מאג

מאג, או בשמו המלא FN MAG 58, הוא מקלע בינוני רב-תכליתי בלגי. MAG הוא ראשי תיבות בצרפתית של Mitrailleuse d'Appui Général (מיטרַאיֶיז ד'אפווי ז'נֶרל) – מכונת ירייה לשימוש כללי.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט ומידע על השימוש מחוץ לצה"ל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך זה עוסק בכלי נשק. אם התכוונתם לספל גדול, ראו ספל.

מקלע מאג
FN MAG 58

מאג בשירות צה"ל ובשירות צבא סלובניה
מאג בשירות צה"ל ובשירות צבא סלובניה
מידע כללי
סוג	מקלע בינוני רב-תכליתי
מדינת מקור	בלגיה בלגיה
פיתוח	FN Herstal
תכנון	Ernest Vervier
יצרן	בלגיה FN Herstal ארצות הברית חברת הנשק בארט, U.S. Ordnance ישראל התעשייה הצבאית (ייצור ברישיון) גרמניה הקלר וקוך הודו משרד החימוש קנדה קולט קנדה
תקופת השימוש	1964–הווה (כ־61 שנים)
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מלחמת חרבות ברזל
יחידות שיוצרו	200,000
מידע טכני
קליבר	7.62x51 מ"מ נאט"ו ${\displaystyle \ 7.62\times 51\ {\mbox{mm NATO}}}$
פעולה	גז פעולה, מכנס פתוח
חירוק קנה	1:12
הזנה	שרשיר תחמושת
כוונות	ברזל
אורך כולל	1,245 מ"מ
אורך קנה	545 מילימטרים (21.5 אינץ')
משקל ריק	10.85 ק"ג
קצב אש	600, 900 ו־1,200 כדורים לדקה
מהירות לוע	840 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי	1,200 מטר
טווח מקסימלי	3,500 מטר[1]

מאגיסט בגדוד 101 במלחמת חרבות ברזל

לוחם דרוזי מגדוד חרב מתאמן בירי ממאג על גבי חצובה.

שני מקלעי מאג ומקלע נגב

מימין: מקלע מאג. משמאל: M2 Browning

פשיטת חטיבת הצנחנים על האי שדואן במפרץ סואץ בינואר 1970 (מבצע רודוס). מאגיסט מצויד במאג עם תוף הסתערות.

מבט מצד היורה

מאג עם כוונת השלכה, מלחמת חרבות ברזל

המקלע מאג יורה תחמושת בקוטר 7.62x51 מ"מ נאט"ו. המאג יוצר על ידי חברת FN Herstal הבלגית וכן ברישיון ברחבי העולם, כולל על ידי התעשייה הצבאית בישראל. מקלע זה נפוץ בכל צבאות נאט"ו ובפרט בכוחות המזוינים של ארצות הברית (תחת הציון M-240), בכוחות המזוינים של בריטניה (בשם L7A1) וכן נמצא בשימוש צה"ל. יתרונותיו של המאג הם אמינותו וכוח האש הגדול שלו. חסרונותיו הם משקלו הרב יחסית והתחמושת הכבדה שלו, שמהווים גורם מגביל עבור חיל הרגלים המתפעל אותו. חסרונות אלה אינם באים לידי ביטוי כאשר המאג מורכב על גבי כלי רכב, וכתוצאה מכך הוא נמצא בשימוש נרחב מאוד על כלי רכב כגון טנקים, נגמ"שים, רכבי שטח וספינות קרב. במדינות נאט"ו המאג אינו משמש עוד את חילות הרגלים.

בחילות הרגלים החלה בשנות ה־90 של המאה ה־20 מגמה של העדפת מקלעים קלים יותר היורים תחמושת קטנה יותר (קליבר 5.56 מ"מ) ואת מקלעי המאג החלו להחליף במקלעים שתפקידם הוגדר כ־SAW‏ ("Squad Automatic Weapon" – "נשק אוטומטי כיתתי"). בצבאות נאט"ו הוחלף המאג על ידי ה־FN minimi (או M-249 בצבא ארצות הברית) ובצה"ל הוא משרת לצד מקלע הנגב.

המאג בצה"ל

בצה"ל הוכנס מקלע ה־FN MAG לשירות באופן ניסיוני באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20 כתחליף למקלע ה־0.3 (M1919 בראונינג), ונטל חלק בקרבות שונים במלחמת ששת הימים.^[2] המקלע שימש תחילה כנשק פלוגתי, וכל פלוגה חומשה ב-3 מקלעים. באופן רשמי נכנס המאג לצה"ל בשנת 1969.^[3] בשנותיו הראשונות בצה"ל היה המקלע מסווג ואסור בפרסום פומבי על ידי הצנזורה.

עם השנים, החליף המאג את ה-0.3 גם על גבי הרק"מ בצה"ל. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 הוצאו משירות כל מקלעי ה-0.3 ואת מקומם תפס המאג.

