אסמאעיל הנייה

אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייה (בערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية, תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה; 29 בינואר 1962^[1] – 31 ביולי 2024), אשר היה מוכר גם בכינוי "אבו אל-עבד" (ابو العبد), היה ראש הלשכה המדינית של חמאס ממאי 2017 עד 31 ביולי 2024, אז נהרג בהתנקשות. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית החמישי מ-2006 עד 2014, ולאחר ההפיכה בעזה ב-2006 המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, עד 2017, אז הוחלף על ידי יחיא סינוואר.

עובדות מהירות לידה, נהרג ...

הנייה היה אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי ב-2004, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של הארגון בעזה^[2], עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סינוואר. לאחר שסיים את תפקידו בעזה ב-2017 עבר להתגורר בקטר.

ב-31 ביולי 2024 נהרג בהתנקשות של ישראל בבית הארחה בטהראן^[3], ויחיא סינוואר נבחר לכהן במקומו כראש הלשכה המדינית של חמאס.

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה לשם מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.

בנעוריו עבד בישראל כטייח באשקלון במשך 9 שנים כדי לסייע בפרנסת משפחתו^[4]^[5]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה, ואף הנהיג את ה"כותלה איסלאמיה", תנועת הסטודנטים של חמאס^[6]. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים ממנהיגי תנועת פת"ח^[6]. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.

החל מ-1989 ריצה הנייה עונש של שלוש שנות מאסר בכלא קציעות. עם שחרורו גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי^[6]. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס שהחרימה את הבחירות.

לאחר שחרור שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו^[6]. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר הישראלי^[7].

מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי ישראל. לאחר חיסול ראש הזרוע המדינית של חמאס ברצועה, עבד אל-עזיז א-רנתיסי, באפריל 2004, מונה מחמוד א-זהאר כמחליפו והנייה כסגנו^[8].

בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות ממשלת הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006^[9]. ב-2 ביולי 2006 משרדו של הנייה הרס על ידי מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר שירו שני טילים אל הבניין בו שכנה לשכתו^[10].

בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מעיצומים כלכלים, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע^[11].

בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי-מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.

ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה^[12]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבו נהרגו 1,166 פלסטינים והוחרבו מרבית בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר – הניצחון שלנו על הציונים קרוב"^[13].

ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים^[14]. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"^[15].

ב-29 יולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע^[16].

ב-29 בינואר 2016 אמר במהלך הדרשה השבועית שלו בתפילת יום שישי בעזה כי כוחות החאמס מפתחים אמצעי לחימה וחופרים מנהרות בהיערכות לעימות עתידי עם ישראל^[17]. במאי 2016, באירוע שבתרבות, אמר חבר הכנסת אביגדור ליברמן שאם ימונה לשר ביטחון, איסמעיל הנייה ימות בתוך 48 שעות^[18]. ביולי 2019, לאחר ששימש בתפקיד שר הביטחון במשך שנתיים והתפטר אמר ליברמן כי הגיש תוכנית לחיסול הנייה אך ראש הממשלה בנימין נתניהו עצר אותה^[19].

בפברואר 2017 נבחר יחיא סינוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה^[20], והחליף את הנייה. בין השניים היו חיכוכים^[21]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר^[22].

ב-25 במרץ 2019, בתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעזה^[23].

ב-20 במאי 2024, התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים קאן, ביקש להוציא צו מעצר להנייה, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ומוחמד דף. במקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט^[24].

ב־31 ביולי 2024 נהרג יחד עם שומר ראשו מפיצוץ חדרו בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהראן, לשם הגיע כדי להשתתף בטקס ההשבעה של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן^[3]. חמאס ואיראן טענו כי ישראל עמדה מאחורי ההתנקשות, ובדצמבר 2024 אישר זאת שר הביטחון ישראל כ"ץ^[25]. הלווייתו נערכה במסגד האימאם מוחמד אבן עבד אל-והאב, והוא נקבר בקטר.

Remove ads

דעותיו

סכם

פרספקטיבה

היחס לישראל וליהודים

בפברואר 2006, זמן קצר לאחר שנבחר כראש הממשלה של הרשות, אמר הנייה בראיון לעיתון "הוושינגטון פוסט:" כי אם ישראל תיסוג לגבולות 1967, נסכים לכונן שלום בשלבים, שבשלב הראשון ימסד מצב של הודנה. בנוסף אמר: "אין לנו רגשות עוינים כלפי היהודים, אנחנו לא רוצים לזרוק אותם אל הים. כל מה שאנו רוצים הוא לקבל את אדמותינו בחזרה ולא לפגוע באף אחד"^[26]. אולם כמה ימים אחר כך הכחיש את הדברים^[27]. מאז אמר הנייה מספר פעמים כי חמאס לעולם לא תכיר בישראל, למשל בזמן ביקור באיראן ב-2006^[28] וגם ב-2012^[29]. לאחר מותו בכיר החמאס ח'ליל אל-חיה אמר כי זו הייתה "הסיסמה של הנייה"^[30].

ב-28 בינואר 2006, עם הניצחון של חמאס בבחירות ברצועת עזה, העניק איסמעיל הנייה ריאיון לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר, בו אמר שאינם עוינים את היהודים מכיוון שהם יהודים, אלא מכיוון שהם כבשו את אדמתם^[31]. ב-31 במאי 2006 אמר בראיון לסוכנות הידיעות הגרמנית, כי הפלסטינים ותנועת חמאס לא רואים ביהודים בהיותם יהודים - אויבים של העם הפלסטיני וכי הסכסוך בין שני העמים מתמקד בגלל ה"כיבוש והכוח הצבאי שגורם לעם הפלסטיני לסבול". בנוסף אמר שוב כי "נסיגה לקווי 67' כולל מזרח ירושלים ושחרור האסירים יכולים להיות פתח לרגיעה ארוכת טווח עם ישראל" ^[32].

ב-8 בנובמבר 2008 אמר הנייה, במפגש עם משלחת של 11 חברים בפרלמנט האירופי בעזה, שממשלתו מוכנה לקבל פתרון של מדינה פלסטינית שתוקם בגבולות 1967 ושישראל היא זו שדחתה את היוזמה לפתרון זה^[33].

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמר כי חמאס מוכן לדון בפתרון שתי המדינות בהינתן תנאים שכוללים הפסקת אש, וסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה^[34].

על פיגועי 11 בספטמבר

ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הרגו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח, שבירך על החיסול, הנייה כינה את בן-לאדן קדוש ושהיד, וגינה את הריגתו: ”אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מאלוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים”^[35]^[36].

Remove ads

חיים אישיים

הנייה התגורר בדוחה, היה נשוי ונולדו לו 13 ילדים. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע^[37]. הונו הוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר^[38].

ב-2014 רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומר אל-מוח'תאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר^[39]. באותה שנה טופלה בתו של הנייה בבית החולים איכילוב בתל אביב. לפי הדיווחים בתקשורת, היא אושפזה בבית החולים במשך שבוע לאחר שסבלה מסיבוכים של הליך רפואי שגרתי ונזקקה לטיפול דחוף^[40].

בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו נכדו הגדול ונכדתו^[41]. באפריל 2024 נעצרה אחותו שגרה בתל שבע בחשד לקשר עם מחבלי חמאס והסתה לטרור^[42]. באותו חודש שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים שאטי^[43]. ב-25 ביוני נהרגה גם אחותו, בתקיפה במחנה שאטי^[44].