תוצאות מלחמת ששת הימים ממשיכות להשפיע על הפוליטיקה ועל ענייני הביטחון ב-1968. בין היתר, עולה ביתר שאת השאלה בדבר גורלם של השטחים שנכבשו במהלך המלחמה: האם להשיב את הריבונות למדינות מהם נכבשו (מצרים, ירדן וסוריה)? האם לספחם? ועוד. עולים גם קולות הקוראים להתיר התיישבות יהודים מעבר לקו הירוק. בפסח התיישבה במלון "פארק" בחברון קבוצה בהנהגת הרב משה לוינגר. למחרת ליל הסדר, שלחה הקבוצה מברק ברכה קצר לשר הביטחון, משה דיין: "חג שמח – ממתנחלי חברון" (זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במונח "מתנחלים" לציון המתיישבים מעבר לקו הירוק). ב-9 במאי הציע יצחק רבין להקים יישובים יהודים ברצועת עזה וב-16 בדצמבר הציע מנחם בגין ליישב יהודים בכל האזורים שנכבשו, ובכלל זאת גם בתוככי הערים.
נמשכת המתיחות הביטחונית לאחר כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים, הן מצד צבאות ערב והן מצידם של ארגוני טרור. בעקבות הפגזות ותקיפות מצריות בנתה ישראל לאורך תעלת סואץ את קו המעוזים ("קו בר-לב"), שבו כ-30 מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. בקו שני, "ציר החת"ם" ממזרח לקו התעלה, נבנו עוד כ-10 מוצבים. תקיפות מצריות אלו נחשבות למבשרות מלחמת ההתשה (ובמצרים נחשבות למעשה לתחילתה של המלחמה).
ארגוני הטרור החריפו פעולתם נגד ישראל במהלך השנה אירעו פיגועים רבים בתחומי ישראל ובחוץ לארץ כנגד מטוסי נוסעים לישראל וממנה.
צה"ל קיים מספר פשיטות ופעולות תגמול נגד מוקדי המחבלים, הבולטת בין פעולות אלה ב-1968 הייתה פעולת כראמה בירדן ומבצע תשורה בלבנון.
18 במרץ – אוטובוס תלמידים עלה על מוקש שהטמינו מחבלים שחדרו מירדן באזור באר אורה. בפיגוע נהרגו שניים ונפצעו 26 תלמידים.
21 במרץ – בתגובה לפיגוע באוטובוס התלמידים מבצע צה"ל את פעולת כראמה כנגד מטרות מחבלים בירדן.
7 במאי – מחבלים שהגיעו מירדן הפגיזו את שכונת ממילא בירושלים, קיבוץ מנרה, כפר רופין ואשדות יעקב. כל תושבי שכונת ממילא פונו מבתיהם. באירועים אלה לא היו נפגעים ישראלים.
26 באוקטובר – המצרים פתחו בהפגזה נוספת שלוותה בפשיטות קומנדו, והסבו לצה"ל 15 הרוגים.
31 באוקטובר – בתגובה להפגזות המצרים ערך צה"ל את "מבצע הלם", שבו פשטו כוחות צנחנים, מוטסים במסוקי "סופר פרלון", על שלושה יעדים בעומק מצרים. פשיטה זו הביאה לרגיעה בחזית התעלה.
אחד האירועים החשובים מבחינה חברתית-תרבותית ב-1968 היה תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית. השידור הראשון של הטלוויזיה היא של מצעד צה"ל ביום העצמאות במאי; באוגוסט החלו שידורי ניסיון, תחילה שלושה ערבים בשבוע, שבהמשך הורחבו לארבעה. בתקופה זו שודרו בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית וב-20 באוגוסט שודרה מהדורת מבט לחדשות הראשונה. ב-23 בדצמבר החלה הטלוויזיה הישראלית את שידוריה. מצעד צה"ל שצילמה הטלוויזיה היה המצעד הסדיר האחרון שהתקיים בישראל; מצעד נוסף התקיים ב-1973 לרגל יום העצמאות ה-25 למדינה, ולאחריו לא נתקיימו עוד מצעדי צה"ל. עוד בתחום התקשורת – יעקב אגמון מתחיל לשדר את תוכניתו "שאלות אישיות".
במסגרת התוכניות לפיתוח ירושלים לאחר כיבוש מזרח העיר במלחמת ששת הימים, מוחלט לפתח את שכונת ימין משה, עד אז שכונת ספר, בה התגוררו תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (רובם ממוצא מזרחי) והתושבים מקבלים צווי הפקעה, דבר היוצר מרמור רב ותורם להתפתחות מחאה חברתית. בתל אביב, עוברת עיריית תל אביב למשכנה ליד כיכר מלכי ישראל (כיום: כיכר רבין). בתחום הפיתוח הסביבתי, מוקמת בשנה זו גם התנועה החברתית "המועצה לישראל יפה".
משפט ופלילים
פסיקת בג"ץ שליט מהווה אבן דרך חשובה במחלוקת מיהו יהודי ובקביעת המעמד האזרחי בישראל: בעתירה ביקש רס"ן בנימין שליט, שהיה נשוי ללא-יהודייה, לרשום את ילדיהם כבני הלאום היהודי. בג"ץ קיבל את עתירתו; אך שנתיים לאחר מכן העבירה הכנסת תיקון לחוק השבות הקובע כי כיהודי יחשב רק מי שאימו יהודייה או שגויר כהלכה.
רצח שולמית ועקנין – רצח שלא פוענח, של נערה בת 16 וחצי בפתח תקווה.