תיאטרון אל-מידאן
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטרון אל-מידאן (בערבית: مسرح الميدان), התיאטרון הערבי בחיפה, הוקם בשנת 1994 על ידי שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני בתקופת ממשלת יצחק רבין ובסיוע ראש העיר דאז עמרם מצנע באמצעות המועצה לתרבות ואמנות, חיפה, היו"ר איציק רובין ואוריאל זוהר שעמד בראש ועדת התיאטרון של המועצה. התיאטרון נקרא תחילה "התיאטרון הערבי בישראל", וקיבל את שמו הנוכחי לאחר מספר שנים. התיאטרון משמש את קהילת האמנים הערבים בישראל. הפקותיו של התיאטרון מוצגות בכל רחבי הארץ. לתיאטרון שני אולמות, אולם אחד עם 292 מושבים, ואולם שני עם 112 מושבים. האולם השני נקרא על שמו של במאי התיאטרון מאזן גטאס שנפטר בשנת 2005. באולמות אלה פעל לפני כן במשך מספר שנים בית הקולנוע "רב גת".
.JPG) | |
| אולם מספר 1 של התיאטרון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון  |
| מיקום |
חיפה |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1994 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1994 |
| קואורדינטות | 32°48′56″N 34°59′51″E |
 | |
  | |
.JPG)
בשנותיו הראשונות נדד התיאטרון תחילה בין נצרת לחיפה וזכה בסופו של דבר לאולם מקצועי, בן 300 מקומות ישיבה, במגדל הנביאים בחיפה. השחקן יוסף אבו ורדה היה המנכ"ל והמנהל האמנותי הראשון. לאחר מכן התמנה מכרם ח'ורי והיה למנהלו האמנותי בשתי כהונות שונות - האחת לפני עבודתו עם פיטר ברוק בפריז, והשנייה לאחר מכן, עם שובו לחיפה. ח'ורי ביים שם הצגות רבות. בשנת 2007 התמנה סאלים דאו לנהל את התיאטרון, ולפניו ניהל במשך שנים רבות, הבמאי פואד עווד מנצרת. נכון לשנת 2010, המנהל האמנותי הוא ריאד מסארווה.
התיאטרון מעלה הצגות בשפה הערבית בלבד[1], ובו מופיעים שחקנים חדשים, יוצאי בתי הספר למשחק בישראל, לצד שחקנים מהשורה הראשונה של אמניה הערבים של ישראל כמו מוחמד בכרי בהצגות "בית ברנרדה אלבה" (2000) ו"זגרודת אלארד" (יללת האדמה; 2001), סלווה נקארה בהצגה "עננים בדרך הררית" 2004 - כתיבה ובימוי אורנה עקאד, סוהיל חדאד ואחרים[2]. התיאטרון גם עסק בהפקת ספרים, בין השאר פרסם את הספר "מהתלת האשליה והמציאות", קובץ מאמרים שכתב חוקר הספרות העברית חביב בולוס, על ההיסטוריה של התיאטרון הפלסטיני[3].
התקציב ההתחלתי עם פתיחתו של התיאטרון, היו ארבעה מיליון שקל, שמומנו מתקציב משרד התרבות ועיריית חיפה. במשך השנים ירד חלקו של משרד התרבות בתקציב ועלה חלקה של עיריית חיפה. בחודש מרץ 2011 הודיע התיאטרון על סכנת סגירתו בעקבות גירעון מצטבר הנובע בחלקו מאי העברת התקציב שהובטח על ידי מנכ"ל משרד התרבות לשעבר יואב רוזן[4].
ביולי 2019 אישר בג"ץ את שלילת תקציב התיאטרון, מכיוון שהיקף הפעילות של התיאטרון לא עמד במינימום הקבוע במבחני התמיכה[5].
במהלך 2014 העלה התיאטרון את ההצגה "הזמן המקביל" מאת בשאר מורקוס ובבימויו[6]. ההצגה מתארת את חוויותיו בכלא של האסיר הביטחוני וליד דקה המרצה מאסר עולם בגין חברותו ופיקודו על חוליית המחבלים שחטפה, עינתה ורצחה את החייל משה תמם ב-1984[7]. נושא ההצגה המרכזי הוא "האדם שבאסיר". בשנת 2015 מספר ימים לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התברר לארגון אלמגור כי ההצגה עתידה לעלות במסגרת אירועים לציון "יום האסיר הפלסטיני". מאז עלתה ההצגה צפו בה כ-900 תלמידי כיתות י"א וי"ב במימון משרד החינוך. שר החינוך נפתלי בנט כינס את ועדת סל תרבות ארצי על מנת לבחון את ביטול הזמנת הצגות נוספות. ב-8 ביוני 2015 החליטה הוועדה שלא להוציא את ההצגה מן הסל אך בנט השתמש בסמכותו והיא הוסרה מסל התרבות[8].
בעקבות פרסום של שי גליק מנכ"ל בצלמו[9][10][11]ומחאה של בני משפחות שכולות, אישי ציבור מקומיים ואחרים, החליטה עיריית חיפה להקפיא את המימון לתיאטרון עד לבירור נושא ההצגה וכן טענות נוספות שהועלו נגד התיאטרון[12]. תחילה פורסם שהוועדה שהוקמה בנושא החליטה להחזיר את המימון לתיאטרון[13], אולם שניים משלושת חברי הוועדה הודיעו שההחלטה פורסמה בניגוד לעמדותיהם ועל בסיס הבנה שגויה. הנושא הועבר לבחינת יועץ משפטי של העירייה[14].
ד"ר חיים פרלוק, יו"ר המועצה לתרבות ואמנות ישראלית, בדק את התיאטרון ומצא בו אי סדרים כספיים. עוד דיווח פרלוק כי מנהל התיאטרון אמר לו שהתיאטרון שלו הוא פוליטי ושהמחזאי של "הזמן המקביל" אמר לו שהוא מזדהה עם הרוצח ושהוא מקור השראתו[15]. בעקבות כל אלה, ב-16 ביוני 2015 קיבלה שרת התרבות והספורט מירי רגב את המלצתה של ועדה בראשות פרלוק והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון. ההחלטה נומקה גם בחשדות שהתיאטרון מנהל על בסיס קבוע פעילות פוליטית[16]. לאחר ההחלטה התפטר מנכ"ל התיאטרון, עדנאן טראבשה[17].
אחייניתו של משה תמם, אורטל תמם, וארגון אלמגור הגישו תלונה לרשם העמותות בדבר פעילות של התיאטרון המנוגדת למטרותיו הרשמיות. בדו"ח של הרשם, שפורסם בספטמבר 2015, נמצאה שורה של ליקויים בהתנהלות העמותה. התברר כי אולמות התיאטרון מושכרים למפלגות בל"ד וחד"ש, למרות התחייבות של התיאטרון לא לעשות זאת. על כרטיסים של ההצגה "הזמן המקביל" הופיע גם הלוגו של בל"ד. בשנת 2009 היה מתוכנן להתקיים בתיאטרון אירוע לזכור של מייסד החזית העממית לשחרור פלסטין, ג'ורג' חבש. האירוע נמנע בעקבות התערבות המשטרה. בתגובת התיאטרון לרשם העמותות נאמר שהוא לא ידע שזוהי מטרת האירוע. בדו"ח הרשם נאמר שהתיאטרון משכיר את האולמות שלו לאירועים בעייתיים נוספים (כגון של "האגודה למען האסיר", ארגון שהוצא מחוץ לחוק ובראשו עומד מוניר מנסור, שנידון למאסר עולם ושוחרר בעסקת ג'יבריל), תוך פרסום האירוע באתר התיאטרון ויצירת מצג שווא שמדובר בפעילות שלו[18].
ב-18 באוקטובר 2015 פרסמה קבוצת אמנים ואנשי רוח הצהרת נגד "רדיפת" התיאטרון כדבריהם[19]. למחרת הגיש התיאטרון באמצעות עמותת עדאלה עתירה לבית המשפט העליון נגד משרד התרבות[20], ועתירה לבית המשפט המחוזי נגד עיריית חיפה, שתיהן בעניין הקפאת התקציבים. ב-4 בנובמבר[21] חייב בית המשפט המחוזי את עיריית חיפה להעביר את יתרת תקציב 2015 לתיאטרון. בעקבות הקפאת הכספים נפסקה כליל הפעילות התיאטרונית באל־מידאן בסוף שנת 2015. השחקנית סלווה נקארה, שכיהנה כיועצת האמנותית של התיאטרון, עזבה את תפקידה[22].
בינואר 2016 נמסר ממשרד התרבות כי "נמצאו עדויות לכך שאלמידאן הוא מוסד מפר חוק ויש למצות עמו את הדין"[23][15]. במקביל נדחה הדיון בעתירת התיאטרון נגד משרד התרבות והספורט בבית המשפט העליון לחודש אפריל, בין היתר כדי לאפשר למשרד התרבות להגיש תגובה מפורטת לעתירה[22]. ב-24 במרץ כפה היועץ המשפטי לממשלה הסדר בו הקפאת מימון התיאטרון בוטלה, אך התיאטרון ייקנס ב-300,000 ש"ח[24]. באוגוסט 2017 עתר התיאטרון לבג"ץ בדרישה להעביר לו את כספי התמיכה של המשרד לשנים 2016 ו-2017, על סך של יותר משני מיליון שקל. שנתיים לאחר מכן דחו השופטים את העתירה[25]. במקביל, החליטה גם עיריית חיפה על שלילת התקציב לתיאטרון[26].
- מרב יודילוביץ', סלים דאו ינהל את תיאטרון אלמידאן, באתר ynet, 30 באפריל 2007
- ראיון על התיאטרון עם עדנאן טארבשה מנהל התיאטרון וחנא עידי מחזאי, באתר YouTube, 8 בינואר 2015
- דניאל סיריוטי, נתן במה להסתה?, באתר ישראל היום, 19 ביוני 2015
- דניאל סיריוטי, "עיריית חיפה והעומד בראשה משחקים בנו", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2015
יפעת ארליך, מסך עשן, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2015
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
