שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אלתר דרויאנוב

סופר, עורך, מתרגם, עיתונאי ועסקן ציוני (1870–1938) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלתר דרויאנוב
Remove ads

אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов;‏ 6 ביולי 1870, ז' בתמוז ה'תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Thumb
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק
Remove ads

קורות חיים

סכם
פרספקטיבה
Thumb
קבר דרויאנוב בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב

דרויאנוב נולד בעיירה הקטנה דרויה שבמחוז וילנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (ליטא), להורים אמידים ממשפחת רבנים - לרב אליקים (גצל) פסח ולטרינה תהילה. דרויאנוב למד תורה מאביו וסבו, ובגיל 17 הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין[1]. לאחר מכן למד בישיבת קופישוק אצל הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב. דרויאנוב שימש כמזכיר "הוועד האודסאי". הוא עלה לארץ ישראל שלוש פעמים: ב-1903, ב-1906 ולבסוף ב-1921 יחד עם חיים נחמן ביאליק. החל משנת 1909 ועד 1914 הוא התגורר בווילנה, ולאחר מכן באודסה, ושימש כעורך "העולם" - ביטאונה השבועי של ההסתדרות הציונית העולמית.

בשנת 1918 ייסד באודסה, עם ידידיו ביאליק ורבניצקי, את המאסף לזכרונות, אתנוגרפיה ופולקלור "רשומות", אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל. היה מנהלה ועורכה הראשי של הוצאת "דביר".

ב-1919 החל במפעל עריכת הכתבים לתולדות חובבי ציון ויישוב ארץ ישראל (אודסה, הוצאת הוועד ליישוב ארץ ישראל), אך לא סיימו (המפעל הושלם שנים מאוחר יותר בידי שולמית לסקוב). ערך גם את "מימים ראשונים", ירחון ל"דברי ימי התחייה בישראל", בהוצאת התאחדות האיכרים. חתם את מאות מאמריו בעשרה כינויים ו"שמות מליצה" שונים, לרוב חתם גם בשם העט: 'אבגד', ולעיתים בשם 'אבגד האדרעי'[2], חיבור של ראשי תיבות לשמו (אלתר בן גצל דרויאנוב) ושם עיר הולדתו[3]. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ולבקשתו - ללא הספדים[4].

Remove ads

יצירתו

סכם
פרספקטיבה

ספר הבדיחה והחידוד

Thumb
לוחית זיכרון על ביתו של אלתר דרויאנוב ברח' מלצ'ט 31א בתל אביב

דרויאנוב זכור בעיקר בשל "ספר הבדיחה והחידוד", שאותו כתב, תרגם וערך (מהדורה ראשונה: פרנקפורט תרפ"ב; מהדורה אחרונה: דביר, תל אביב תשנ"א). זהו ספר המרכז בעברית ממיטב הבדיחה היהודית, והוא מתעד הווי יהודי שהיה במזרח אירופה.

בהקדמה למהדורה הראשונה כתב דרויאנוב כי הרעיון להולדת הספר עלה במוחו כאשר שהה בבית הבראה סמוך לדרזדן בגרמניה. נאסר עליו לקרוא חומרי קריאה כבדים, ועל כן ישב ימים שלמים וקרא ספרי בדיחות והלצות. כאדם משכיל ורחב אופקים, קרא בהן בכובד ראש, והחליט לקבץ את הבדיחות לכלל אנתולוגיה יסודית, מתורגמת לעברית.

ספר תל אביב

בשנת חייו האחרונה הוציא דרויאנוב לאור את יצירתו החשובה ביותר: "ספר תל אביב". ספר זה הוא העדות ההיסטורית המלאה והאמינה ביותר לתולדותיה של העיר העברית הראשונה. במקור היה אמור לצאת כרך שני לספר, אך בשל מותו של דרויאנוב יצא רק הכרך הראשון והמלאכה מעולם לא הושלמה. הספר מחולק לארבעה חלקים:

  1. יפו
  2. אחוזת בית
  3. תל אביב
  4. סט מפות העיר (אותן הכין אברהם יעקב ברור).

יתרונו של דרויאנוב היה בכך שהייתה בידו גישה לא רק למסמכים שהיו מצויים בידי גורמים רשמיים, כי אם גם למקור הראשון ולחומרים מאוספים פרטיים של מייסדי תל אביב והנוגעים בדבר, שעם השנים אבדו. הספר שיצא על ידי עיריית תל אביב לא יצא מאז הדפסתו הראשונה במהדורה נוספת, ונחשב לפריט אספנים יקר-ערך.[דרוש מקור]

Remove ads

משפחתו

נשא לאשה את ברכה (בת רבי יעקב דב הלפרין מדוינסק), לזוג נולדו ארבעה ילדים: אליקום, יונתן, תהלה והדסה.

בנו יונתן נשא לאישה את שרה, בתם של אסתר ואלכסנדר מאכט, אלוף ליטא בשחמט והמנהל הראשון של הבנק הישראלי לתעשייה.[5]

בתם של יונתן ושרה, נכדתו של דרויאנוב, הייתה שחקנית התיאטרון הלאומי "הבימה" והפעילה החברתית יעל דרויאנוב.

על מצבתו ישנה לוחית זיכרון לבתו תהלה, שנפטרה בשנת 1987 ותרמה את גופתה למדע לצמיתות.

כתביו

  • אדם הכהן בתור משורר, [ברלין: דפוס איטצקאווסקי, תרנ"ז].
  • ספר הבדיחה והחידוד, פרנקפורט: אמנות, תרפ"ב . (בהמשך יצאו מהדורות נוספות.)
    • שני יהודים נוסעים ברכבת: סיפורים נבחרים מתוך ספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב / סיפר וצייר: דני קרמן, תל אביב: דביר, תשנ"ו-1995.
  • ציונות בפולניה: רשמי מסע (נובמבר 1931 – מאי 1932), תל אביב: מסדה, תרצ"ג. (סריקה של הספר)
  • פינסקר וזמנו / מאת א' דרויאנוב; יוצא לאור על ידי המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים: ר' מס ("ספריית דורות" ספר ז'), תשי"ג.
  • ילקוט מסות / א' דרויאנוב; ליקט והוסיף פרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים: י"ד אברמסקי; הערכה ספרותית והסברים: ראובן רבינוביץ), תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תש"ל.
  • כתבים נבחרים / א. דרויאנוב, תל אביב: ברית ראשונים, תש"ג-תש"ה (סריקה של הספר)

בעריכתו

  • כתבים לתולדות חבת ציון וישוב ארץ ישראל / ערוך על ידי א' דרויאנוב, אודסה [ועוד]: הוועד ליישוב ארץ ישראל, תרע"ט-תרצ"ב.
  • ספר תל אביב / ערוך בידי א' דרויאנוב, תל אביב: ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו.

תרגומיו

  • המְּנַגֵּן העִוֵּר: ספור / ולדימיר קורולנקא [=קורולנקו]; תרגום: א' דרוינוב, פיעטרקוב – [ורשה]: דפוס בעלכאטאווסקי: תושיה, תרס"א-1900. הנגן העוור: תל אביב: אמנות, תשכ"ז (סריקה של הספר)
  • מבחר ספוריו / ולדימיר קורולנקא; מתרגמים על ידי א' דרויאנוב. פרנקפורט: אמנות, [תרפ"ג?]. (מהדורה נוספת: תל אביב, 1937.)
Remove ads

הנצחה

בתל אביב נקרא על שמו רחוב. בנובמבר 2010 קבעה עיריית תל אביב לוח הנצחה על הבית שבו התגורר, ברחוב מלצ'ט 31 בתל אביב. בית ספר יסודי בשכונת פלורנטין בתל אביב נקרא על שמו.

כמו כן בקצה המערבי של השכונה פלורנטין נמצאת "גינת דרויאנוב" ובה מגרש כדורסל, משחקי ילדים ודשא.

כמו כן בעיירת מולדתו המצויה כיום בשטחי בלארוס נקרא רחוב על שמו[6].

לקריאה נוספת

  • 'דרויאנוב, (אשר אברהם-אבא) אלתר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 165–166. (הספר בקטלוג ULI)
  • צבי קרול וצדוק לינמן, בית הקברות הישן בתל אביב, תל אביב: ת"ש, עמ' צה-צו.
  • לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, צווייטער באנד, ניו יורק, 1958, בערכו טורים 541-543.

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads