Loading AI tools
ארכיאולוג, גיאוגרף, מדריך טיולים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צְבִיקָה צוּק (באנגלית: Tsvika Tsuk; נולד ב-16 בנובמבר 1953) הוא ארכאולוג, גאוגרף, מדריך טיולים ישראלי ומומחה בינלאומי לחקר מפעלי מים עתיקים בישראל. היה הארכאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים במשך 22 שנים. לדבריו: "כל דבר שאתה מגלה - זה מרגש. אתה לא יודע מה תמצא בעוד רגע".[1]
Tsvika Tsuk | |
לידה | 16 בנובמבר 1953 (בן 70) |
---|---|
ענף מדעי | ארכאולוגיה |
מקום מגורים | ישראל |
צביקה צוק (גורודצקי) הוא בנם של אורה ושמואל גורודצקי, ונינו של צבי למפרט בן למייסדי המושבה פתח תקווה.[2] צוק נולד בשנת 1953 ברמת גן ולמד בתיכון אוהל-שם. בשנת 1972 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת חרוב ולאחר מכן כקצין ידיעת הארץ בבית הספר לקצינים וכסגן ראש מדור ידיעת הארץ. זכה במקום ראשון בחידון צה"ל בידיעת הארץ בשנת 1973. בשנת 1979, סיים תואר ראשון בהצטיינות בארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ואת לימודי התואר השני בארכאולוגיה סיים בשנת 1985. בשנת 2000 סיים את עבודת הדוקטורט בארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא "מפעלי מים קדומים בארץ ישראל מהתקופה הנאוליתית ועד שלהי תקופת הברזל", בהנחיית פרופסור זאב הרצוג ודוקטור זאב משל.
צוק הוא מדריך טיולים החל משנת 1974 והדריך עד כה אלפי ימי טיול בארץ וכ-100 טיולים ברחבי העולם.
נשוי לעמית ואב לבן אחד - איתן ומתגורר ברמת גן.
בשנים 1979–1984 עבד בחברה להגנת הטבע, שם הקים את בית ספר שדה ירקון בפתח תקווה, וכן במחלקת ייעוץ טיולים. בשנים 1992–1995 ניהל את המרכז לחקר מערות בישראל (מלח"ם) של החברה להגנת הטבע. בשנים 1995–1998 ניהל את מחלקת ההדרכה ברשות הגנים הלאומיים. משנת 1998 עד שנת 2020, ניהל את אגף הארכאולוגיה ברשות הטבע והגנים. בתפקידו זה, עסק בהגנה ושימור אתרי עתיקות בגנים לאומיים ושמורות טבע וכן בהגשת אתרי מורשת עולמית להכרזה באונסקו. ביוזמתו הוכרזו עד כה 5 אתרי מורשת עולמית בישראל: התילים המקראיים – תל מגידו, תל חצור ותל באר שבע (2005),[3] דרך הבשמים וערי המדבר בנגב – עבדת, ממשית, שבטה וחלוצה והדרך מאורחן מור לעבדת (2005),[4] מערות הכרמל (2012),[5] מערות מרשה ובית גוברין (2014),[6] מערות בית שערים (2015).[7] בשנים 1975–2019 חקר את מערכת המים הקדומה של העיר צפורי, המתוארכת לתקופות הרומית והביזנטית. במרכז המחקר חפירת מאגר המים הענק ששימש לוויסות המים לעיר. מאגרים נוספים, המכונים מאגרי הקשתות ובריכת משהד והבריכה המערבית נחפרו בשנים 2002-2019 והוסיפו מידע חשוב למחקר זה.
בשנים 1986–1988, ערכו צביקה צוק ופרופסור אבי גופר חפירה משותפת במערת נחל קנה. בחפירה התגלו 8 מטילים דמויי טבעת, עשויים זהב ואלקטרום. כל הטבעות נעשו ביציקה, וצורתן דומה לצורת טבעות המופיעות על ציורי קיר מאוחרים יותר במצרים. מטילי הזהב הללו נחשבים לזהב הקדום ביותר במזרח התיכון, והם מתוארכים לתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה).[8]
בשנים 2010–2018, חפר את מפעל המים של תל גזר בניהול משותף עם משלחת מטעם הסמינר התאולוגי הבאפטיסטי של ניו-אורלינס, בראשות פרופסור ג'ים פרקר (חוקר מקרא וסגן נשיא הסמינר התאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס[9]). המשלחת תיארכה את מפעל המים לתקופת הברונזה התיכונה 2 ב', הנחשב עד כה למפעל המים הכנעני הגדול בעולם.
חפירות עיקריות נוספות בהן השתתף וניהל היו: אפולוניה (מגדל העוז), בקעת עובדה (אתר 17), תל גריסה (מפעל המים), חורבת זיכרין (בית המרחץ וסקר בורות מים), יריחו - נחל פרת (אמות המים), לגיו - מגידו (אמת המים), הרצליה (מנהרת הניקוז), סוסיתא (אמות המים), שבטה (סקר בורות מים), מגדל צדק (בית האחוזה ומערות קברים מימי הבית השני), תל אפק - אנטיפטריס (התיאטרון), יבנה ים (מערת החניון) ובית שערים (מאגר המים).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.