אסתי ג. חיים

אסתר ג. חיים (נולדה ב-14 בנובמבר 1963) היא סופרת ישראלית. כלת פרס "ברנר" לספרות לשנת 2014 ספריה עוררו דיון בנושאים שונים כזהות ישראלית, זהות נשית וזהותם המורכבת של בני הדור השני לניצולי שואה.

אסתי ג. חיים

לידה	14 בנובמבר 1963 (בת 61) יפו, ישראל
שם לידה	אסתר גולדשטיין
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס ברנר (2014)

ביוגרפיה

נולדה ביפו כאסתר גולדשטיין (ומכאן האות ג' בשמה). גדלה בחיפה של שנות השבעים. למדה מחול וסיימה לימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שיחקה בתיאטראות שונים, בין היתר התיאטרון הקאמרי, בהצגותיו של חנוך לוין.

חיים פרסמה סיפורים קצרים ומאמרים בכתבי עת שונים, וסיפורים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ספרותיות שונות בארץ ובעולם. ספרה הראשון, "רקדנית שחורה בלהקת יחיד" (1997) זכה לשבחים כמחדש בכתיבתם של בני הדור השני לניצולי השואה. גם ספריה הבאים זכו לביקורות משבחות, בהם גם ספרה "אנשי פינות" (2013), המתורגם לשפות אחדות. כתיבתה עוסקת בנושאים כגון הדור השני לשואה, משפחה, אמהות ועוד. ספריה נלמדים במספר אוניברסיטאות בארץ במסגרת לימודי מגדר, ספרות וקורסים העוסקים בדור השני לשואה, ובאוניברסיטאות שונות בעולם.

חיים מרצה לכתיבה יוצרת והבעה בחוגים לקולנוע, עיצוב ואומנות במכללת סמינר הקיבוצים. בנוסף היא מנחה סדנאות כתיבה ב"קתדרה" וב"בית אריאלה" ושימשה "סופרת אורחת" במחלקה לכתיבה לתואר שני, בחוג לספרות, אוניברסיטת באר שבע.

חיים נשואה ואם לשניים.

פרסים ומענקים

• תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" - מקום שלישי, 1994
• כלת פרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2003
• מענקי התפנות לכתיבה מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב - 2000, 2004
• מלגת כתיבה ושהות מטעם "Fondation Ledig-Rowohlt" בלוזאן, שווייץ - 2006
• מענק התפנות לכתיבה מטעם אקו"ם - 2012
• פרס ברנר - 2014^[1]
• פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש רוה"מ לוי אשכול - 2015
• מענק תרגום לשפה האיטלקית מטעם פרויקט "עם הספר"

ספריה

• 1997 רקדנית שחורה בלהקת יחיד - הספרייה החדשה, קובץ סיפורים.
• 1999 חיינו השניים - הספריה החדשה. רומן, מבוסס על יומנים שכתב אביה על חוויותיו כילד במהלך מלחמת העולם השנייה, ועד ימינו, כשסוד משפחתי טמון בהם.
• 2003 מחר יקרה לנו משהו טוב - ידיעות-פרוזה עברית, רומן.
• 2007 שלושתם - ידיעות-פרוזה עברית, רומן.
• 2013 אנשי פינות - כנרת זמורה-ביתן דביר, רומן.
• 2020 סיד - אחוזת בית, נובלות

קישורים חיצוניים

• אסתי ג. חיים, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של אסתי ג. חיים, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אסתי ג. חיים, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• אסתי ג. חיים, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של אסתי ג. חיים, באתר "סימניה"
• מידע על אסתי ג. חיים בקטלוג הספרייה הלאומית
• אסתי ג. חיים, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

מכתביה

• אסתי ג. חיים, מכתב לדוד שלא הכרתי, באתר nrg‏, 21 באפריל 2009
• אסתי ג' חיים, חיה בחושך, באתר ynet, 6 במרץ 2009
• אסתי ג. חיים, איך עושים סופר, באתר ynet, 6 בדצמבר 2007
• אסתי ג. חיים, כל אינטלקטואל צריך משרתת, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
• אסתי ג' חיים, מדף הספרים של אסתי ג' חיים, באתר nrg‏, 10 ביולי 2008
• אסתי ג' חיים, הרווחה שהובטחה לנו, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011
• מעבורת, פרויקט הסיפור הקצר: "קיץ", "רקדנית שחורה בהלקת יחיד"
• המסע מן החדר באתר אלכסון, 2015

• אסתי ג. חיים, איך נראית השכחה, באתר אלכסון, 8 באוקטובר 2013
• הסופרת אסתי ג' חיים תמיד היתה מוכנה לאסונות, באתר הארץ, 28 במרץ 2020

מן הביקורת

• רן יגיל, אמאבא - החיים הם במקום אחר. על אסתי ג. חיים, "בננות Blogs" ‏, 18 בינואר 2009
• עמיחי שלו, "גם לכתוב מגדר זה פוליטי", באתר ynet, 20 באוקטובר 2010
• כרמית ספיר ויץ, אסתי ג. חיים:"נדמה שנמאס מאיתנו, הדור השני לשואה", באתר nrg‏, 22 באפריל 2013
• ירון אביטוב, רוח חיים בשכונת בירקנאו, מוסף שבת, 3 במאי 2013
• אברהם בלבן, אנשי פינות: בודפשט שעל הכרמל, באתר הארץ, 8 באפריל 2013
• אלי אשד, לקרוא מהפינה :על "אנשי פינות" מאת אסתי ג. חיים, באתר יקום תרבות, 14 באוקטובר 2013
• עדנה אברמסון, ילדה שקופה: "אנשי פינות" של אסתי ג. חיים, באתר הרפובליקה הספרותית, 25 באפריל 2013
• ליאור גרנות, על "אנשי פינות"' אתר פסיכולוגיה עברית
• אסתי ג. חיים, קטע מהרומן "החיים האלה", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 01.06.2017
• עופרה עופר אורן, "סיד": על כוחו המחמיץ של הסוד, בבלוג "סופרת ספרים", 9 ביוני 2020
• לאו גורביץ, "סיד" של אסתי ג' חיים: טיול ספרותי מהנה עם כמה תחנות מיותרות, באתר הארץ, 13 בינואר 2021
• אסתי אדיבי שושן, כי מה, עוד מעט ייגמר כל זה, באתר הארץ, 25 במאי 2020