שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אריך נוימן
פסיכולוג וסופר יהודי גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אריך נוימן (בגרמנית: Erich Neumann; 23 בינואר 1905, ברלין – 5 בנובמבר 1960, תל אביב) היה פסיכולוג וסופר יהודי גרמני, ומאוחר יותר ישראלי, מתלמידיו המובהקים של קרל גוסטב יונג.
Remove ads
קורות חיים
סכם
פרספקטיבה
נוימן גדל בברלין כיהודי חילוני, אך הושפע מהחסידות, אולי כחלק מנטייתו למיסטיקה. כבר בגיל צעיר נמשך לרעיון הציונות ותחיית היהדות בפלסטינה.[1]
נוימן למד לימודי פילוסופיה באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג וקיבל תואר דוקטור בשנת 1927 על עבודתו בנושא הפילוסוף יוהאן ארנולד קאנה, שלמרות היותו נוצרי, הושפע מהמיסטיקה היהודית.[2] בשנת 1932, פורסם חלקית ספרו הראשון: Der Anfang (בגרמנית: ההתחלה) על צל (Nigredo) ואינדיבידואציה וכן עסק בכתיבת שירים ומאמרי פרשנות על ספריו של פרנץ קפקא, עוד בטרם זה התפרסם, וכן על נושאים תנ"כיים.[3]
נוימן שהעניין שלו בפסיכואנליזה גבר, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. בשנת 1933 עמד בבחינות הרישוי לרפואה אך לא עלה בידו להשיג התמחות ואת רישיון הרפואה עקב חוקי הגזע הנאצים[1]. עם זאת, בשנת 1958, אוניברסיטת המבורג העניקה לו בהיעדרו, תואר דוקטור ברפואה לאחר שקיבלה את ספרו Die Ursprungsgeschichte des Bewussteins (בגרמנית: המקורות וההיסטוריה של התודעה) כתזה.[1]
נוימן פגש ביונג במהלך סמינר שהעביר בברלין בשנת 1933, וכך החל הקשר וההתכתבות הממושכת ביניהם עד למותו של נוימן.[4] ב-1934, קודם להגירתו לארץ ישראל, עבר בשווייץ, ושם למד ועבר אנליזה אצל קרל גוסטב יונג. בהמשך עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו יוליה ופתח בתל אביב קליניקה פרטית לפסיכותרפיה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, סבל נוימן מהנתק בינו לבין עמיתיו האירופאים והתמקד במחקר שהתבטא לאחר המלחמה בהרצאותיו באגודת אראנוס שבאסקונה שווייץ, הרצאות שהעביר שם שנה אחר שנה עד למותו ב-1960. הרצאות אלו פורסמו לאחר מכן בארבעה כרכים של מסות על ידי הוצאת הספרים של פרינסטון.[5]
במהלך השנים נוימן הרבה להרצות באירופה, במיוחד בציריך, שם הרצה במכון של יונג. הוא היה חבר באיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה אנליטית ונשיא הארגון הישראלי של פסיכולוגים אנליטיים.
נוימן נפטר ב-5 בנובמבר 1960 מסרטן הכליות ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[6] חנה ארנדט, שנוימן היה במעגל חבריה מהיידלברג, אף ספדה לו בשיר:[7]
"מַה נִּשְׁאַר מִמְּךָ? / לֹא יוֹתֵר מִיָּד, / לֹא יוֹתֵר מֵאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַפְּרוּשׂוֹת בְּרַעַד, / נֶאֱחָזוֹת וְנִסְגָּרוֹת לְשָׁלוֹם. // לְחִיצָתְךָ הוֹתִירָה בְּיָדִי / עֲקֵבוֹת בַּל יִמָּחוּ, / עוֹדֶנִּי חָשָׁה בְּךָ / בְּעוֹד פִּיךָ וְעֵינֶיךָ כָּשְׁלוּ".
בשנת 2020, לציון תרומתו של נוימן לפסיכולוגיה היונגיאנית, החליף המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית את שמו למכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ע"ש אריך נוימן.[8]
Remove ads
הגותו
סכם
פרספקטיבה
נוימן נחשב לבולט בתלמידיו של יונג, אף כי דרכו הפסיכולוגית הייתה גם בעלת מאפיינים עצמאיים. רבים ראו בו כמי שעתיד לרשת את יונג, אך נוימן נפטר כשנה לפני יונג.
תרומתו העיקרית הייתה בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה של המודעות. גישתו לאנליזה הייתה תאורטית ופילוסופית, בניגוד לאופי הקליני יותר שרווח באנגליה ובארצות הברית. נוימן טבע את מושג ה"צנטרוברטיות" בספרו המקורות וההיסטוריה של התודעה[9] שיצא לאור ב-1949, סינתזה של מוחצנות ומופנמות, מונחים שהוצגו על ידי יונג ב-1921 כחלק ממאפייני האישיות וביטאו את התמקדות הנפש בעולם החיצוני או הפנימי.
