קניון רמת אביב
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קניון רמת אביב הוא מרכז מסחרי הממוקם בתל אביב, ברחוב איינשטיין 40 בשכונת רמת אביב, ומכאן שמו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז קניות  |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1997 |
| תאריך פתיחה רשמי |
5 בספטמבר 1997 |
| קואורדינטות | 32°06′44″N 34°47′45″E |
|
myofer | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   קניון רמת אביב  | |
  | |
הקמת הקניון החלה בשנת 1994 על ידי חברת חברת "מקרקעי מרכז בע"מ", מיזם משותף של קבוצת "אפריקה ישראל להשקעות" חברת "שיכון ופיתוח" וחברת הביטוח "מגדל". תחילת הקמתו של הקניון התעכבה כשנה, לאחר שכ-30 מתושבי האזור עתרו לבג"ץ והוציאו צו נגד עיריית תל אביב, למניעת הוצאתו של היתר הבנייה לקניון. זאת בטענה שהקניון יפגע באופי השכונה, יגדיל את עומסי התחבורה ואת מצוקת החנייה באזור. במאי 1993 החליט בג"ץ להסיר את צו המניעה, לאחר שמצא את תביעות התושבים בלתי מוצדקות. בעקבות זאת, פנתה חברת "אפריקה ישראל" לעיריית תל אביב בבקשה להיתר בנייה. אך ראש עיריית תל אביב שלמה להט החליט על הקמת ועדה, שתבדוק את תלונות התושבים ותגיש המלצות. חברת "אפריקה ישראל" הודיעה שתתבעה את עיריית תל אביב לפיצוי על הנזקים שנגרמו לחברה בשל העיכוב בבניית הקניון, אך לבסוף הושגה פשרה[1].
בינואר 1997, זמן קצר לפני סיום בניית הקניון, רכש איש העסקים לב לבייב מבנק לאומי את השליטה בחברת "אפריקה ישראל"[2]. מיד אחר כך לביב הכריז, שבניגוד לתוכנית העסקית המקורית של הקניון, המסעדות ובתי הקולנוע שבו לא יהיו פתוחים בשבת, מפני שהוא שומר מצוות[3]. החברות השותפות לפרויקט "מגדל" ו"שיכון ופיתוח" התנגדו, וגם שוכרים שכבר חתמו על חוזים[4]. ההחלטה עוררה חששות מפני פגיעה אפשרית בהכנסות הקניון, והעלתה את השאלה של חובת הנאמנות של מנהלי חברת "אפריקה ישראל" כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה, מאחר שמחיר המניה שלה בבורסה צנח[5]. המנכ"ל החדש שמינה לביב אביגדור קפלן טען שהגידול בביקושים בימים א'-ה' יכסה על אובדן ההכנסות בסוף השבוע[6]. מנכ"ל "שיכון ופיתוח" הכריז שההחלטה אינה תקפה מאחר שהתקבלה על ידי דירקטוריון "אפריקה ישראל" ולא על ידי הדירקטוריון ובעלי המניות של חברת "מקרקעי מרכז בע"מ" המחזיקה בפרויקט. בנוסף התלוננו השותפים על התנהגותו של לבייב בפרשה, מאחר שהיה ידוע לו מראש (לפני רכישת "אפריקה ישראל") שהקניון מתוכנן לפעול בשבת, וכי סגירתו תפגע ברווחיות ובהכנסות. בשלב זה הוצע שלבייב ימכור את חלקו בקניון, אך הוא סירב[7].
בנוסף ביקש לבייב כי כל המסעדות בקניון יהיו כשרות, זכיין רשת מקדונלד'ס בישראל עמרי פדן סירב לבקשה ואמר: ”הקניון חתם חוזה עם מקדונלד'ס מתוך ידיעה מהם המוצרים שלה ובגלל המוניטין שלה. אנחנו לא כשרים, והבהרנו לאפריקה ישראל שאין ולא תהיה פשרה בנושא הכשרות. כמו שלא הייתי מעלה בדעתי לפתוח באמצע בני ברק מסעדה לא כשרה, אינני מעלה על דעתי שהציבור ברמת אביב רוצה קניון סגור בשבת. לבייב לא יכול לכפות על התושבים והקניון לא לפתוח בשבתות. אני מוכן להמר שהקניון יהיה פתוח בשבת. הוא קנה חברה ציבורית. בקניון סבינים שליד סביון למשל יש מערכת הסכמים המאפשרת פתיחה בשבת. אני מאמין שלבייב יאלץ לכבד אותה. כנ"ל ברמת אביב. לא נוותר בנקודה זו”[8].
ב-5 בספטמבר 1997, נפתח הקניון לתקופת הרצה[9], שבמקביל החל תהליך בוררות עם חברת תיאטראות ישראל, מפעילת בתי הקולנוע, על הפרת חוזה, מאחר שהם היו אומרים להיות פתוחים בשבת[10]. חודש אחר כך פסק הבורר, שופט בית המשפט העליון בדימוס דב לוין, כי בתי הקולנוע בקניון לא יפעלו בשבתות. לוין קיבל את עמדת אפריקה-ישראל, לפיה לא ניתן להפעיל את בתי הקולנע בקניון על פי דין, הסיבה לפי חוק העזר העירוני של תל אביב, מנועות חברות, המפעילות בתי קולנוע ותיאטראות, לפעול בימי מנוחה. במקרה של קניון רמת אביב, מנועה תיאטראות ישראל לפתוח את בתי הקולנוע, "אף על פי שזו זכותם לפי החוזה. עוד טען הבורר, שאם ישנה אי סבירות במצב, היא נמצאת לפיתחה של עיריית תל אביב, שצריכה להתאים את החוק לאופי החיים בעיר ולאופי התושבים[11]. חוק העזר העירוני של תל אביב בנושא לא נאכף על ידי העירייה עשרות שנים, ובתי קולנוע ותיאטראות אכן פועלים בעיר בשבת. ראש העירייה רוני מילוא הודיע אחר כך שיפעל לשינוי חוק עזר זה[12]. במקביל פנתה חברת "מקרקעי מרכז" לבית המשפט המחוזי בדרישה להורות לעיריית תל אביב לאפשר לחנויות ובתי העסק בקניון לפעול עד השעה 10 בלילה, ולבתי הקולנוע והמסעדות לפעול עד חצות. עיריית תל אביב סרבה מאחר שהקניון נמצא באזור מגורים וכך הוסכם עם התושבים בעת רישוי הקניון[13].
בתחילת 2005 מינה לבייב את בתו רותי לבייב-יליזרוב, בגיל 24, למנכ"ל הקניון, תפקיד אותו מילאה במשך שנתיים עד שמונתה למנהלת חטיבת הקניונים של קבוצת "אפריקה ישראל"[14].
במאי 2008 רכשה חברת "אפריקה ישראל" באמצעות חברת הבת "אפריקה ישראל נכסים" שהחזיקה בקניון, את חלקה של חברת "אזורים" (החלק שהוחזק במקור על ידי חברת הבת "שיכון ופיתוח") 11.6% בתמורה ל-85 מיליון שקל, מה ששיקף לקניון אז שווי של 733 מיליון שקל[15]. אולם באפריל 2009 מכרה "אפריקה ישראל", לאחר שנקלע לקשיים כספיים[16], 73.4% מהקניון לחברת "מליסרון", לפי שווי כולל של כ-1.5 מיליארד שקלים[17]. תחת הבעלות "מליסרון" הוא מותג מחדש כקניון יוקרה; השוכרים ביצעו שיפוצים ושדרוגים; ונכנסו רשתות יוקרה בינלאומיות דוגמת "לואי ויטון" ו"קרולינה הררה"; הקניון שמר על תפוסה של 100% והוא הוערך על ידי שמאים נכון לסוף 2013 בשויי של 2.02 מיליארד שקל[18].
בדצמבר 2019, רכשה "מליסרון" את גם את חלקה של חברת הביטוח "מגדל" בקניון (26.6%) תמורת 425 מיליון שקל[19].בדצמבר 2020, הציגה "מליסרון" תוכנית להקמת קומה שלישית לקניון וארבעה מגדלים: מגדל מגורים של 15 קומות ברחוב ברזיל, במקום מבנה השופרסל הקיים; מגדל שני של 15 קומות שישמש כמלון, ברחוב איינשטיין מול צומת טאגור; ושני מגדלי משרדים של 32 קומות ברחוב ברודצקי, במקום החניון הקיים[20].
בקניון כ-20 אלף מטר רבוע שטחים מסחריים, וכ-120 חנויות בשתי קומות מסחר. מעליו הוקם בשנת 2000 מגדל משרדים המתנשא לגובה של 58 מטר ובו 15 קומות בשטח 9,600 מ"ר. במגדל שוכנות, בין היתר, שגרירויות נורווגיה, פינלנד וקרואטיה בישראל[21], ומרפאות מומחים רבות. סך השטח הבנוי של המגדל והקניון הוא כ-27,500 מ"ר[22]. בקניון פועלות בעיקר חנויות אופנה רבות של מותגים ובתי אופנה בינלאומיים וישראליים. לקניון קומת חניה תת-קרקעית בודדת וגג המבנה משמש גם הוא כמגרש חניה הנגיש באמצעות רמפה בצידו המערבי של הבניין.
בינואר 2006, נפתח אגף חדש בקניון, בהשקעה של 6 מיליון שקל[23].
בסוף 2007 סגרה הנהלת הקניון את מתחם קולנוע לב, ובמקומו פתחה חנות של רשת "זארה" שבעלת הקניון "אפריקה ישראל" הייתה זכיינית שלה[24]. לצרוך פינוי בתי הקולנוע העלה הקניון את דמי השכירות שלהם פי 5, ולאחר שלא הסכמו לתנאים החדשים פינה אותם[25].
בספטמבר 2017 נפתח מתחם החנייה החדש בחלקו המזרחי של הקניון הכולל כ-300 מקומות חנייה נוספים.
במהלך 2021 פעלה בקניון חנות פופ-אפ של חברת הרכב "טסלה"[26].
בינואר 2023 פורסמה תוכנית להוספת קומה לקניון, בשטח של 3,000 מ"ר[27].
באביב 2023 נפתחו חנויות של המותגים לולולמון אתלטיקה[28] ואלו יוגה, נפתחה מחדש חנות זארה אחרי שיפוץ והכפלה לקומה שנייה (לגודל של כ-3,000 מ"ר) ועברה חנות מנגו מהקומה השנייה לקומה הראשונה[29].
קניון רמת אביב בתצלום אוויר
צידו הדרומי של הקניון
גן הסלעים הסמוך לקניון
אתר האינטרנט הרשמי של קניון רמת אביב- המגדל מעל קניון רמת אביב, באתר אמפוריס
- ידיעות אחרונות, אגודת ישראל מאיימת במשבר קואליציוני בעניין קניון רמת אביב, באתר גלובס, 19 במרץ 1997
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
