממות האדם׳ ועוד.
- בתי ספר יסודיים: תלמוד תורה 'חכמת שלמה', תלמוד תורה 'באר יהודה', בית יעקב 'דרכי רחל', 'בית יעקב הצפון', 'אפיקים' מרשת סולם ועוד.
- משה ארנוולד, סנהדריה: סיפורה של שכונה בצפונה של ירושלים, היסטוריה, אתרים, אישים ומסלולי סיור. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2016
- שכונת סנהדריה וקברי הסנהדרין
- מחצבת אבני הכותל נחשפה בשכונת סנהדריה (הקישור אינו פעיל)
- סיכום הספר גאולת קברי הסנהדרין וראשיתה של שכונת "סנהדריה" בירושלים, מאת דותן גורן, באתר shvoong
- שלומית פלינט, בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה חרדית בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2004
- מסביב לירושלים - סנהדריה, הצופה, 15 במאי 1938
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 29 בספטמבר 2022
- שכונת סנהדריה באתר עיריית ירושלים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
