שארל לואי אלפונס לבראן
רופא צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רופא צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל לואי אלפונס לבראן (בצרפתית: Charles Louis Alphonse Laveran; 18 ביוני 1845 – 18 במאי 1922) היה רופא צרפתי וזוכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1907 על מחקרו בנוגע לפרוטוזאה כגורמים למחלות ובפרט למחלת המלריה.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הניסוח מעט מסורבל ומעט לא אנציקלופדי. | |
 | |
| לידה |
18 ביוני 1845 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1922 (בגיל 76) פריז, צרפת |
| ענף מדעי |
מלריה, רפואה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Émile Küss |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Sophie-Marie Pidancet |
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
 |
  | |
לבראן נולד בפריז. אביו, ד"ר לואי תיאודור לבראן היה רופא צבאי בכיר ופרופסור בבית הספר לרפואה "אקול דה ואל דה גראס" (École de Val-de-Grâce). אמו, ניאה גואנרד דה לה טור, הייתה בתם ונכדתם של שני מפקדים בכירים בצבא הצרפתי. לבראן הלך בעקבות אביו והחל את לימודי הרפואה שלו בשנת 1863, בבית הספר לבריאות הציבור בשטראסבורג. בתום לימודיו ובפרוץ המלחמה הפרנקו-פרוסית (1870) לבראן היה קצין אמבולנס בכמה מהקרבות הגדולים במלחמה זו. לאחר המלחמה, שובץ לבראן כרופא בבית החולים בעיר הצרפתית ליל, ולאחריו בבית החולים סנט מרטין שבפריז. כמו כן, בשנת 1878 הוא נבחר לשמש כראש המחלקה למחלות צבאיות ומגפות בבית הספר "אקול דה ואל-דה-גראס", משרה שאוישה בעבר גם על ידי אביו.
בתום תקופת כהונתו נשלח לבראן לאלג'יריה לעיר בונה (Bône) ולאחר מכן לקונסטנטין, בתקופה זו ערך לבראן את מחקרו המשמעותי ביותר על הגורמים למחלת המלריה בבני אדם. בניסוייו, לבראן הצליח לבודד את הטפיל למחלת המלריה ובשנת 1882 הוא ערך את הניסוי החשוב בו הוא נסע לרומא כדי לבדוק האם הטפיל, שהוא שיער כגורם למחלת המלריה ואשר בודד מדמו של חולה מלריה באלג'יריה, זהה לזה שנמצא בדמו של חולה מלריה ברומא. כאשר הניסוי נחל הצלחה, פרסם לבראן את ממצאיו.
בתחילה, הקהילה המדעית קיבלה את מאמרו של לבראן בספקנות כיוון שהיה זה המקרה הראשון שבו פרוטזאה נחשב כגורם למחלה. בהדרגה, ובעקבות מחקרים נוספים בנושא, שביססו את ממצאיו של לבראן, אין כיום ספק כי לבראן אכן מצא את הגורם למחלת המלריה בבני אדם.
מאלג'יריה חזר לבראן לצרפת לאחר שהועלה לדרגה של קצין רפואה בכיר מהדרגה הראשונה(אנ') והיה גם ראש בית החולים הצבאי בעיר ליל. בשנת 1897, הצטרף לבראן למכון פסטר ושם ערך מחקרים מקוריים נוספים. בשנת 1907 זכה לבראן בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על מחקרו פורץ הדרך במחלות הנגרמות על ידי פרוטוזואים, ואת חצי מכספי הזכייה תרם לטובת הקמת מחלקה למחלות טרופיות במכון פסטר. בשנה לאחר מכן הוא הקים את "החברה לפתולוגיה אקזוטיות" (Société de Pathologie Exotique) והיה נשיאה למשך 12 שנים נוספות.
בכל השנים הללו לבראן המשיך את התעניינותו ואת מחקריו בנוגע למחלת המלריה. הוא ביקר באזורים מוכי המלריה בצרפת ועודד רופאים ווטרינרים למצוא את הטפיל למחלת המלריה מחוץ לגוף האדם. וכאשר מחקרו של רולנד רוס בנוגע לקשר בין יתושי האנופלס למחלת המלריה התקדם, הצטרף לבראן למחקרו שטען כי טפילי המלריה מועברים לאדם דרך יתושי האנופלס. בנוסף, לבראן היה בין ראשי הקמפיין הנרחב שנעשה על מנת למגר מחלות הנגרמות מקרבה לביצות בקורסיקה ובאלג'יריה.
לבראן התחתן בשנת 1885 ונפטר בפריז ב-18 במאי 1922 בעקבות מחלה של כמה חודשים, הוא נקבר בבית הקברות מונפרנאס.
מחקרו של לבראן עסק בעיקר בפתוגנים ממשפחת הפרוטוזואים. הצלחתו של לבראן בבידודו של טפיל המלריה והגילוי כי הוא שייך למשפחת הפרוטוזואים הייתה תגלית מדעית חדשנית כיוון שעד אותו הזמן לא נתגלה פתוגן ממשפחה זו. ולכן מחקרו של לבראן פתח תחום חדש בפתולוגיה (לאחר מכן נתגלה כי פרט לטפילי המלריה גם מחלת הדיזינטריה, מחלת השינה ומחלות נוספות נגרמות על ידי פרוטוזואים). לאחר הצלחתו בבידוד הגורם למלריה, השקיע לבראן מאמצים גם בגילויו של הגורם למחלת השינה (גם כן ממשפחת הפרוטזאים). הוא פרסם מאמרים רבים על מחלת השינה בבעלי חיים שונים ובאזורים שונים בעולם. ובעבודתו שלא הושלמה הוא אף התקרב למציאת תרופה למחלה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
