פטנט

פטנט הוא קניין השייך לדיני הקניין הרוחני, שכוללים גם סימני מסחר, עיצובים תעשייתיים וזכויות יוצרים. פטנט מעניק לבעליו זכות למנוע מאחרים להשתמש בקניין המוגן למשך תקופת ההגנה הקצובה בדין. הזכות המעין-מונופוליסטית המוענקת לממציא מותנית, בכך שההמצאה כשירה לקבל פטנט, ובגילוי נאות של פרטי האמצאה לציבור. הגילוי צריך להיות בהיקף כזה, שבעל מקצוע ממוצע בתחום הרלוונטי יוכל לבצע וליישם את האמצאה על בסיס התביעות, הפירוט, השרטוטים והמידע הכלולים במסגרת "הבקשה לרישום הפטנט".[1]

הפטנט הרשום מעניק זכות משפטית הניתנת על ידי המדינה לבעל אמצאה לזמן קצוב (תקופת תוקף פטנט היא בדרך כלל 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט, וכך גם בישראל). כדי לקבל פטנט רשום על אמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה (בישראל: רשות הפטנטים). על בקשת הפטנט לפרט את האמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שהאמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית (מה בין "אמצאה" לבין "המצאה"? המילה "המצאה" מתייחסת לתהליך המחשבתי שמוביל לתוצאה, התוצאה היא התוצר המוגמר והמוגדר שהיא ה"אמצאה").