יצחק מרדכי

יצחק (איציק) מרדכי (נולד ב-22 בנובמבר 1944) הוא איש צבא בכיר ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת, ושר בממשלות ישראל ובתפקידי פיקוד בכירים בצבא הגנה לישראל.

יצחק מרדכי

יצחק מרדכי, 1997
יצחק מרדכי, 1997
לידה	22 בנובמבר 1944 (בן 80) עיראק 1924 אכרה, עיראק
מדינה	ישראל ישראל
תאריך עלייה	1949
השכלה	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה
מפלגה	הליכוד
סיעה	הליכוד-גשר-צומת, מפלגת המרכז
שר הביטחון ה־12 18 ביוני 1996 – 25 בינואר 1999 (שנתיים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → שמעון פרס משה ארנס ←
סגן ראש הממשלה ושר התחבורה ה־24 6 ביולי 1999 – 30 במאי 2000 (330 ימים) תחת ראש הממשלה אהוד ברק → שאול יהלום אמנון ליפקין-שחק ←
חבר הכנסת 17 ביוני 1996 – 28 במרץ 2001 (4 שנים) כנסות 14 - 15
פרסים והוקרה
עיטור העוז

פרש מהפוליטיקה בשנת 2000 בגין הרשעה במעשים מגונים.

ראשית חייו

מרדכי נולד בכורדיסטן העיראקית ועלה לישראל בשנת 1949. התגורר במשך שנתיים במעברת זרעין בעמק יזרעאל. אביו, שעבר בסוכנות היהודית קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת המושב שדי תרומות בעמק בית שאן ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום. בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון בטבריה.

למרדכי תואר ראשון בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של בריטניה.

קריירה צבאית

יצחק מרדכי

מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת חיפה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1962–1995 (כ־33 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד פלחה"ן צנחנים מפקד בא"ח צנחנים מפקד גדוד 890 סגן מפקד חטיבת הצנחנים מפקד חטיבת הבקעה מפקד חטיבת ביסלמ"ח ראש מחלקת מבצעים באמ"ץ מפקד עוצבת הגליל קצין חי"ר וצנחנים ראשי מפקד המפקדה למבצעים מיוחדים ראש אגף ההדרכה מפקד פיקוד הדרום מפקד פיקוד המרכז מפקד פיקוד הצפון
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מבצע שלום הגליל   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה מבצע דין וחשבון
עיטורים
עיטור העוז

ביולי 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לקומנדו הימי. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר לחיל ההנדסה, שם עבר הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתות ולקורס קצינים אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב לצנחנים^[1]. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה למפקד מחלקה בפלוגת ההנדסה החטיבתית^[2] ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, רפאל איתן^[3]. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלחה"ן צנחנים והוביל אותה בלחימה בפתחת רפיח^[4][5]. לאחר המלחמה, היה מרדכי למפקד פלוגה בגדוד 890^[6]. אחד הסַּמָּלים בפלוגתו, שאול מופז, אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על מארב בבקעת הירדן. הכוח נתקל בחוליַת מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז מארב מופז), הצליח להרוג את המחבלים (ארבעה במספר). אופן ניהול ההִתקלות הרשים את מרדכי, ואת המג"ד, דן שומרון, והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים אף על פי שהלה לא עבר את מבחני הכניסה^[7].

באוגוסט 1969, במהלך מלחמת ההתשה, פיקד כסגן מפקד גדוד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים וכוח גולני^[8][9] שהשתתף במבצע "בוסתן 39", פשיטת קומנדו בעומק מצרים בה הותקף בסיס מצרי באש מרגמות^[10]. ב-15 במרץ 1970 פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק סוריה, שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית לדמשק^[11]. בהמשך שימש כמפקד בא"ח צנחנים בין השנים 1971–1972. בשנת 1972 פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך מבצע קלחת 4 מורחבת בלבנון^[12]. לאחר מכן מונה למפקד גדוד 890 בין השנים 1972–1974^[13]. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד במבצע ברדס 54-55^[14] ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך קומנדו טורקי^[15]. מרדכי הלם בראשו עם קת הרובה שלו והִמֵּם אותו^[16]. במלחמת יום הכיפורים לחם מרדכי בראש הגדוד שבפיקודו בקרב החווה הסינית^[17]. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה^[18], הוענק לו עיטור העוז^[19]. בסיום תפקידו מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים.

בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת הבִּקעה, ושימש בתפקיד במשך כחודשיים. בהמשך מונה למפקד חטיבת ביסלמ"ח בין השנים 1976–1978, ושימש בתפקיד בין היתר במבצע ליטני. הכוח בפיקודו כבש את הכפר מארון א-ראס ואת העיירה בינת ג'בייל והרג כחמישים מחבלים^[20]. לאחר מכן שימש כראש מחלקת מבצעים באמ"ץ. לאחר מכן עבר הסבה לחיל השריון. בשנת 1981 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת הגליל, ושימש בתפקיד עד שנת 1983, בין היתר במהלך מלחמת לבנון הראשונה, בה כוחותיו כבשו את הערים צור וצידון, ואת מחנות הפליטים ראשדיה ועין אל חילווה, והשתתפו בלחימה ובמצור על ביירות^[21]. ב-15 בספטמבר 1982, יום לפני כניסת הפלנגות הנוצריות למחנות הפליטים סברה ושתילה, הוצע למרדכי מטעם הרמטכ"ל לשתף כוח של הפלנגות גם בצפון ביירות, אולם מרדכי דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה לקבל אחריות על יחידה שאינה כפופה לו, וזאת על אף שנמצא במחסור בכוחות. למחרת בבוקר, דחה שוב פנייה דומה מקצין הקישור הנוצרי שהיה מסופח למפקדתו, ואף הורה להציב מחסומים למניעת מעבר אנשי הפלנגות לתוך מערב ביירות והורה למפקדי הפלנגות לנצור אש בעמדותיהם לאורך הקו העירוני. ועדת כהן, שחקרה את אירועי טבח סברה ושתילה, לא גבתה עדויות ממרדכי או עוזריו^[22].

בשנת 1983 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי, ושימש בתפקיד עד שנת 1985, הוא עסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - חטיבת גבעתי וחטיבת הנח"ל, במקביל לתפקידו שימש כמפקד המפקדה למבצעים מיוחדים. הוא פיקד על פעולת החילוץ בפרשת קו 300, אותה ביצעה סיירת מטכ"ל, ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית^[23]. שניים מהמחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם באקדחו בעת חקירתם הראשונית. איש השב"כ, אהוד יתום, טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי לדין משמעתי, אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי נח"ל שנשבו בלבנון בשנת 1982 בידי מחבלים מארגון הפת"ח. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון משה ארנס לבצע חילופי שבויים והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל^[24].

בפברואר 1986 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה, תפקיד בו שירת כמחצית השנה. בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – דרום, מרכז וצפון, והיה האלוף היחידי שפיקד על שלושת הפיקודים (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כמפקד פיקוד הדרום החלה האינתיפאדה הראשונה, וכן בתקופת האינתפאדה שירת גם כמפקד פיקוד המרכז. בהיותו מפקד פיקוד צפון^[25] פיקד בשנת 1993 על מבצע דין וחשבון^[26].

קריירה פוליטית

בשנת 1995, בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף לליכוד. בפרימרייז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-14 הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ברשימה המשותפת עם גשר וצומת. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד שר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו. באוגוסט 1996 במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע צבא סוריה את דיוויזיה מס' 14 מביירות אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים, אלמלא דיווחיו של יהודה גיל כי סוריה מתכוננת למלחמה. מפאת הערך הרב שיוחס למקור, ועל אף שלא היה אישור לכך ממקורות אחרים, גרמו הדיווחים לכך שצה"ל הזיז גם הוא יחידות שלו לגבול הצפון, והמשבר הלך והחריף. סוריה הצהירה שמהלכיה הגנתיים בלבד^[27] ובמקביל עמוס גלעד מבכירי חטיבת המחקר באמ"ן העריך כי פניה של סוריה אינם למלחמה. הערכתו שכנעה את הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, ואת יצחק מרדכי, להחליט שלא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי, ובסופו של דבר חלף המשבר^[28]. בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה מחוץ לישראל, העניק מרדכי את התפקיד לשאול מופז^[29], לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לווילנאי^[30]. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית. בראשית שנת 1999 הסתכסך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, ופרש מן הליכוד, תוך שהוא מצטט מן התנ"ך את הפסוק – "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמואל א', ט"ו, כ"ח).

לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף למפלגת המרכז אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, אמנון ליפקין-שחק, דן מרידור, רוני מילוא ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת אהוד ברק, ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של סיבוב שני בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכשר התחבורה.

ההרשעה במעשים מגונים

במרץ 2000 הגישה פקידה במשרד התחבורה תלונה במשטרה נגד מרדכי בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים, שתי נשים אחרות הגישו בעקבות כך תלונות על מעשים מגונים נוספים שביצע. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט על הגשת כתב אישום נגד מרדכי בגין ביצוע העבירות, בתגובה הודיע מרדכי ב-28 במאי 2000 על התפטרותו מן הממשלה. מרדכי הועמד לדין לפני בית משפט השלום בירושלים^[31], באשמת ביצוען של עבירות מין בשלוש הנשים, מעשה מגונה בכוח שביצע ב-1992 בחיילת ששירתה בלשכתו, בהיותו מפקד פיקוד הצפון, מעשה מגונה בכוח שביצע בפעילה פוליטית ב-1996 בעת שכיהן כשר הביטחון ומעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו בשנים 1999–2000, בעת שכיהן כשר התחבורה. הוא הורשע בשני האישומים הראשונים: בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים וזוכה מהאישום השלישי. על מרדכי נגזר מאסר על תנאי של 18 חודשים, בתוקף למשך שלוש שנים. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש. שני הערעורים הוגשו לבית המשפט המחוזי.^[32]. ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש מרדכי^[33] ובקשתו לדיון נוסף^[34] נדחו.

מרדכי התפטר מהכנסת ב-2001, זמן קצר לאחר הרשעתו. הרשעה זו בעבירה פלילית קטעה את הקריירה הפוליטית שלו והביאה לגירושיו מאשתו השנייה, כוכי. בשנת 2005 התכוון ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, להעסיקו כמרצה למורשת קרב בבתי ספר תיכוניים בעיר. מנכ"ל משרד החינוך, רונית תירוש, בגיבויה של שרת החינוך, לימור לבנת, פסלה אותו מהוראה בבתי הספר, עקב הרשעתו בעבירת מין.

ב-8 בספטמבר 2005 דנה ועדה שהוקמה לפי חוק השיפוט הצבאי בראשות השופט אליהו וינוגרד בסוגיה של שלילת דרגותיו הצבאיות עקב ההרשעה והחליטה שלא לבטלן ולהשאירו בדרגת אלוף^[35]. הפרקליט הצבאי הראשי ערער על ההחלטה בפני בית הדין הצבאי לערעורים^[36], אשר החליט ב-12 ביוני 2006 כי דרגותיו של מרדכי לא יישללו^[37]. משפטו והרשעתו של מרדכי מצוינים כאבן דרך בהגנה הניתנת מהמשפט הישראלי נגד מעשים מגונים והטרדה מינית^[38].

ספרו

בעד עמי ולמען ארצי - לוחם, מפקד, מנהיג (ידיעות ספרים, 2022)^[39].

לקריאה נוספת

• מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
• אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמוד 148.
• יצחק מרדכי, בעד עמי ולמען ארצי - לוחם, מפקד, מנהיג, ידיעות ספרים, 2022.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק מרדכי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק מרדכי

• יצחק מרדכי באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• יצחק מרדכי, באתר הכנסת
• יצחק מרדכי, באתר כנסת פתוחה
• עיטור העוז שהוענק ליצחק מרדכי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• מרדכי יצחק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בנובמבר 2001
• אורן אהרוני, ‏הווידאופדיה: פרשת יצחק מרדכי, באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2009
• יגאל מוסקו, רומן סוער עם שר הביטחון, באתר העין השביעית, 1 בפברואר 1997
• אייל לוי, אין יותר כבוד, באתר nrg‏, 22 באפריל 2004
• ד"ר זאב דרורי, היסטוריה, זיכרון ורייטינג, באתר nrg‏, 28 באפריל 2004
• נאוה צוריאל, קרב החווה הסינית – הפצע שמסרב להגליד, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2006
• גלעד גרוסמן, "ניתן היה להכריע את המלחמה", באתר nrg‏, 22 בנובמבר 2007
• בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
• יורם יובל בשיחת נפש עם יצחק מרדכי, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
• גלית גוטמן, יואב לימור, 30 שנה לפרשת קו 300 | ראיון מיוחד עם איציק מרדכי שבשב"כ העלילו עליו שהרג מחבלים, באתר mako‏, 11 באפריל 2014
• גדעון מיטשניק מארח את אלוף במיל. איציק מרדכי, סרטון בערוץ "מ.ת.ג", באתר יוטיוב
• אפרים לפיד, בעד עמו, וגם על עצמו – איציק מרדכי – לוחם ואיש ציבור, ישראל דיפנס 2022.

מאמרים פרי עטו

• הגנת ישראל לקראת המאה ה-21, מערכות 359, 1998
• אחרי החווה הסינית, שרון הוביל אותנו לצליחה, באתר וואלה, 12 בינואר 2014