שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מירי רגב

פוליטיקאית ישראלית, שרת התחבורה וח"כ מטעם מפלגת הליכוד, לשעבר דוברת צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מירי רגב
Remove ads

מרים (מירי) רגב (נולדה ב-26 במאי 1965) היא פוליטיקאית ישראלית המכהנת כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. את שירותה הצבאי סיימה בדרגת תת-אלוף לאחר ששימשה דוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נולדה בשם מרים סיבוני וגדלה בקריית גת. אביה פליקס עלה ממרוקו, ואמה מרסל (מרסדס) עלתה מספרד בשנות ה-50.[1] גדלה בבית דובר ספרדית.[2] למדה בתיכון אורט רוגוזין שבקריית גת. בגיל 17 זכתה לתואר "צברית השנה" של השבועון "מעריב לנוער". בצעירותה התנדבה במשך מספר שנים במד"א ואף מונתה שם לתפקיד מזכירת מחוז השפלה. הייתה פעילה במועצת הנוער של קריית גת וארגנה מבצעי התנדבות למען עולים חדשים.[3]

רגב בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי מהמכללה האקדמית בית ברל, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון מהקריה האקדמית אונו.[4] בנוסף, היא בוגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.[5][6]

נשואה לדרור רגב, מהנדס בתעשייה האווירית, ואם לשלושה. מתגוררת בראש העין.[7]

קריירה צבאית

עובדות מהירות מדינה, מקום מגורים ...

רגב התגייסה לצה"ל בשנת 1983 ושירתה כמדריכת נוער. יצאה לקורס קצינות ולאחר מכן שימשה כמפקדת מחלקה בבסיס גדנ"ע. בשנת 1986 עברה לחטיבת דובר צה"ל, תחילה בתפקיד דוברת פיקוד הדרום תחת אלוף הפיקוד יצחק מרדכי. לאחר מכן, בשנת 1988 היא מונתה לראש לשכת דובר צה"ל אפרים לפיד. בשנת 1989 הקימה את מדור יחסי ציבור במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ושימשה כראש המדור, ולאחר מכן שימשה ראש מדור תקשורת מקומית, ראש ענף תכנון וייזום וראש ענף תקשורת.

בשנת 2002 הועלתה לדרגת אלוף-משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל. לאחר שלושה חודשים מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה במסגרת ההיערכות לקראת מלחמת עיראק, לאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה, בשנת 2004, מונתה לצנזורית הראשית לעיתונות ולתקשורת.[8] עם מינויו של רב-אלוף דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל (ב-2 ביוני 2005).[9] רגב הייתה האישה השנייה שמילאה את התפקיד ברציפות (החליפה את תת-אלוף רות ירון), והראשונה (והיחידה עד כה) מדוברי צה"ל שצמחה מתוך חטיבת דובר צה"ל עצמה.

רגב הייתה דוברת צה"ל בזמן יישום תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה ניתן חופש פעולה רב לעיתונאים, שהיו רשאים להצטרף לצוותי הפינוי ולראיין מפקדים בכירים וחיילים ללא צורך בקבלת אישור. באותה העת כינתה את התנהגות הנוער בכפר דרום "התנהגות ברברית ועבריינית", התבטאות שעליה התנצלה 13 שנים לאחר מכן. בתפקידה המשיכה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד אוגוסט 2007.[10] באוקטובר 2007 מינה אותה הרמטכ"ל גבי אשכנזי לרכזת אירועי צה"ל לציון חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, תפקיד שמילאה עד לסיום שירותה בשנת 2008.

בדו"ח ועדת וינוגרד לאחר מלחמת לבנון השנייה בפרק "מבחן התוצאה - חשיפת סודות המדינה בפני גופים אחרים" כתוב כי "נתגלו כשלים משמעותיים" בחטיבת דובר צה״ל שהשפיעו על תוצאות המלחמה, כשהוועדה מציינת במפורש ראיון שהם ערכו עם ״דוברת צה״ל (מירי רגב).[11]

קריירה פוליטית

Thumb
רגב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך קמפיין הבחירות, מרץ 2020

על פי מקורות שונים, לאחר שחרורה מצה"ל ולקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ניהלה רגב מגעים עם מספר מפלגות, כולל מפלגת העבודה, אך ללא הצלחה, ובעקבות זאת הצטרפה למפלגת הליכוד. ח"כ לשעבר דניאל בן סימון העיד כי הוא תיווך בינה לבין מנהיגי מפלגת העבודה, והעיתונאי אמנון אברמוביץ' העיד כי פנתה אליו להתייעצות בנושא. רגב הכחישה בעקביות את הטענות הללו.[12][13][14]

רגב הצטרפה למפלגת "הליכוד" בנובמבר 2008.[15] לאחר הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, דורגה בתחילה במקום ה-34 ברשימת "הליכוד" לכנסת ה-18. לאחר קבלת ערעור שהוגש בנוגע להצבעה, הוצבה במקום ה-27 ברשימה.

חברת הכנסת

רגב נבחרה לכנסת ה-18 ומאז מכהנת כחברת הכנסת מטעם "הליכוד". בכנסת ה-18 הייתה יושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה וכחברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה[16] וכחברה בוועדות הכספים והחוץ והביטחון.

בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מסתננים מאפריקה, אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל". על משפט זה נעשו פרודיות רבות, בין היתר צוטט במערכון של היהודים באים.[17] היא הדגישה בריאיון לאחר מכן כי היא אינה מעודדת אלימות.[18] רגב כינסה דיון מיוחד של ועדת הפנים בנושא מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים, שלדבריה מעוניינים לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.[19][20]

ב-2011 בזמן המחאה החברתית ביקרה רגב במאהל שדרות רוטשילד בתל אביב כדי להביע הזדהות. אף על פי כן, חלק מהמוחים גירשו אותה מהמתחם ובתגובה כינתה אותם רגב "שמאל קיצוני".[21][22]

שרת התרבות והספורט

Thumb
כשרת התרבות באצטדיון טדי, פברואר 2020
Thumb
מימין שמאל: הגברת הראשונה של ארגנטינה פביולה יאנייס (אנ'), נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס, מירי רגב, מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ושגרירת ישראל בארגנטינה גלית רונן, בעת קבלת הפנים לפרננדס כשביקר בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי, 2020

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, זכתה בבחירות המקדימות ברשימת הליכוד במקום החמישי. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 מונתה לשרת התרבות והספורט ונכנסה לתפקידה במאי 2015.[23] צעדיה נתפסו כ"אנטי דמוקרטיים" ונחתמה עצומה של מאות אנשי תרבות נגד רגב.[24] בראיון שנתנה רגב לכתב העת "את", אמרה בתגובה ש"עולם האמנות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה".[25]

ברקע העימות, עמדה החלטת שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל התרבות הארצי את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על כתבי המחבל וליד דקה, חבר החוליה שרצחה את החייל משה תמם, ושהוצגה ב"תיאטרון אל-מידאן" בחיפה. ב-16 ביוני קיבלה רגב את המלצתה של ועדה בראשות ד"ר חיים פרלוק והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון "אל-מידאן". זאת עקב אי-סדרים כספיים שנתגלו בו והחשיפה שהמחזאי של ההצגה "הזמן המקביל" מזדהה עם המחבל דקה, ושדקה עצמו מעורב בשיווק ההצגה מהכלא.[26] רגב פעלה לביטול הקרנת הסרט "אל סף הפחד" העוסק ביגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, בפסטיבל הקולנוע ירושלים. מארגני הפסטיבל הודיעו שהסרט יוקרן לפני טקס הפתיחה וישתתף בתחרות.[27]

Thumb
אולפן גלי צה"ל. משדר מיוחד ליום העצמאות 2016. משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל וד"ר עשהאל לובוצקי

רגב התנגדה להקמת תאגיד השידור הישראלי. על פי פרסומים, אמרה ביולי 2016 בדיון בוועדת השרים לחקיקה: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?".[28]

במאי 2017 הודיעה למנהל פסטיבל ישראל שתמנע מימון מתקציב המדינה למופעים בפסטיבל שיש בהם עירום, בנימוק שמופע כזה פוגע ברגשותיהן של אוכלוסיות רחבות ובערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.[29] ב-4 ביוני ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מרגב לחדול מהתבטאויות מסוג זה, בנימוק שסוגיות התקצוב אינן בסמכותה.[30]

החל מיוני 2017, מונתה מספר פעמים לממלאת מקום ראש הממשלה.[31][32]

בשנת 2018 הובילה את היערכות הממשלה לחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות התגלעה מחלוקת בינה לבין יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד בנימוק שיש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה ראש הממשלה איננו נוכח.[33][34] לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה שלפיה ראש הממשלה ידליק משואה בשם ראשי הממשלה לדורותיהם ויישא דברי ברכה קצרים, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות ה-50.[35] בפועל, נתניהו התעלם מהדרישות ונשא נאום ארוך.[36]

רגב פעלה להעביר את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל מחיפה לירושלים, והקצתה לכך 2.7 מיליון ש"ח מתקציב חגיגות ה-70 למדינה.[37] נבחרת ארגנטינה ביטלה את המשחק[38] ושר החוץ של הארגנטינאי הסביר שהעברת המשחק לירושלים היא שגרמה לביטול.[39] בעקבות הביטול ספגה רגב ביקורת בישראל.[40]

בתפקידה כיושבת ראש הוועדה למקומות הקדושים וסירבה לאשר את מתווה הכותל.[41] רגב הגיעה למקום השני בדירוג פעילות חברי "הליכוד" למען היהדות בכנסת העשרים, שנערך על ידי ארגון מתפקדי "ליכוד", בין היתר בעקבות התנגדותה למתווה הכותל ולמתווה הגיור.[42]

חוק הנאמנות בתרבות
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא התגלגלות הפרשה אינה ברורה.

בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של משרד התרבות והספורט לתקצוב מוסדות תרבות, במסגרת תיקון "חוק התרבות והאמנות", אשר כונה "חוק הנאמנות בתרבות". בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות לאלימות ולטרור, תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע בסמל המדינה והחרמה או קריאה להטלת חרם על ישראל.[43] במאי 2016 משרד התרבות והספורט פרסם תיקונים למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד, ובהם מתן בונוס למוסדות שיופיעו ביהודה ושומרון, וגריעת ניקוד מזכה ממוסדות שיימנעו מלעשות כן. במאי 2020 פסל בג"ץ את סעיף הבונוס.[44] רגב קידמה את "חוק הנאמנות בתרבות", הצעת חוק שעוררה התנגדות של אישים מתחום התרבות.[45][46] החוק עבר בקריאה ראשונה,[47] אך נפל בשל התנגדות ח"כים מכולנו וישראל ביתנו.[48] בשנת 2018 פעלה לקידום חקיקתו של תיקון לחוק התרבות והאמנות, שיאפשר לשר התרבות והספורט לשלול תקציב ממשלתי מגוף שביצע פעילות שיש בה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה).[49] היוזמה לתיקון החוק עוררה מחאה.[50]

ועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע

בדצמבר 2016 הקימה רגב ועדה לבחינת קרנות הקולנוע,[51][52] שמסקנותיה הצביעו על ליקויים בתחום המנהל התקין של קרנות הקולנוע ובתחום השוויון בייצוג.[53] ביולי 2018 הציגה רגב רפורמה הכוללת הקמת מאגר לקטורים, הגברת ייצוג האוכלוסיות המוחלשות והכנסת רכיב ההצלחה הקופתית לשיקולי המימון[52]. במהלך שנת 2020 הוקמו קרנות אזוריות למתן מענה ליוצרים בפריפריה,[54] בדרום, בצפון ובשומרון. כתוצאה מרפורמה זו קמה בין השאר גם "קרן קולנוע שומרון".[55][56]

שרת התחבורה בממשלת ישראל ה-35

Thumb
באירוע הגעת קו הרכבת החשמלי מירושלים לתחנת סבידור מרכז, 29 ביוני 2020

ב-17 במאי 2020 הושבעה כשרת התחבורה בממשלת ישראל השלושים וחמש. רגב קיבלה גם את האחריות על טקס הדלקת המשואות. בתפקיד התמודדה עם סוגיית התחבורה הציבורית בתקופת מגפת הקורונה.[57] באוקטובר 2020 הכריזה כי מערכת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב תיקרא ה"דנקל".[58] באותו החודש הכריזה כי היא תתנגד לתוכנית המטרו במטרופולין תל אביב וטענה כי עדיף להשקיע בהקמת קו הרכבת לאילת או במסילת הרכבת לקריית שמונה.[59][60]

בדצמבר 2020 מינתה את פעיל הליכוד יגאל עמדי ליו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל.[61][62]

חברת הכנסת ה-24

בכנסת ה-24 נמנתה, ככל חברי מפלגתה, עם האופוזיציה. באוגוסט 2021 נמנתה עם העותרים לבג"ץ נגד החלטת הכנסת על הרכב ועדותיה.[63] ב-23 במאי 2022 התנגדה להצעת החוק "ממדים ללימודים" של הקואלציה למימון 50% מהתוכנית, תוך דרישה שהמדינה תממן במלואה את התוכנית ב-100%, וטענה בישיבת סיעת הליכוד כי ”החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזו, אז אין כאבי בטן. אין כאבי בטן למקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים”.

דבריה עוררו סערה ציבורית.[64][65][66][67] החוק התקבל לאחר פשרה בין הקואליציה לאופוזיציה לשינויו, כך שהמדינה תממן 75% מהתוכנית.[68]

שרת התחבורה בממשלת ישראל ה-37

לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש מונתה רגב לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלת ישראל השלושים ושבע והתפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. בנוסף קיבלה רגב שוב את האחריות על טקס הדלקת המשואות.

בפברואר 2023, למרות העומסים בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, סירבה לאפשר לרכבת ישראל לתגבר את הרכבות לירושלים.[69]

בינואר 2023, עם כניסתה לתפקיד, טענה רגב כי נתיבי התחבורה הציבורית בכבישים מהירים, שהוקמו בידי קודמיה בתפקיד, מירב מיכאלי וישראל כץ, ריקים רוב הזמן ושצריך לבטל אותם, וזאת למרות התנגדות משרד האוצר בטענה שהחלטה תגרום לנזק כספי של מיליארדי שקלים.[70][71] היא הודיעה על ביטול אכיפה בנתיב פלוס בכביש החוף,[72] ושינתה את הנהלים ב"נתיב פלוס" בכביש 1 לירושלים כך שתותר תנועת כלי רכב עם שני נוסעים, במקום שלושה קודם לכן.[73] באותה שנה, מינתה את פעיל הליכוד משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה, חצי שנה לאחר שוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, בהרכב שונה, שללה את המינוי מפאת חוסר ניסיונו הרלוונטי לתפקיד.[74][75] בנוסף, מינתה את עו"ד עינב אבוחצירה, בתו של פעיל ליכוד,[76] לממלאת מקום היועמ"ש בנתיבי ישראל, אף שהיו מועמדים מנוסים ובכירים מאבוחצירה.[77][78] זאת, לאחר שרשות החברות ביטלה את מינוי הפוקד לליכוד אלעד ברדוגו לאותו תפקיד בשל פגמים חמורים בתהליך האיתור.

ב-20 באפריל 2023 אישרה הממשלה הצעה של רגב לפיה יושקעו מאות מיליוני שקלים בשורה של פרויקטים תחבורתיים בשדרות וביישובי עוטף עזה,[79] אך התוכנית לא יצאה לפועל.

במאי 2023 הודיע מנכ"ל רכבת ישראל, מיכה מייקסנר, על עזיבתו, לאחר כמה ניסיונות מצידה להדחתו, זאת, על פי פרסומים בתקשורת, בעקבות התנגדותו למינויים פוליטיים.[80][81]

כנגד מדיניותה נמתחה ביקורת רבה בשל הפגיעה בנת"צים, ביטול התחבורה הציבורית במלחמה וחוסר קידום פרויקט הרכבת התחתית בגוש דן.[82] ח"כ בועז טופורובסקי התפטר מראשות ועדת המשנה לבטיחות בדרכים לאחר שמשרד התחבורה לא התייחס לעבודתו.[83]

ב-7 באוקטובר 2023 הוביל חמאס את טבח שבעה באוקטובר נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בדרום ישראל. בתה של רגב, מיכל, הייתה בין ניצולי הטבח בפסטיבל נובה ותפסה מחסה בעיר באר שבע לאחר שרכבה נורה.[84] התחבורה הציבורית החלה לפעול שעות ארוכות לאחר ההודעה על גיוס מילואים, והמידע שעבר לגביה היה מעורפל, כך שבמשך שעות ארוכות חיילים שנדרשו להגיע בדחיפות ליישובים המותקפים ולבסיסים נאלצו לחפש טרמפים.[85] רגב ספגה ביקורת גם על כך שלא הפעילה באופן מלא את חברת "אל על" בשבת (באמצעות "מניית הזהב" של המדינה), לצורך הבאת נוסעים ומטענים במסגרת מצב החירום.[86] במהלך מלחמת חרבות ברזל עוררה רגב סערה ציבורית בהחלטתה להפסיק את התחבורה הציבורית בשבת.[87] טענתה כי הדרישה הגיעה ממשרד הביטחון התבררה כלא נכונה.[88] טיסותיה הרבות של רגב לחו"ל בזמן המלחמה עוררו ביקורת ציבורית וכן מצד בכירים בממשלה.[89][90]

ב-5 בנובמבר 2023 ניסתה להיכנס לקיבוץ בארי, אך הניצולים מן הטבח חסמו את כניסתה.[91] בתגובה רגב איימה "אתם תהיו הקיבוץ האחרון שישוקם".[92] באוגוסט 2024 הסמיכה הממשלה את רגב להיות אחראית גם על טקס הזיכרון לטבח בשבעה באוקטובר באותה השנה. ההחלטה עוררה ביקורת בקרב חלקים בציבור הישראלי, כולל הודעה של מספר קיבוצים בעוטף עזה שיחרימו את הטקס בהובלתה.[93]

תחקיר "המקור" והחקירה הפלילית

במאי 2024 שודר בערוץ 13 תחקיר "המקור" של רביב דרוקר על תפקודה כשרת התחבורה. לפי התחקיר רגב עסקה זמן מועט בענייני המשרד, והקדישה את עיקר זמנה לפעילות פוליטית פנימית של הליכוד, במטרה להגדיל את מספר בוחריה בפריימריז. היא ניהלה רישום של בכירים בשלטון המקומי, שדורגו לפי פוטנציאל מצביעי פריימריז שיוכלו לגייס עבורה, ועל בסיס רישום זה נתנה מענה בענייני תחבורה. על פי התחקיר רגב פעלה בניגוד להמלצות המקצועיות, ונתנה יחס בלתי ענייני, מפלה ואף מסכן חיים, בהתאם לפוטנציאל גיוס הקולות עבורה.[94][95] בנוסף, ניצלה תקני העסקה ליועצים מקצועיים לשם מינוי יועצים פוליטיים. התחקיר התבסס על עדות וחומרים שהעביר ראש המטה שלה שפרש, יונתן יהוסף, ועל ראיונות עם ראשי רשויות. רגב הגיבה כי דרוקר ניצל את מצבו הבריאותי של יהוסף.[96] בהמשך, הגישה רגב תלונה במשטרה נגד יהוסף, בטענה כי גנב וזייף מסמכים.[97][98]

ב-10 ביוני משטרת ישראל הודיעה על פתיחת חקירה בחשד למרמה והפרת אמונים[99] ופשטה על משרדה של רגב.[100] רגב ניסתה למנוע מהשוטרים לקחת מסמכים בטענה שיש לה חסינות,[101] ואף עתרה לבית המשפט בנושא זה, אך עתירותיה נדחו בשלוש ערכאות.[102] חוקרי להב 433 לקחו בפשיטה מסמכים ומחשבים, וצפויים לזמן את המעורבים לחקירה.[103]

בתאריך ה-17 ליולי 2025 נסגר תיק החקירה נגד השרה רגב. למעלה משנה לאחר שנפתחה, המשטרה והפרקליטות המליצו לגנוז את החקירה נגד שרת התחבורה, לאחר שלא התגבשה תשתית ראייתית.[104]

תחקיר המבקר ובלימת רפורמת חלקי החילוף לרכב

במאי 2025 שודר בתחקיר "המבקר" בערוץ 12, כי רגב בעזרתו של שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הקפיאה רפורמת חלקי חילוף לרכב שנועדה להוזיל במידה ניכרת את מחירי חלקי החילוף ואת מחירי הביטוח.[105]

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads