Loading AI tools
מוסד האחראי על הייצוג המשפטי של המדינה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבין-לאומי. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי.
סמל פרקליטות המדינה | |
פרקליט המדינה הנוכחי, עמית איסמן | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד המשפטים |
סוכנות אם | היועץ המשפטי לממשלה |
תאריך הקמה | 1948 |
ממשלה | ישראל, ממשלת ישראל |
תאריך כניסה | 27 ביוני 2021 |
ראש | היועץ המשפטי לממשלה – גלי בהרב-מיארה |
מנהל | פרקליט המדינה – עמית איסמן |
מטה מרכזי | משרד המשפטים, ירושלים |
עובדים | כ-2,060 עובדים. |
https://www.gov.il/he/departments/state_attorney_office/govil-landing-page | |
פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-13 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה ולו ארבעה משנים – המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.
על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית משפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.
בפרקליטות כ-2,060 עובדים, בהם כ-1,100 פרקליטים, כ-260 עובדים מנהליים, כ-45 חוקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כ-375 מתמחים, כ-140 סטודנטים וכ-105 בני ובנות שירות.
חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.
במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.
ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".
טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעיתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד החשוד, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.
אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות[1]. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.
דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.
דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר[2], שניתנה ב-2013 ובוטלה ב-2016. ההנחיה הפכה את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה[3], עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.
פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: 14 יחידות המטה, אשר מרביתן יושבות בירושלים, והן המייצגות בדרך כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון ועוסקות בקביעת מדיניות משפטית, ו-13 פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות ביתר בתי המשפט ברחבי הארץ. בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. אשר לו ארבעה משנים: לעניינים פליליים, לעניינים אזרחיים, לתפקידים מיוחדים ולאכיפה כלכלית.
בפרקליטות כ-2,060 עובדים, בהם כ-1,100 פרקליטים, כ-260 עובדים מנהליים, כ-45 חוקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כ-375 מתמחים, כ-140 סטודנטים וכ-105 בני ובנות שירות.[דרוש מקור]
ישנם ארבעה משנים לפרקליט המדינה המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לתפקידים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית, כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה קצובה ל-8 שנים.
החל משנת 2017 ממלא תפקיד זה עו"ד שלמה (מומי) למברגר[4]
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עוסק בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות: שבעת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה הפלילית: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית, המחלקה לחקירות שוטרים, מחלקת הסייבר, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יחידת עררים ויחידת עיכוב הליכים. בנוסף, מנחה המשנה לעניינים פליליים גופי תביעה נוספים בתחום הפלילי.
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים:
החל משנת 2016 ממלאת תפקיד זה עו"ד אורית קוטב[5]
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים מרכזת את עבודת המטה בפרקליטות האזרחית ועוסקת במגוון סוגיות אזרחיות, מכל תחומי המשפט האזרחי, בעיקר בשאלות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. המשנה מובילה התווית מדיניות רחבה בנושאים אזרחיים אשר עולים מחיי "היום יום" של הפרקליטות האזרחית ומסדר היום הציבורי בכלל. המשנה לעניינים אזרחיים אחראית על ההנחיה המקצועית בתחום האזרחי לכלל היחידות האזרחיות בפרקליטות: ששת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה האזרחית: המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה והיחידה לאכיפה אזרחית.
החל משנת 2019 ממלאת תפקיד זה עו"ד ליאת בן-ארי שווקי[6].
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית עומד בראש המטה לאכיפה כלכלית משולבת שהוקם בשנת 2010 בפרקליטות המדינה. מטרת העל של המטה לאכיפה כלכלית משולבת היא להגביר את אפקטיביות האכיפה על ידי הפרקליטות, באמצעות חוליות אכיפה כלכלית במחוזות הפרקליטות, ובאמצעות הרפרנטים המקצועיים ביחידות הפרקליטות השונות.
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית:
החל ממאי 2022 ממלא תפקיד זה עו"ד אלון אלטמן.
המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עוסק בתחום המשפט הפלילי בעבירות ובנושאים הנוגעים לביטחון המדינה, להם השלכות רוחב משמעותיות. בכלל זה אמון המשנה לתפקידים מיוחדים על האכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה ובליווי מקצועי בתיקים ביטחוניים רגישים, בשיתוף עם צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:
לצד תפקידיו אלו, מוביל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מספר פרויקטים ניהוליים ארציים, עומד בראש מספר צוותי עבודה ומשמש כיו"ר ועדת האתיקה בפרקליטות המדינה.
בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה.
היחידה לעיכוב הליכים ויחידת העררים כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. החל משנת 2002 כהונתו של מנהל מחלקה קצובה ל-8 שנים למעט מנהלי מחלקות שמונו לפני 2002 שכהונתם איננה מוגבלת.
בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה בפריסה ארצית. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז צפון (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2018.
בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה, כהונתו של פרקליט מחוז קצובה ל-8 שנים.
מתחת לפרקליט המחוז ישנו את המשנה לפרקליט המחוז, ומתחתיהם יש ראשי תחומים שהם ראשי צוותים האמונים על הפרקליטים תחתיהם.
פרקליטויות המחוז הן:
מספר | שם | תמונה | תקופת כהונה | תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה |
---|---|---|---|---|
1 | חיים כהן | | 1948–1949 | שר המשפטים היועץ המשפטי לממשלה המשנה לנשיא בית המשפט העליון |
2 | ארווין שמרון | | 1950–1953 | יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל |
3 | קולין גילון | | 1953–1961 | נפטר בעת כהונתו |
ממלא מקום | ש. קווארט | | 1961–1962 | |
4 | צבי בר-ניב | | 1962–1969 | נשיא בית הדין הארצי לעבודה |
5 | גבריאל בך | | 1969–1982 | שופט בית המשפט העליון |
6 | יונה בלטמן | | 1982–1988 | מבקר האוניברסיטה העברית |
7 | דורית ביניש | | 1989–1995 | נשיאת בית המשפט העליון |
8 | עדנה ארבל | | 1996–2004 | שופטת בית המשפט העליון |
9 | ערן שנדר[22] | | 2004–2007 | |
10 | משה לדור[23] | | 2007–2013 | |
11 | שי ניצן[24] | | 2013–2019 | רקטור הספרייה הלאומית |
ממלא מקום | דן אלדד[25] | | פברואר–אפריל 2020 | |
ממלא מקום | אביחי מנדלבליט[26] | אפריל 2020 – ינואר 2021 | ||
12 | עמית איסמן | | 23 בינואר 2021 – מכהן | כיהן כממלא מקום החל מינואר 2021 ועד 27 ביוני 2021 |
בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות[27] הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
בנייר מדיניות של פורום קהלת הוצע לחזק את ההפרדה המוסדית בין הגוף האחראי לייצג את הממשלה בערכאות לבין הגוף המייעץ לה משפטית, זאת בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה. (מבחינה מנהלית אכן קיימת הפרדה בין פרקליטות המדינה (ייצוג) לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה והיועצים המשרדיים (ייעוץ). אך שניהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ונטען כי ניכרת השפעה של הקשרים בין המחלקות.) הנימוק להפרדה הוא שמתן ייעוץ פתוח הכולל את ההסתייגויות יקשה על אותו הגוף לייצג לבסוף את ההחלטה שהתקבלה, לעיתים על אף ההסתייגויות. בנוסף, הבדל מהותי בין תפקיד הייעוץ לתפקיד הייצוג הוא שבעוד שייעוץ מכוון לשקף את המצב המשפטי הקיים, ייצוג בבית המשפט אמור לעיתים לחתור לשכנע את בית המשפט לשנות את ההלכה הנוהגת. אם בשלב הייעוץ תמך הפרקליט בהתנהלות מסוימת לאור תפישתו את הדין הקיים, הרי שלא יהיה לו עניין בשלב הייצוג לחתור לשינוי ההלכה, כדי להצדיק את עמדתו המוקדמת. בהקשר לנוהג בארצות הברית הוזכר כי חשיפת מוקדמת של הצד השני לטיעון המשפטי (בשלב הייעוץ) עלולה ליצור בעיה לממשל בדיון שיתקיים בבית המשפט[28].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.