צנטרוברסיה היא מושג מרכזי בפסיכולוגיה האנליטית של אריך נוימן. נוימן תיאר את הצנטרוברסיה כתהליך הפסיכולוגי שבו הנפש מתפתחת ממצב ראשוני של אחדות בלתי-מובחנת למצב של אינטגרציה מודעת. זהו תהליך מולד, המקביל להתפתחות העובר ברמה הביולוגית. התהליך כולל שלושה שלבים עיקריים: השלב האורובורי, שבו האדם חווה את עצמו כמאוחד לחלוטין עם הסביבה; שלב ההיפרדות, שבו מתחילה התגבשות האגו והיכולת להבחין בין העצמי לעולם; ושלב האינטגרציה, שבו מתפתחת היכולת להכיל את הניגודים והאינטגרציה בין המודע והלא-מודע. נוימן ראה בתהליך הצנטרוברסיה מאפיין יסודי של התפתחות הנפש, המארגן את האישיות סביב מרכז מאחד ומאפשר את התפתחות התודעה הבוגרת[10].
בספרו פסיכולוגיית המעמקים ומוסר חדש[11] שפורסם ב-1949 ונכתב כתגובה למלחמת העולם השנייה ולשואה, טוען נוימן ש-"המוסר הישן" שהתקבע במהלך השנים על ידי הדתות המונותאיסטיות ושנטה להדחיק ולהתעלם מהרוע הפנימי ("הצל") לא יכל להתמודד עם בעיות עכשוויות ואף הוביל לזוועות כמו הנאציזם. ולכן, טען נוימן, "המוסר הישן" צריך להיות מוחלף ב-"מוסר חדש" שבבסיסו ההכרה ברוע הפנימי שבכל אחד מאיתנו ושבמקום להדחיק או להתעלם ממנו, יש ללמוד לחיות איתו ואף לעיתים לבטא אותו כלפי חוץ במחיר של רגשות אשם וצער. לטענתו, כאשר מדחיקים את הרוע הפנימי, נוטים להשליך ולשייך אותו לאנשים או קבוצות אנשים אחרות ולהופכם לאויבנו. ולפיכך, האפשרות האחרת היא להכיר ולהשלים עם הרוע הפנימי ("הצל") כחלק מהעצמי ("the self") שלנו, כחלק ממטרה להגיע לשלמות (wholeness) במקום מושלמות (perfection).
נוימן גם תרם רבות לתאוריה של ההתפתחות הנשית, שאותה ניסח בפרסומים רבים, בעיקר בספרו הנודע ביותר, "האם הגדולה"[12]. ארכיטיפ "האם הגדולה" הוא מושג מרכזי בעבודתו של אריך נוימן, שהרחיב משמעותית את התיאוריה של יונג בנושא. נוימן ראה בארכיטיפ האם הגדולה דמות ארכיטיפית בעלת חשיבות עצומה בהתפתחות הנפשית של האדם. הוא ביסס את תפישתו על עדויות מן המיתולוגיה, הפולקלור והאנתרופולוגיה, המעידות על הופעתה של דמות אימהית-אלוהית בתרבויות רבות ברחבי העולם. לפי נוימן, האם הגדולה מייצגת את העיקרון הנשי והיצירתי בנפש האדם, והיא קשורה הן לצדדים החיוביים והן לצדדים האפלים של האנושיות. היא מגלמת הן את החיים והפוריות, והן את המוות והחורבן. ההזדהות עם ארכיטיפ זה משחקת תפקיד מכריע בהתפתחות הזהות העצמית, ובפרט בהתפתחות הזהות הנשית.
מחקריו של נוימן על ארכיטיפ האם הגדולה נחשבים לתרומה חשובה להעמקת ההבנה של הנשיות בפסיכולוגיה האנליטית[2].
Remove ads
ציטוטים
כפי שאפשר לראות במגוון של דוגמאות היסטוריות, כל צורה של קנאות (פנאטיות), כל דוֹגמה וכל סוג של חד צדדיות כפייתית, מודחת לבסוף בדיוק על ידי אותם יסודות שהיא עצמה דיכאה או שמהם היא עצמה התעלמה[13]
'האדם בכל שלבי התפתחותו הוא ברייה יוצרת' ['משבר והתחדשות', עמ' 53]
'יתברר בהדרגה בכל העולם שקניינם היקר ביותר של כל קבוצה ושל האנושות כולה הוא כוחו היוצר של היחיד, אשר בלי טיפוחו נידון כל מעמד שליט לפיגור' ['משבר והתחדשות', עמ' 58]
— משבר והתחדשות
כתביו
כתביו בתרגום אנגלית
- אמנות והלא-מודע היצירתי; מאמריו של אריך נוימן, כרך 1 (מגרמנית: Ralph Manheim), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1971.
