Loading AI tools
פרופסור ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענר גוברין (נולד ב-28 בפברואר 1966) הוא פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף [1].
פרופ' ענר גוברין | |
לידה |
28 בפברואר 1966 (בן 58) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
ידוע בשל | פיתח תיאוריה חדשה של שיפוט מוסרי; חקר התפתחות הידע הפסיכואנליטי |
מקצוע | מרצה, פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי, פילוסוף |
מספר צאצאים | 2 |
גוברין נולד בתל אביב-יפו לחוקרת הספרות נורית גוברין ולאביו שלמה גוברין.
את לימודיו האקדמיים עשה בתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר שלישי במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטור שלו היא "מפוזיטיביזם לפוסטמודרניזם בפסיכואנליזה האמריקאית". את הפוסט-דוקטורט עשה במכון דרנר לפסיכולוגיה מתקדמת, באוניברסיטת אדלפי בניו יורק.
גוברין הוא פרופסור חבר בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2005 הקים את המסלול לדוקטורט "פסיכואנליזה ופרשנות", למטפלים במקצועות בריאות הנפש ומאז הוא עומד בראשו.
גוברין עורך שתי סדרות ספרים: "נרקיסוס - לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות" ו - Routledge Introduction to Contemporary Psychoanalysis. משנת 2020 הוא עורך ביחד עם ד"ר שרון זיו ביימן סדרה מקוונת, "חושבים כאן ועכשיו – שיחות עם פורצי דרך בפסיכותרפיה", במסגרתה נעשות מדי חודש שיחות אישיות עם הוגים בולטים בתחום, בהם מייקל אייגן, אן אלווארז, אנטונינו פרו, ג'ון סטיינר, ארמה ברנמן פיק, חיים עומר, אליסיה ליברמן, אסתר כהן ואחרים.
מחקריו של גוברין, שזכו לתמיכת הקרן הלאומית למדע, עוסקים בשני תחומים: בתחום הפסיכואנליזה חוקר גוברין את התפתחות הידע הפסיכואנליטי, דימויי הידע של קהילות פסיכואנליטיות שונות, וההקשרים התרבותיים והפילוסופיים של תיאוריות פסיכואנליטיות. גוברין טוען כי הפסיכואנליזה מצליחה לשרוד ולהתפתח בזכות קיומן הדיאלקטי, אלה לצד אלה, של שני סוגים של קהילות (מוקסמות ומוטרדות). על אף שהקהילות המוקסמות והמוטרדות מפוצלות ומסוכסכות, הדיאלקטיקה ביניהן מסייעת לפסיכואנליזה לשגשג ולהתפתח. ספרו "המוקסמים והמוטרדים - דימויי הידע של הפסיכואנליזה" הוא ניתוח של קהילות פסיכואנליטיות ודימויי הידע שהן מחזיקות בו[2].
בתחום המוסר, גוברין פיתח את תאוריית ההתקשרות של השיפוט המוסרי[3]. לפיה בני אדם מזהים סיטואציות מוסריות, על פי מבני עומק פנימיים המשותפים לכל הסיטואציות המוסריות מעבר לתוכן הספציפי שלהן. השיפוט הוא תוצאה של חישוביות הנעשית לפי פרמטרים קבועים בקלות ובמהירות ומבלי שהיא מגיעה למודעות. גוברין, זיהה את תפיסת הרוע כשיפוט מוסרי מובחן, שבו הצופה מזהה יחס א-סימטרי קיצוני בין המעוול והקורבן, אינו יכול "להיכנס לראש" של המעוול, מזהה יחס אדיש או מתעלל כלפי מאפייני התלות של הקורבן וכאשר המעוול, גם לאחר המעשה מסרב, ממשיך להצדיק את עצמו.
בספרו Ethics and Attachment - How We Make Moral Judgements מראה גוברין כי בני אדם מזהים סיטואציות מוסריות, ושופטים ומכריעים בהן, לפי פרמטרים קבועים[4].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.