לאורך השנים התפתח סביב המקלע והמקלען המפעיל אותו פולקלור נרחב. בשל העובדה שהמקלען נשא על גופו 32 ק"ג שכללו את המקלע והתחמושת נהוג היה לבחור את החסונים שבלוחמים לתפקיד מקלען המאג – "מאגיסט".^[4] אטימולוגיה עממית גורסת כי בצה"ל ראשי התיבות מא"ג מסמלים מקלע אחיד גדודי.^[5]

בשנת 1988 יוצר הדגם הניסיוני של מקלע הנגב מתוצרת תע"ש, שנחשב לקומפקטי ואמין במיוחד בתנאי מדבר. בשנת 1995 רכש צה"ל את המקלע והפך אותו למקלע העיקרי בחיל הרגלים וביחידות המיוחדות במקום מקלע המאג. עם זאת, המאג לא נזנח אלא הפך ממקלע ברמת הכיתה בחיל הרגלים למקלע ברמת המחלקה.

נתונים טכניים

• מנגנון פעולה: אוטומטי על בסיס גזים שנוצרים במהלך הירי
• קירור: באמצעות אוויר
• קליבר: 7.62 מ"מ (תחמושת מסוג 7.62x51 מ"מ נאט"ו)
• אורך: 1245 מ"מ
• אורך הקנה: 545 מילימטרים (21.5 אינץ')
• משקל: 10.85 ק"ג
• טווח יעיל:

	מטרה בודדת	מטרה מקובצת
על גבי דורגלים	600	800
על גבי חצובה	800	1,200

(מטרה בודדת היא מטרה הקטנה מ־2 × 2 מ' ומטרה מקובצת היא מטרה הגדולה מ־2 × 2 מ')

• טווח מקסימלי: 3.5 ק"מ.^[1]
• קצב אש: 600, 900 ו־1,200 כדורים לדקה. ניתן לשינוי באמצעות ווסת גזים.
• מהירות לוע: 840 מטר לשנייה.

משתמשים

• אוסטריה אוסטריה
• אוסטרליה אוסטרליה
• אירלנד אירלנד, דגם GPMG או MAG 58
• ארגנטינה ארגנטינה, השתמשה בעיקר במלחמת פוקלנד
• ארצות הברית ארצות הברית, M240 את צבא ארצות הברית
• בחריין בחריין
• בוליביה בוליביה
• בלגיה בלגיה
• בליז בליז
• ברבדוס ברבדוס
• ברוניי ברוניי
• בורונדי בורונדי
• בריטניה בריטניה
• בורקינה פאסו בורקינה פאסו
• ברזיל ברזיל, דגם M971 בשימוש הצבא הברזילאי.
• גאנה גאנה
• גבון גבון
• הודו הודו, מיוצר ברישיון.
• הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית
• יוון יוון
• ישראל ישראל, מיוצר ברישיון.
• מצרים מצרים
• הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין, מייצרת ומייצאת.
• סינגפור סינגפור
• עיראק עיראק
• צ'אד צ'אד
• קובה קובה
• קולומביה קולומביה
• הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קונגו
• קמרון קמרון
• קנדה קנדה, דגם GPMG C6 משמש בעיקר את חיל האוויר הקנדי, ה־GPMG C6 עלה גם על מגוון של כלי רכב.
• קפריסין קפריסין
• שוודיה שוודיה, אומץ בשנת 1958
• בנגלדש
• בוטסואנה
• הרפובליקה המרכז אפריקאית
• צ'ילה
• דנמרק
• ג'יבוטי
• אקוודור
• אל סלבדור
• אסטוניה
• פינלנד
• צרפת
• גינאה
• גוואטמלה
• האיטי
• הונדורס
• הונג קונג
• הונגריה
• הודו
• אינדונזיה
• יפן
• ירדן
• כווית
• לטביה
• לבנון
• לסוטו
• לוב
• ליטא
• לוקסמבורג
• מלזיה
• מקסיקו
• מונקו

  

  מאג עם כוונת טלסקופית, מלחמת חרבות ברזל

  

  מאג מותקן על רכב Hum-Vee ישראלי

• מרוקו
• הולנד
• ניקרגואה
• ניז'ר
• ניגריה
• נורווגיה
• פקיסטן
• פנמה
• פפואה גינאה החדשה
• פרו
• פולין
• פורטוגל
• רודזיה
• רואנדה
• סעודיה
• סיירה לאון
• סלובניה
• דרום אפריקה
• ספרד
• סודן
• סרי לנקה
• סלובקיה
• טאיוואן
• תאילנד
• תוניסיה
• טורקיה
• אוקראינה
• אורוגוואי
• ונצואלה
• זימבבואה

ראו גם

• מקלע
• FN Minimi
• מקלע נגב
• נגב NG7
• מאג רפא"ל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאג

• אתר האינטרנט הרשמי של מאג
• אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, ‏ 05.09.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
• מאג 58
• משה (בוגי) יעלון, "מָא"ג", מתוך "סיפורים מהקיטבג", במחנה, 28 בספטמבר 2011.
• מאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)