- אמור ופסיכה: על ההתפתחות הנפשית של היסוד הנשי (מגרמנית: Ralph Manheim), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1971.
- הפחד מהנשי וחיבורים נוספים על הפסיכולוגיה של הנשי (מגרמנית: Boris Matthews), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1994.
- המקורות וההיסטוריה של התודעה (מגרמנית: R. F. C. Hull), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2014.
- האם הגדולה (מגרמנית: Ralph Manheim), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2015.
- האדם היצירתי; מאמריו של אריך נוימן, כרך 2 (מגרמנית: Eugene Rolfe), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2017.
- מקום היצירה; מאמריו של אריך נוימן, כרך 3 (מגרמנית: Eugene Rolfe, Jan van Heurck, Krishna Winston), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2017.
כתביו בתרגום עברית
- פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש (מגרמנית: שמעון זנדבנק), שוקן, תשכ"ד.[14]
- משבר והתחדשות (מגרמנית: יונה שטרנברג), שוקן, תשכ"ו.
- על ההתפתחות הנפשית של היסוד הנשי (מגרמנית: מרים רון-בכר), ספרית פועלים, תשמ"א.
- האדם המיסטי (מגרמנית: יואב ספיר; עריכה מדעית: אבי באומן), רסלינג 2007.
- הילד: האישיות בשחר התפתחותה (תרגום: יעל טרייבר), חסינות, 2011.
- אדם ומשמעות: שלוש מסות (תרגום ועריכה מדעית: תמר קרון, דוד וילר), רסלינג 2013.
- מקורות התודעה היהודית (תרגום מגרמנית ועריכה מדעית: תמר קרון, דוד וילר), כרמל, 2022.
- הפחד מהנשי וחיבורים נוספים על הפסיכולוגיה של הנשי (תרגום: ד"ר יעל דיין-פרחי; עריכה מדעית: אסתי לי-דר), אדרא, 2023.
Remove ads
לקריאה נוספת
- מיכה נוימן, 'היחסים בין קרל גוסטב יונג ואריך נוימן על פי ההתכתבות שביניהם, שיחות ב, 3 (1988), 157–172.
- יעל פרוינד-אברהם, ארכיטיפ הצל בהגותו של אריך נוימן, עבודת גמר (מ"א), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז 2006.
- Camille Paglia 'Erich Neumann: Theorist of the Great Mother'. Arion - a Journal of Humanities and The Classics, vol. 13, 2006
- יעל אברהם-פרוינד, 'יונגיאני על גדות הירקון', גלילאו: כתב עת למדע ולמחשבה, 113 (2008), 50–55.
- Henry Abramovitch ‘The Origins and History of a Creative Man: Celebrating 100 Years of the Birth of Erich Neumann.”’ Harvest: International Journal for Jungian Studies 52(2): 9-17. 2006.
- Henry Abramovitch & Marion Badrian. ‘Neve Ze’elim Children’s Home: A Unique Long-term Treatment Centre Inspired by the Teaching of Erich Neumann.’ Harvest: International Journal for Jungian Studies, 52 (2): 182-199. 2006. (מאמר על המרכז הטיפולי היונגיאני הישראלי נווה צאלים).
Remove ads
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אריך נוימן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אריך נוימן – תמונתו וכתביו (בגרמנית)
- אביבה לורי, הנוימנים המופלאים, באתר הארץ, 28 בינואר 2005
- ג. יהודה, ספרים: פסיכולוגית-המעמקים ומוסר חדש, דבר, 17 בינואר 1964
- רות נצר, שיבתה של האם הגדולה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
- רות נצר. על השמים ועל האדמה. על 'האדם המיסטי' של אריך נוימן. מוסף ספרים 'הארץ'. פברואר. 2008. מצוי גם באתר של רות נצר.
- רות נצר. נוימן - אדם ומשמעות - פורסם ב'שיחות'. כ"ח. מס.2. 2014. מצוי גם באתר של רות נצר.
עופר אדרת, מכתבים אבודים חושפים את צלה של הנפש הציונית, באתר הארץ, 12 באפריל 2015
- פרופ' מיכה נוימן, לגדול בבית יונגיאני, יקינתון, 235 (ספטמבר 2009), 12-14 – מאמר מאת בנו של נוימן, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- אבי באומן, פרויד והמאצ'ואיזם הישראלי, יקינתון, 245 (2011), ח-י, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- יונתן שרייבר, אבו יזיד אל בסטאמי כאדם המיסטי בהגותו של אריך נוימן
- מתן חסידים, 80 שנה אחרי שנגנז, הספר שכתב גדול תלמידיו של יונג יוצא לאור בעברית, בעיתון מקור ראשון, 1 בדצמבר 2022
אריך נוימן, ברשת החברתית Goodreads
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads