שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בית הסוהר קציעות
מתקן כליאה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בית הסוהר קציעות (מכונה בערבית "אנצאר 3", שהיה בית המעצר השלישי שהוקם בשנות השמונים, לאחר הקמת "בית המעצר נבטיה", במלחמת לבנון הראשונה ו"בית המעצר עזה")[1] בית הסוהר קציעות הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא בחולות חלוצה. שטחו המשתרע על 400 דונם, זהו מתקן הכליאה הגדול בישראל.
בית הסוהר מיועד להכיל כ-2,500 אסירים, רובם המוחלט אסירים ביטחוניים פלסטינים, עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. הכלא מחולק לשלושה מתחמים, בכלא קיים גם אגף של אסירים פליליים (אסירי עבודה) המבצעים את עבודות תחזוקת הכלא.
בבית הסוהר קציעות נמצא בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. בית משפט זה הוא חלק מיחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
בית הסוהר נפתח בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בשנים 1993–1996, לאור יישום הסכמי אוסלו שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר. לאחר מבצע "חומת מגן" ב-2002 שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות שירות בתי הסוהר.
מבנה בית הסוהר מבוסס על שלושה מתחמים, בכל מתחם שוכנים אגפי הכלא. בהקמתו שכנו האסירים באוהלים, כאשר הועבר המתקן לידי שירות בתי הסוהר במהלך השנים הוצבו מבני קבע לכלל האגפים בבית הסוהר. עם זאת, בהמשך שוכנו שוב חלק מהאסירים הביטחוניים באוהלים, בשל מעצרים וקליטת אסירים רבים, בית הסוהר צפוי לגדול בהוספת אגפים חדשים, ושדרוג האגפים הקיימים, ומתוכנן בעתיד להכיל עד 4,000 אסירים.[2] המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה, ובחומה היקפית על כלל בית הסוהר. מפקדות בית הסוהר, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו.[3]
בעבר נוהל בית הסוהר על ידי המשטרה הצבאית, ופלוגות אבטחה של פיקוד העורף, חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי מילואים. ביוני 2007 עבר המתקן מסמכות צה"ל לסמכות השב"ס בדומה לכלא מגידו וכלא עופר, ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן.[4] לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס, יחד עם גיוס חיילי חובה לשירות שב"ס.
בית הסוהר קרוב לגבול ישראל-מצרים, ולעיתים שורר בו מזג אוויר קשה וערפל כבד. בדצמבר 2006 ברחו מבית הסוהר שני אסירים מהפת"ח לכיוון שטח סיני ורצועת עזה. שני הנמלטים נלכדו.[5]
בשנת 2019 ננקטו צעדים להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים בכלא, לפי תוכנית שהתווה השר גלעד ארדן. הצעדים כללו סנקציות, שינוי הסטטוס קוו ושיבוש קליטת טלפונים סלולריים, אותם הצליחו האסירים להבריח לבתי הסוהר. ב-24 במרץ 2019, כתגובה לצעדים אלה, דקר אחד האסירים בכלא קציעות שני סוהרים, ופצע אחד מהם קשה. לאחר ששני הסוהרים פונו לבית חולים, פרצו סוהרים אחרים, בכח מיוחד של "יחידת השתלטות מצדה" ו"יחידת כתר" של בית הסוהר, לאגף אסירי חמאס בכלא. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראים הסוהרים מכים אסירים באגרופים, אלות ובעיטות. 55 אסירים הוכו באלות בידי לפחות עשרה סוהרים והושארו כפותים על הרצפה. ארבעה סוהרים נחקרו, בחשד לתקיפה, והיחידה לחקירת סוהרים המליצה על סגירת התיק.[6]
במהלך השנים נודע בית הסוהר כנפיץ, והיו בו מספר מקרים של התפרעויות אסירים והתקוממות כנגד שלטונות הכלא.
הכלא מוגדר כאחד מבתי הסוהר השמורים במדינה וכלואים בו גם מחבלי הנוח'בה בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס שנטלו חלק במתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023.
בסמוך לבית הסוהר קציעות הוקמו בית הסוהר סהרונים ומתקן חולות, שניהם לטיפול במסתננים מאפריקה לישראל.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- בית הסוהר קציעות באתר שירות בתי הסוהר
- אנסר, סדרת צילומים של רועי קופר
קציעות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads