שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אשרה (ויזה)
מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אַשְׁרָה, או וִיזָה, היא מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת.
אזרח של מדינה המבקש לנסוע למדינה זרה צריך לקבל אישור מאת מדינת היעד, בין מראש ובין בשער הכניסה. אשרה זו ניתנת על פי רוב בצורת הטבעת חותמת בדרכון.
למדינות רבות יש הסכם הדדי המבטל את הצורך בוויזה, עבור כניסה של אזרחי המדינה. כמו כן ישנן מדינות החתומות על אמנת שנגן, והן מכירות באשרות שהנפיקה מדינה אחת לנכנסים בשעריה, כך שבמעבר למדינה שלישית אין צורך באשרה. רוב מדינות האיחוד האירופי חתומות על אמנה זו.
בנוסף לאשרה בסיסית, המתירה כניסה למדינה כתייר, נהוגות אשרות נוספות, כגון אשרת עבודה, המתירה עבודה במדינה, או אשרת לימודים, המתירה לימודים במדינה. בישראל, אשרות עבודה, לדוגמה, יומרו לרישיונות עבודה לאחר הכניסה למדינה, והן יוארכו מדי שנה. חוק הכניסה לישראל מגביל את תקופת השהייה הכוללת לשהייה מרבית של חמש שנים. לאחריהן העובד הזר יהיה חייב לעזוב את ישראל.
מקור המילה: בלטינית "קרטה ויזה" – מסמך שנראה, כלומר מסמך שנבדק.
Remove ads
סוגי אשרות
סכם
פרספקטיבה
אשרות תייר
אשרות תייר או אשרות ביקור הן אשרות הניתנות לצורכי תיירות, עסקים שלא כוללים עבודה למעשה במדינה המארחת, לימודים לתקופה קצרה, ביקור קרובים וחברים, והשתתפות באירועי ספורט ותרבות. אשרות תייר הן אשרות לשהות קצרה שלרוב ניתנות עד ל־90 יום (3 חודשים) כפי שניתן בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ניתן לשר הפנים לתת "אשרה ורישיון לישיבת ביקור עד לשלושה חדשים".[1]
אשרה מראש
בעבר בכדי לבקר במדינה זרה היה נדרש להוציא אשרה בנציגות דיפלומטית, אך עם השנים במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה החלו להיחתם הסכמים בילטרליים הפוטרים את הצורך בהוצאת אשרה מראש. ישנן מדינות שמחליטות לתת פטור מאשרה בלי הסכם בילטרלי מתוך אינטרס כלכלי תיירותי למרות למרות שאזרחי ארצם לא מקבלים פטור מאשרה לביקור במדינה המקבילה.
כיום מדינות שאזרחיהן נדרשים להוציא אשרות מראש לרוב המדינות הן מדינות עם דרכונים הנחשבים חלשים.
אשרות אלו נדרשות בתשלום עמלה.
אשרה אינטרנטית אלקטרונית
אשרה אלקטרונית או באנגלית Electronic (online) Visa או בקיצור eVisa הן אשרות כמו האשרה מראש, ישנן מדינות המעוניינות לחזק את התיירות בארצן אבל רוצות לייעל את הליך הוצאת האשרה באמצעות בקשה לאשרה דרך האינטרנט. ישנם מדינות שבוחרות להתנהל עם אשרה אלקטרונית עקב חוסר בנציגויות דיפלומטית.
אשרות אלו נדרשות בתשלום עמלה.
רשות האוכלוסין וההגירה של ישראל מתכננת להקים מערכת אשרה אינטרנטית אלקטרונית כאשר מדינת המבחן הראשונה מתוכננת להיות הודו.[2][3]
אשרה בהגעה
אשרה בהגעה או באנגלית Visa on Arrival או בקיצור VOA הן אשרות כמו האשרה מראש, ישנן מדינות המעוניינות לחזק את התיירות בארצן אבל רוצות לייעל את הליך הוצאת האשרה מבלי הצורך לבקש את הארשה מראש ואלה רק בעת ההגעה לשדה התעופה או לגבול. ישנם מדינות שבוחרות להתנהל עם אשרה בהגעה עקב חוסר בנציגויות דיפלומטית.
אשרות אלו נדרשות בתשלום עמלה.
אשרה אינטרנטית אלקטרונית או אשרה בהגעה
ישנם מדינות שמאפשרות את שתי האופציות.
פטור מאשרה
פטור מאשרה הוא פטור מהצורך לבקש אשרה והוא ניתן בחינם. כיום רוב המדינות המערביות מקיימות פטור מאשרה בהסכמים בילטרליים או מלטרליים אשר מקנים את הדדיות בפטור מאשרה.
פטור מאשרה אינו אומר שבקר הגבולות לא יכול לסרב כניסה.
אישור נסיעה אלקטרוני
אישור נסיעה אלקטרוני או באנגלית Electronic Travel Authorization או בקיצור ETA הוא אישור אלקטרוני הניתן עבור אזרחים בעלי פטור מאשרה.
עם השנים יותר ויותר מדינות דורשות אישור נסיעה אלקטרוני, לרוב מדינות מערביות כאמצעי לפקח על הכניסות למדינה וניצול לרעה של הפטור מאשרה.
החל מ-1996 אוסטרליה היא המדינה הראשונה לקיים מערכת מסוג זה.[4]
בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר ב-2001, נערכה ועדה בארצות הברית בשנת 2007 (אנ') אשר המליצה על יישום מערכת אישור נסיעה אלקטרונית. המלצות הוועדה הובילו להקמת מערכת ה-ESTA שנכנסה לשימוש ב-2008.
החל מ-2015 קנדה החלה מערכת דומה.[5]
החל מ-2019 ניו זילנד החלה במערכת NZeTA, אישור נסיעה אלקטרוני.[6]
בשנת 2021 הרפובליקה הקוריאנית (דרום קוריאה) החלה תוכנית להחלת מערכת אישור נסיעה אלקטרונית בשם K-ETA שתחל את פעילות החל מתחילת 2025.[7][8]
בשנת 2016 מדינות השנגן והאיחוד האירופי החליטו על הקמת מערכת אישור נסיעה אלקטרונית בשם ETIAS שתוכננה להיכנס לפעילות עוד ב-2021 אבל נדחתה מספר פעמים כאשר המועד הנוכחי הוא מאי 2025.[9][10][11]
בשנת 2023 הממלכה המאוחדת החליטה ליישם מערכת אישור נסיעה אלקטרוני אשר התחיל עם מספר מדינות מחצי האי ערב,[12] ובהשמך הוחלט על יישום עבור כל המדינות בעלות פטור מאשרה החל משנת 2025.[13]
בפברואר 2024 הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה של ישראל על תוכנית להחלת מערכת אישור נסיעה אלקטרונית בשם ETA-IL עבור המדינות הפטורות מאשרה. כדומה למדינות אחרות, רשות האוכלוסין וההגירה ציינה את הגורמים שהובילו להחלת המערכת "ביטחוניות, הגירתיות ושירותיות, והוא ימנע עוגמת נפש לנוסעים אשר ינחתו בגבול וכניסתם תסורב." עלות העמלה תהיה 25 ש"ח.[2] המערכת תוכננה להתחיל ביוני 2024 כתקופת מבחן עבור אזרחי ארצות הברית וגרמניה, וביולי להרחיב לכלל המדינות כאשר תקופת המבחן נמשכת עד הראשון לאוגוסט 2024 כאשר תקופת המבחן תהיה ללא עלות.[14] במהלך תקופת המבחן רשות האוכלוסין וההגירה החליטה להאריך את תקופת המבחן עד סוף שנת 2024, כאשר החל מ-1 בינואר 2025 המערכת תהיה חובה ובתשלום של 25 ש"ח.[15]
יפן מתכננת מערכת אישור נסיעה אלקטרוני שתחל בשנת 2030.[16]
אשרות שהייה ארוכות
אשרת עבודה וחופשה
אשרת עבודה וחופשה היא אשרה שלרוב נחתמת בהסכמים בליטרליים המאפשרות עבודה ותיירות לתקופה שהיא לרוב שנה אחת עבור בני ובנות 18 עד 30 או לפעמים 35.
לדוגמה ישראל חתמה ואשררה הסכם על אשרת עבודה וחופשה עם אוסטריה, אוסטרליה, גרמניה, ניו זילנד, וצ'כיה. אזרחי ישראל בתנאים הנדרשים יכולים לעבוד ולטייל לתקופה של שנה במדינות הללו ובעוד שאזרחי המדינות שצוינו יכולים לפי התנאים הנדרשים לעבוד ולטייל בישראל למשך שנה.[19]
ישראל חתמה על הסכמים דומים עם יפן ועם הרפובליקה הסינית (טאיוואן).[20][21]
אשרת עבודה
אשרת עבודה היא אשרה אשר ניתנת לתקופה מוגדרת למטרת עבודה. בעלי אשרת עבודה לרוב נחשבים תושב ארעי. בחוק הכניסה לישראל מצוין שעל פי החוק ניתן לשר הפנים לתת "אשרה ורישיון לישיבת ארעי עד לשלוש שנים".[22] וכן, ניתן לשר הפנים להאריך "רישיון לישיבת ארעי, ובלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על שנתיים."
אשרת סטודנט או אשרת לימודים
אשרת סטודנט או אשרת לימודים ניתנת לרוב עבור סטודנטים זרים הבאים ללמוד במוסדות אקדמאיים. ישנם מדינות הנותנות אשרה עבור לימוד שפה. בישראל האשרה ניתנת עבור סטודנטים הבאים ללמוד במוסדות אקדמאיים מוכרים או בישיבה.[23]
אשרות שונות
אשרת מעבר
אשרת מעבר היא אשרה הניתנת לתקופה קצרה של ימים בודדים אשר מעניקה אישור מעבר בשדה התעופה בכדי החלפת טיסות, "קונקשין".
לרוב אשרות המעבר לא מאפשרות יציאה משדה התעופה ומחייבות השארות בתחום הבין-לאומי של שדה התעופה, כגון אזור הדיוטי פריי, ואזורי השערים.
ישנם מדינות המאפשרות יציאה משדה התעופה למספר שעות ולפעמים לימים בודדים.
לרוב יש להוציא את האשרה מראש לפני הטיסה. לדוגמה מדינות השנגן דורשות ממספר מדינות הוצאת אשרת מעבר.[24][25]
בחוק הכניסה לישראל מצוין שעל פי החוק ניתן לשר הפנים לתת "אשרה ורישיון לישיבת מעבר עד לחמישה ימים" אך בפועל לא קיים בישראל סוג של אשרת מעבר.[1]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads