Loading AI tools
סוג של נשק חם, רובה ייעודי לצליפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובה צלפים או רובה צליפה (מוכר גם בראשי תיבות: רוב"צ) הוא רובה מחורק-קנה (rifle) שייעודו הוא קליעה מדויקת במטרות מרוחקות וקרובות כאחת. רובה הצלפים הוא נשקו הייעודי של הצלף - חייל או שוטר המאומן בקליעה מדויקת. רובה הצלפים הוא המרכיב העיקרי במערכת נשק צלפים (Sniper Weapon System) הכוללת גם כוונת טלסקופית, אמצעי ייצוב (כגון חצובה או דורגל) ותחמושת צליפה (כגון תחמושת Match Grade).
עקב הדגש על דיוק רב בקליעה, מיוצרים רובי הצלפים באופן מיוחד ומורכבים באופן ידני. כתוצאה מהדרישה לדיוק ויציבות, רובה הצלפים בדרך כלל כבד ויקר יותר מרובים אחרים. לרוב, רובה הצלפים כולל קנה ארוך וכבד על מנת להגביר את היציבות והדיוק של הרובה. פעמים רבות נעשה שימוש גם ב"קנה צף" - קנה המחובר לרובה רק בנקודה אחת וזאת על מנת להמעיט ככל האפשר את תנודות הקנה בעת הירי כתוצאה מרעידות ידי הצלף או מהרתע המופעל על הרובה. מנגנון הפעולה (המכלול) ברובי צלפים הוא בדרך כלל בריחי או חצי-אוטומטי. באופן עקרוני, כל רובה יכול לשמש כרובה צלפים (כאשר הוא מיוצב ומותקנת עליו כוונת טלסקופית), אך הרובים הייעודיים מדויקים הרבה יותר מאשר רובי סער או רובים פשוטים שהוסבו באופן מאולתר.
היסטורית, רובי הצלפים מקורם בשני סוגי רובים: רובי שירות צבאיים שמהם נבחרו המדויקים ביותר ועליהם הותקנה כוונת טלסקופית, ורובי ציד (רובים חרוקי קנה ששימשו לציד ולא רובי shotgun חלקי-קדח) שהיו מדויקים מאוד בשל ייעודם אך היו פחות מתאימים לתנאי שדה תובעניים שדורש השירות הצבאי. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח של רובי צלפים צבאיים ייעודיים שהיו מדויקים באופן ניכר מרובי השירות המדויקים ועמידים ומותאמים יותר לתנאי שדה מאשר רובי הציד המדויקים. בתחילת המאה ה-21 הגיעו הרובים לדיוק רב ביותר. בתקופה זו גם החל פיתוח רובי צלפים מודולריים שבהם ניתן להחליף את המכלול והקנה בתנאי שדה ובכך מאפשר להם לתמוך במספר קליברים וסוגי תחמושת בהתאם למשימה הנדרשת.
כיום חברות רבות, בעיקר בארצות הברית ואירופה, מייצרות ומוכרות רובי צלפים. בארצות הברית רובי צלפים רבים הם נגזרות או הסבות של רובי צליפה לציד, שכן הציד בארצות הברית נחשב לספורט מפותח מאוד. מנגנון הפעולה של הרמינגטון מודל 700 נחשב לאמין ומדויק ביותר, עד כדי כך שהוא משמש בסיס לרובי צלפים רבים בהם ה-M24 SWS (רובה צלפים צבאי) והטנגו 51 (רובה ליחידות מיוחדות בעל דיוק של רבע דקת קשת, הרובה המדויק ביותר בעולם). עוד בולטים הרובים של האחים מקמילן (בהם המקמילן TAC-338 והמקמילן TAC-50 הידועים בביצועים שלהם: טווח ירי גדול ודיוק של 0.5 דקת קשת) והרובים הכבדים של חברת הנשק בארט (הדגם הידוע והנפוץ ביותר שלה הוא הבארט M82A1 בקליבר 0.5 אינץ' ואחריו הבארט MRAD, רובה צלפים מודולרי מדויק ביותר). באירופה בולטת במיוחד משפחת רובי ארקטיק וורפר של אקורסי אינטרנשיונל (Accuracy International Arctic Warfare) הבריטית שרוביה נחשבים למבין הטובים בעולם מבחינת ביצועים (פועלים גם בקור גדול, מגיעים לטווחים גדולים (תלוי בקליבר ובתחמושת) ובעלי דיוק של 0.5 דקת קשת). עוד בולטים משפחת רובי ה-PGM Précision מצרפת (שכולל את ה-PGM Ultima Ratio ואת PGM 338 בעלי דיוק של 0.5 דקת קשת ומטה ) והרובים של מאוזר, הקלר וקוך ושטייר.
את הדיוק של הרובה ניתן למדוד בשני מדדים (אנ'):
לרוב משתמשים במדד השני להערכת הדיוק של הרובה, כי את הנפ"מ קשה יותר למדוד בפועל.
הדיוק ברובה צלפים נמדד לפי הפיזור הזוויתי של מקבץ יריות, כלומר: מהי הזווית המקסימלית בין נקודת המטרה לבין הפגיעות ביחס לקנה הרובה, כאשר יחידות המידה הן דקות קשת (MOA = Minute of arc). מכיוון שהפיזור נמדד לפי מקבץ יריות, הוא נקרא גם "יכולת קביצה" (מלשון "קבוצה") ואומרים על רובה בעל דיוק X שהוא "מקבץ בדיוק X" או "קובץ בדיוק X" או פשוט "מקבץ ב-X" או "קובץ ב-X". רובה צלפים בעל דיוק של 1 דקת קשת, הוא בעל פיזור מקסימלי של 2.9 ס"מ בירי לטווח של 100 מטר, או ביחידות מידה אמריקאיות מקובלות: פיזור מקסימלי של 1.047 אינץ' בירי לטווח של 100 יארד. הפיזור המקסימלי (כלומר: המרחק המקסימלי בין שתי הפגיעות הרחוקות ביותר זו מזו במקבץ ירי) של רובה עם דיוק של 1 MOA (כ-0.3 מילי-רדיאן) הוא 23 ס"מ בטווח 800 מטר. דיוק זה נחשב למספיק כדי להבטיח פגיעה במטרת אדם בטווח 800 מטר ומטה. כך למשל, ה-M24 SWS של צה"ל כאשר יורה תחמושת IMI תואמת מקבץ בדיוק של חצי דקת קשת (0.5 MOA), השקול לפיזור של כ-12 ס"מ בירי למרחק 800 מטר.
רובי צלפים עולים בדיוקם על הרובים הרגילים שבשירות הצבא והמשטרה אך לא על הדיוק של רובים ספורטיביים המשמשים לתחרויות קליעה. רובה סער המשמש כנשקו האישי של לוחם החי"ר פוגע בדרך כלל בדיוק של 6–3 MOA, או 2–1 מילי-רדיאן. רובה צלפים צבאי מהדור הישן מקבץ בדרך כלל בדיוק של 3–1 MOA (כ-0.3-1 מילי-רדיאן) ואילו רובה צלפים צבאי מהדור החדש ורובה צלפים משטרתי מקבצים בדיוק של 1.0–0.25 MOA (0.3–0.073 מילי-רדיאן). לשם השוואה, רובה ספורט המשמש לתחרויות קליעה מקבץ בדיוק של כ-0.3–0.15 MOA.
סקר שוק מ-2008 של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עבור רובה צלפים מדויק (Precision Sniper Rifle או בראשי תיבות:PSR) קובע כדרישה 1 דקת קשת (1 MOA) פיזור אנכי מקסימלי עבור מקבץ של 5 יריות בטווחים של 300, 600, 900, 1200 ו-1500 מטר, ואילו הפיזור האופקי יכול לעלות על 1 MOA, שכן הסקר מתפשר על דיוק בעבור מחיר סביר, אמינות בתנאי קרב קשים וכן נוחות השימוש והאחזקה.[2][3] ב-2009 סקר שוק של פיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית קבע כדרישה 1 MOA כפיזור אנכי עבור מקבצים של 10 יריות במטרות בטווחים של 300, 600, 900, 1200 ו-1500 מטר.[4][5] רובי הצלפים הקיימים כיום בצבא ארצות הברית - M24 SWS (המבוסס על רמינגטון מודל 700) ו-M110 SASS (המבוסס על ה-SR-25) לא עומדים בדרישות אלה, ומדויקים ברמה הנדרשת רק עד לטווחים של כ-800 מטר, בעיקר עקב מגבלות התחמושת (7.62x51 מ"מ נאט"ו).
אף על פי שלא קיימים תקני דיוק אחידים עבור רובי צלפים של המשטרה וסוכנויות אכיפת חוק, הם בדרך כלל מדויקים יותר ודיוקם נע בין 1.5–0.5 MOA. ה-FBI, סוכנות ביון ואכיפת חוק פדרלית בארצות הברית, קבעה תקן דיוק של חצי דקת קשת (0.5 MOA) עבור מקבץ של 5 יריות בטווח 100 יארד עבור רובי הצלפים של יחידות ה-SWAT שלהם.[6] עבור מצבים בהם נתקלים כוחות משטרה הפיזור המקסימלי הנדרש הוא בדרך כלל 1 MOA (כ-0.3 מילי-רדיאן), זאת כיוון שצלפי משטרה בדרך כלל יורים בטווחים קצרים למדי, הרבה יותר מאלה של צלפי הצבא.[7] בטווח של 100 מטר ופחות, רובה עם דיוק (נמוך יחסית בסטנדרט של רובי צלפים של המשטרה) של 1 MOA יכול לפגוע במטרה בגודל 3 ס"מ במספר יריות עוקבות. גודל זה של 3 ס"מ קטן יותר מגזע המוח, מטרה מועדפת על צלפי משטרה בגלל אפקט ההריגה המהירה של פגיעה באיבר זה.
לרובי הצלפים המודרניים דיוק רב יותר ביחס לפעם: רובי ה-M40 של הנחתים, הרמינגטון M24, ה-H-S Precision Pro Series 2000 HTR "ברק" של צה"ל, המאוזר 86SR, השטייר SSG 69, ה-PGM Ultima Ratio, ה-PGM 338, המקמילן TAC-338, המקמילן TAC-50, רובי AI Arctic Warfare והבארט MRAD, כולם בעלי דיוק של כחצי דקת קשת (0.5 MOA) ומטה, ונמצאים בשימוש צבאות וכוחות מיוחדים בישראל, בארצות הברית ובשאר העולם.
רובה הצלפים המדויק ביותר בעולם הוא הטנגו 51 של חברת Tactical Operations, שלו דיוק של רבע דקת קשת (0.25 MOA), ויכולת לקבץ גם בפיזור זוויתי קטן יותר (כלומר בדיוק גבוה יותר). רובים נוספים בעלי דיוק דומה הם הבלייזר R93 טקטי, ה-PGM Ultima Ratio, ה-Unique Alpine TPG-1, ה-DSR-1 ואף הרמינגטון M24 הוותיק, כאשר יורים בו תחמושת צליפה ברמת Match Grade.
להלן טבלה הממחישה את הדיוק של רובי צלפים. טווחי הירי ויחידות המידה נבחרו לפי הגדלים השימושיים בתחום הצליפה.
גודל בדקת קשת (MOA) | גודל במילירדיאן (MIL) | פיזור ב-100 יארד | פיזור ב-100 מטר | פיזור ב-800 מטר | פיזור ב-1200 מטר | פיזור ב-1500 מטר |
---|---|---|---|---|---|---|
3 | 0.87 | 3.14 אינץ' | 87 מ"מ | 69.6 ס"מ | 104 ס"מ | 130 ס"מ |
1 | 0.29 | 1.047 אינץ' | 29 מ"מ ≈ 3 ס"מ | 23.2 ס"מ | 34.91 ס"מ | 43.5 ס"מ |
0.75 | 0.218 | 0.785 אינץ' | 21.75 מ"מ | 17.4 ס"מ | 26.2 ס"מ | 32.7 ס"מ |
0.5 | 0.145 | 0.522 אינץ' | 14.5 מ"מ | 11.6 ס"מ | 17.5 ס"מ | 21.75 ס"מ |
0.35 | 0.1015 | 0.366 אינץ' | 10.15 מ"מ ≈ 1 ס"מ | 8.12 ס"מ | 12.2 ס"מ | 15.22 ס"מ |
0.25 | 0.073 | 0.2628 אינץ' | 7.3 מ"מ | 5.84 ס"מ | 8.73 ס"מ | 10.95 ס"מ ≈ 11 ס"מ |
קליבר ותחמיש | טווח יעיל מקסימלי[8][9] |
---|---|
5.56x45mm | 300–500 מטר |
7.62x51mm (.308 Winchester) |
700–900 מטר |
7.62x54mm R | 800–1,000 מטר |
1,000 מטר | |
7 mm Remington Magnum |
900–1,100 מטר |
0.300 Winchester Magnum | 900–1,200 מטר |
0.338 Lapua Magnum | 1,200–1,500 מטר |
.50 BMG (12.7x99mm NATO) |
1,500–2,000 מטר |
14.5x114mm | 1,900–2,300 מטר |
0.408 Chey Tac 0.416 Barrett |
> 2,400 מטר |
בניגוד לצלפי משטרה, צלפי הצבא יורים במטרות בטווח המקסימלי האפשרי כדי להימנע מאיתור מהיר ולהגדיל את החשאיות של הצלף. רובי הצלפים הפופולריים ביותר (מבחינת מספרם בשירות) הם בקליבר 7.62 מ"מ (0.308 אינץ') כגון 7.62x51mm ו-7.62x54mm R. מאחר שרובי צלפים מרמה זו צריכים להתמודד עם כלי נשק צבאיים מסוגים שונים בעלי טווח דומה (800 מטר), צלפים צריכים לשלוט במיומנויות שדאות, הישרדות בתנאי שטח והסוואה, כדי להסתיר את עמדתם.
המגמה האחרונה היא רובים צבאיים לטווחים ארוכים במיוחד, ואלה באים בקליברים גדולים יותר מה-7.62 מ"מ הסטנדרטי, כגון ה-0.338 Lapua Magnum וה-0.50 BMG (קליבר 12.7 מ"מ נאט"ו של מקלע כבד M2 בראונינג) וכן 14.5x114mm. רובים אלה מאפשרים לצלף להסתכן פחות ולבזבז פחות זמן על הסוואה והסתתרות מכוחות האויב (כאשר הם לא מצוידים ברובים דומים). בארצות הברית פותחו שלושה רובי צלפים בקליברים ייחודים שכל מטרתם היא ירי לטווחים ארוכים במיוחד: ה-CheyTac Intervention בקליבר 0.408 אינץ' שיעיל עד לטווחים של כ-2300 מטר, והבארט M99 והבארט MRADELR בקליבר 0.416 אינץ' שיעילים עד לטווחים של כ-2600 מטר.
עד 2002 כלי הירי שהחזיק בצליפה הארוכה ביותר, כלומר: הריגת לוחם אויב מהמרחק הגדול ביותר, לא היה רובה צלפים אלא היה דווקא מקלע כבד מדגם M2 בראונינג עם כוונת טלסקופית, שבאמצעותו רשם הצלף המעוטר קרלוס הת'קוק צליפה והריגה מטווח של 2,286 מטר. שיא זה נשבר רק במאה ה-21 בקרבות ההרריים של מלחמת אפגניסטן (2001-2014). בהרים אלה ובפרט בעמק שאח אי-קוט צפיפות האוויר נמוכה בהרבה מהצפיפות בגובה פני הים (העמק נמצא בגובה 2,432 מטר מעל פני הים), עובדה שמגדילה את הטווח האפקטיבי המקסימלי של הרובים במאות מטרים. להלן רובי הצלפים ששברו את שיא הצליפה הארוכה ביותר:
רובה הצלפים נבדל מהרובה הרגיל במאפיינים הבאים:
צרפת:
רשימה מורחבת: רשימת רובי צלפים בוויקיפדיה האנגלית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.