תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית, או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.

ערך זה עוסק בחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תורה (פירושונים).

על פי המסורת היהודית, התורה נמסרה למשה רבנו במעמד הר סיני לאחר יציאת מצרים. בעולם הנוצרי מכונה התורה לעיתים קרובות בשמות שמקורם במונח היווני Πεντάτευχος ‏(Pentateukhos), שפירושו "חמשת הספרים". האסלאם מאמין שספר קודש אותו הוא מכנה 'תַּוְּרַאת' (توراة) אכן התגלה למשה הנביא, אבל שהטקסט שנמצא בידינו הוא גרסה מעוותת של המקור.

בביקורת המקרא, מרבית החוקרים מחזיקים בדעה שהתורה נוצרה באופן הדרגתי - התבססה על מסורות קדומות, הועלתה על הכתב בין המאות ה-8 וה-2 לפני הספירה, ונערכה לנוסח אחיד במהלך התקופה הפרסית או ההלניסטית.