אדגר אלן פו

אדגר אלן פו (באנגלית: Edgar Allan Poe; ‏19 בינואר 1809 – 7 באוקטובר 1849) היה משורר וסופר אמריקאי; אבי ספרות האימה, המתח והספרות הבלשית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

אדגר אלן פו
Edgar Allan Poe

לידה	19 בינואר 1809 בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	7 באוקטובר 1849 (בגיל 40) בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
מקום קבורה	אולם וסטמינסטר ובית הקברות
שם לידה	Edgar Allan Poe
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
שם עט	Edgar A. Perry
סוגה	ספרות בלשית, שירה, רומנטיקה אפלה, ספרות גותית, fantastique
זרם ספרותי	רומנטיציזם
יצירות בולטות	החתול השחור, העורב, המכתב הגנוב, חיפושית הזהב, מפלת בית אשר, הרפתקאותיו של ארתור גורדון פים, הדיוקן הסגלגל, הלב המסגיר, הבור והמטוטלת, הרציחות ברחוב מורג, ויליאם וילסון
שפות היצירה	אנגלית
השכלה	אוניברסיטת וירג'יניה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
תקופת פעילות	1827–1849 (כ־22 שנים)
בן או בת זוג	וירג'יניה אלייזה קלם פו
חתימה

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

ילדותו

אדגר פו נולד ב-19 בינואר 1809 בעיר בוסטון, לדייוויד ואליזבת פו, זוג שחקנים. אביו היה בן למשפחה מכובדת מדרום ארצות הברית, אך שיכור מועד שהתפרנס כשחקן נודד. אימו הייתה בת למשפחת שחקנים ממוצא אנגלי. בהיות פו בן שנה נטש אביו את משפחתו ולאחר 15 חודשים נפטר. שנה לאחר מכן התייתם פו גם מאימו, שמתה משחפת ב-8 בדצמבר 1811. פרנסיס אלן, שהייתה מיודדת עם אליזבת פו, ובעלה ג'ון, סוחר טבק אמיד מריצ'מונד, זוג חשוך ילדים, החליטו לגדל את פו, אם כי לא אימצו אותו לבן על פי הדין. נראה שיראת הבריות שפקדה את פו מאוחר יותר בחייו צמחה מיחסו המשפיל של אביו המאמץ אליו כשהיה בגיל רך. בשנת 1815 עבר יחד עמם לאנגליה כדי לקדם את עסקיו של אלן. הוא נשלח על ידי אביו המאמץ ללמוד בסקוטלנד, אך הוחזר משם ללונדון על ידי אמו המאמצת כדי שילמד בקרבתה בבית הספר המקומי בסטוק ניוינגטון.

תקופת לימודיו

בשנת 1820 שבו לריצ'מונד שבווירג'יניה, לאחר שציפיותיו העסקיות של האב המאמץ לא התגשמו. אז החל פו לכתוב שירה בחקותו את סגנונם של משוררים ידועים. בגיל 15 הכיר את אהבת חייו, אלמירה רויסטר. השניים בילו יחדיו שעות רבות. כדי שילמד דרך ארץ וגינוני נימוסים, ביקשו אביו שיעשה את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטוויל, לשם נסע בשנת 1826 ללמוד שפות, שירה ומתמטיקה. כבר אז סבל פו ממצוקה כספית משום שאביו לא נתן לו די כסף לצרכיו. בשנתו הראשונה החל לשתות לשוכרה ונקלע לחובות לאחר שהפסיד כספים במשחקי קלפים, עד כי אביו המאמץ סירב כי ימשיך ללמוד שם. לעונש זה הצטרפה הידיעה כי אהובתו, אלמירה, שליבה נשבר מהיעדרו של פו, התארסה לבסוף עם בחור אחר, וכל זאת משום שאביה הסתיר מפניה את מכתבי האהבה ששלח לה פו. כדי לגאול את עצמו מרגשי נחיתות, התחיל פו מתרברב שסיים את לימודיו בהצטיינות וכי סבו פרש מן הצבא בדרגת גנרל.

שירותו בצבא

פו עזב את ביתו בשנת 1827 ושב לבוסטון כשהוא מלא מרירות, ופרסם בה את קובץ שיריו הראשון, ובו הפואמה "טמרליין". הפואמה מספרת על מלך הטטארים שביקש להדביר את העולם כולו לרגלי אהובתו, אך בשובו כמנצח ממסעות כיבושיו גילה שאיבד את מולדתו. על מנת להתקיים התגייס פו לצבא בשם הבדוי אדגר אלן פרי והוצב במחנה בפורט מולטריי. ב-2 במרץ 1829 נסע לבקר את הוריו בריצ'מונד, אז נודע לו שאמו המאמצת מתה משחפת. אביו המאמץ ששמע שבנו המאומץ הוא חייל פשוט, סייע לו להתקבל ללימודי קצונה, ושלחו במאי 1830 לאקדמיה הצבאית "וסט פוינט" כדי שיקודם בדרגה, אך זאת רק לאחר תחנונים ארוכים מצדו של פו.

הוא גר בבולטימור אצל דודתו מריה קלם, שם התגוררו גם ילדיה וירג'יניה והנרי, סבתו ואחיו הנרי. אחותו, רוזלי, שנטרפה עליה דעתה לא נמצאה עוד עימם. בשנת 1831 גורש מהצבא בשל בעיות משמעת. בעת ההיא כבר נשא אביו המאמץ אישה חדשה, אך שנה מאוחר יותר מת גם הוא, מבלי שהזכיר את פו בצוואתו.

צרותיו ומחלתו

בשנת 1832 התיישב פו בריצ'מונד והתפרנס מעריכת עיתון מקומי. ב-22 בספטמבר 1835 נשא את דודניתו בת ה-13, וירג'יניה קלם. הוא החל לפרסם ספרי שירה וכתב סיפורים קצרים בעודו משתמש מדי פעם באופיום ובאלכוהול. מחמת עוניו החל מבקש לו משרה בנדודיו מעיר לעיר. תחילה נסע הזוג הצעיר לניו יורק, ואחר כך עברו לגור בפילדלפיה, שם עבד גם כמבקר ספרות ופרסם רשימות בעיתונים אחדים. בשנת 1842 חלתה רעייתו בשחפת, ופו לקח אותה עמו לגור בניו יורק כדי להקטין את מצוקתם, אך הדלות לא עזבה אותם. בשל מצבו הרעוע, החלה הידרדרות בנפשו וככל הנראה הוא התמכר לשתיית משקאות חריפים וסבל מכך עד מותו.

למעט אושר זכה כאשר התפרסמה בהצלחה הפואמה "העורב" בשנת 1845, אולם ממון רב לא ראה מכך, והזוג המשיך להתקיים בעוני רב. כדי להקל על סבלה של אשתו, עברו השניים להתגורר בפורדהאם, אולם ב-30 בינואר 1847 היא נפטרה ממחלתה. ביולי 1849 שב לריצ'מונד ובחודשים האחרונים של חייו עוד הספיק להתרועע עם אהבת נעוריו, אלמירה שלטון, שהתאלמנה מבן זוגה, ואף זכה להתארס לה.

מותו

עד ימינו לא ברור דיו מה התחולל בימיו האחרונים. ידוע כי ב-27 בספטמבר נכח בהרצאה בבוסטון. בדרכו לניו יורק התעכב בבולטימור. ב-3 באוקטובר, הובהל מכר ותיק שלו לפונדק, עקב ידיעה שנמסרה לו על מציאתו של פו כשהוא שרוע באחד הרחובות לבוש בבגדים לא-לו על גופו וממלמל מילים חסרות פשר. ב-7 באוקטובר 1849 נפטר בבית החולים וושינגטון קולג' בגיל 40. בעיתונים נכתב כי מת בעקבות דלקת במוח, מה שהיה מקובל באותה עת כלשון נקייה למוות "לא מכובד" כתוצאה מאלכוהוליזם. סברות רבות הועלו במשך השנים באשר לסיבות מותו, וכללו בין השאר אלכוהוליזם, התאבדות, סוכרת, גידול מוחי, עגבת, אפילפסיה, כלבת, כולרה ואף רצח.

Remove ads

יצירותיו

סכם

פרספקטיבה

אדגר אלן פו זכור בעיקר בשל שירי האהבה שכתב והסיפורים הקודרים ומלאי המסתורין שחיבר. שירתו מעוררת רגשות עזים, ומתאפיינת בקצב מיוחד עד כי שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, נהג לעיין בה מדי יום. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום נבר בתת הכרתו ושלף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה.

סיפוריו של אדגר אלן פו זכו לפרסום רב, והשפיעו על סופרים ומשוררים כגון ארתור קונאן דויל וגי דה מופאסאן.

מסיפוריו הידועים:

"חיפושית הזהב" ובו מסופר על אדם אחד שגילה כתב עתיק ועליו הודעה שנכתבה בלשון סודית ומשפענח את כתב הסתרים גילה מטמון של שודדי ים.
"הרציחות ברחוב מורג", הסיפור הבלשי הראשון שנכתב אי פעם ובו מופיע לראשונה הבלש ק' אוגוסט דופן החוקר פרשת רצח מסתורי ומוזר.
"הבור והמטוטלת" ובו מסופר על אדם הנמצא במרתף עינויים ומרותק למיטתו כאשר מעליו נעה מטוטלת בעלת להב חד היורדת מטה אט אט ומאיימת להורגו.
"מסיכת המוות האדום" ובו מסופר על נשף המתקיים בעולם רדוף אסונות ומחלות עד אשר חודרת למסיבה מגפה מבחוץ.
"תעלומת מארי רוז'ה" ובו מסופר על רצח אשה בפריז, על בסיס תעלומת הירצחה של מארי רוג'רס בניו-יורק. פו הציע את פתרונו לתעלומה ולאחר שהוכיח את אמיתותו, הסתייעה המשטרה בניו-יורק בחישוביו כדי ללכוד את הרוצח.
"הרפתקאותיו של ארתור גורדון פים" (The Narrative of Arthur Gordon Pym).
"חבית האמונטילאדו" בו המספר, מנטרסור, משכר את אורחו ביין נדיר ואז, כנקמה על עוול מלפני שנים רבות, כולא אותו ומותירו למות בתוך כוך במרתף מאחורי קיר שהוא בונה.
"מפלת בית אשר" בו מוצג קשר וזהות חולניים בין בית אשר - הבניין עצמו, ובית אשר - המשפחה. חברו של האחרון לבית אשר בא לבקרו, ושם מגלה שאשר עצמו ואחותו חולים שניהם במחלה נטולת הסבר. הוא מסרב לקבל את הסברו של אשר שזוהי גסיסתו של בית אשר כולו, ומפציר בו לנטוש את הבית. בסיום, אחרי שאחותו של אשר (שנפטרה בינתיים) קמה מקברה ומהלכת בבית, המספר נמלט ומאחוריו בית אשר מתמוטט ברעש גדול. הסיפור היווה בסיס לסרט ואופרה.
"הלב המסגיר" סיפור המספר על אדם מטורף (המספר) אשר התוודה כי רצח אדם זקן שהכיר ואהב, רק משום שעינו שלדעתו נראתה כמו עין נשר, החרידה אותו. המספר טוען שהוא לא מטורף ומספר על מעשיו עד להתוודותו.

עם שיריו הנודעים נמנים:

העורב
אנבל לי
חלום בתוך חלום
אוללי
לנור
טמרליין

באחת הפעמים חיבר פו פרק משלו בעלילות סינבאד המלח, כהמשך ל"סיפורי אלף לילה ולילה". אשת המלך שהרזאד הייתה מתחילה לספר למלך בכל לילה סיפור דמיוני חדש ורווי פלאות וממשיכה אותו רק בליל המחרת כדי שלא יערוף את ראשה כדרך שנהג עם כל נשותיו הקודמות. פו התחכם לאגדה ושזר בסיפורו המצאות פרי תקופתו כמו קטר הרכבת, כדור פורח ושאר גילויים חדשים. בראות המלך - לפי פו - כי הסיפור דמיוני מדי, ציווה לערוף את ראשה של אשתו בטענה כי נפשה התערערה והיא חוזה, במוחה רדוף השדים, בדותות דמיוניות מדי. הייתה זו דרכו של פו להסב את תשומת לבה של החברה בדבר האמיתות שכביכול נותנת היא בהן את אמונה וכי לא כל דבר אשר נראה לגבינו כמעוות, דמוי טירוף או שאינו אחוז היטב במציאות הקיומית, רחוק הוא, בסופו של דבר, גם מן האמת של חיינו.

אדגר אלן פו חיבר גם מאמרים רבים בנושאים מגוונים ומסות ביקורת נוקבות. שניים מן המאמרים המפורסמים שלו בנוגע לשירה הם:

"העיקרון הפואטי" – "האני מאמין" של פו בנוגע לכתיבת שירה.^[1]
"חוכמת החיבור" או "הפילוסופיה של החיבור"^[2] – הסבריו של פו בדבר הדרך בה כתב את "העורב", תוך כדי שימוש בעקרונות כתיבת השירה שלו.

בתרבות

דמותו של פו היוותה השראה לדמות הבינה המלאכותית בסדרה פחמן משודרג.^[3]

בסדרה "המעקב", מ-2013, משמשת ספרותו של פו כבסיס הרעיוני לכת שמקים ג'ו מת'יוס.

בתחרות האירוויזיון לשנת 2023, אוסטריה התמודדה עם השיר "?Who The Hell Is Edgar", העוסק באדגר אלן פו.

ב-12 באוקטובר 2023 עלתה בשירות הזרמת המדיה "נטפליקס" המיני-סדרה נפילת בית אשר (מיני-סדרה), המבוססת על יצירות מפרי עטו של אדגר אלן פו.

Remove ads

תרגומים לעברית

העורב, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
אנבל לי, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
העורב ושירים אחרים, תרגמה חנה ניר, הקיבוץ המאוחד, 1997.
הבור והמטוטלת - סיפורי אימה ומסתורין, תרגם אברהם יבין, אחרית דבר: בתיה גור, הוצאת עם עובד, 1997.
הרציחות ברחוב מורג וסיפורים אחרים, תרגמה שירלי אגוזי, הוצאת עם עובד ואמנות לעם, 2008.
מצב ביש וסיפורי אימה אחרים, תרגם עודד וולקשטיין, הוצאת פרדס, 2010.
המכתב הגנוב ואחרים, תרגמה אלינוער ברגר, הספריה החדשה, 2010.
מעשיה ירושלמית, תרגמו אלעד אהרן, יהודה ויזן, אחרית דבר והערות: אלעד אהרן, "דחק" ג', 2013.
הפילוסופיה של הרהיטים, תרגמה ענת שפירא, "דחק" ג', 2013.
העיקרון הפואטי - שלוש מסות, תרגם ידידיה פלס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
סיפורים ושירים בתרגום אהרן אמיר, דליה אפרת ועמיחי גיל, "שבו" 4, 2000.

ראו גם

לקריאה נוספת

עודד וולקשטיין, אני אומר לכם שאני מת! מסה על אדגר אלן פו, רסלינג, 2016.^[4] (הספר בקטלוג ULI)
דוד גורביץ', ‏הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, פרק ב - תבונה, שיגעון ופיוט בעולמו של אדגר אלן פו, עמ' 62–86. (הספר בקטלוג ULI)
שמעון אדף, מצולת הצל והצלילות - אחרית דבר בספר "הרציחות ברחוב מורג וסיפורים אחרים", הוצאת עם עובד, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
נועה מנהיים, הרשת הספרותית: מסות על חיבורים ומחברים, יצירות ויוצרות, הוצאת גרף, 2024, הפרק "על אדגר אלן פו, אימה אמריקאית ואהבת המוות", עמ' 323–337.

Tony Magistrale, Student Companion to Edgar Allan Poe, Greenwood Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
J. Gerald Kennedy (ed.), A Historical Guide to Edgar Allan Poe, Oxford University Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
Brett Zimmerman, Edgar Allan Poe: Rhetoric and Style, McGill-Queen's University Press, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
Benjamin Franklin Fisher, The Cambridge Introduction to Edgar Allan Poe, Cambridge University Press, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
Amy C. Branam, James M. Hutchisson (ed.), Edgar Allan Poe: Beyond Gothicism, University of Delaware Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
Kevin J. Hayes, Edgar Allan Poe in Context, Cambridge University Press, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
Gero Guttzeit, The Figures of Edgar Allan Poe: Authorship, Antebellum Literature, and Transatlantic Rhetoric, De Gruyter, 2017 (הספר בקטלוג ULI)

Remove ads

קישורים חיצוניים

סכם

פרספקטיבה

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אדגר אלן פו
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אדגר אלן פו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדגר אלן פו