באר משאבים

באר משאבים הוא השם העברי שניתן לאזור בו היה הכפר הבדואי ביר עסלוג'. המקום נמצא בנגב ליד צומת משאבים, דרומית לקיבוץ רביבים. בצומת אסטרטגי זה הקימו הטורקים, ולאחריהם הבריטים, מחנות צבא גדולים. בתקופת מלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות כבדים לכיבוש המקום.

באר משאבים

אין תמונה חופשית
מיקום
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	31°00′58″N 34°45′47″E
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   באר משאבים (למפת צפון הנגב רגילה)   באר משאבים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באר משאבים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באר משאבים

טבלת הנופלים באנדרטת ביר-עסלוג'

פארק גולדה

ההיסטוריה של המקום

פירוש המילה עסלוג', הוא בערבית – היונק. האגדה מספרת שאברהם שגר בבאר שבע, שלח את אמתו הגר. היא נטלה גמל ואת ישמעאל בנה וכשהגיעו למקום כלו המים. היא הניחה את ישמעאל הצמא ובכל מקום שחפר יצאו מים.

הטורקים הקימו במקום מרכז מנהלי לבני שבט העזאזמה, סביב קבוצה של שלוש בארות בנויות אבן שעמקן 8–10 מטר. במקום התקיים יום שוק שבועי וכן נבנו מסגד וטחנת קמח. במלחמת העולם הראשונה הקימו הטורקים במקום מרכז לוגיסטי לכוח הטורקי-גרמני שנערך ב-1915 לתקוף את תעלת סואץ. הכוח הטורקי נתמך על ידי מסילת רכבת שעברה בסמוך. תלמידי מקוה ישראל שגויסו כפלוגת נוטעים בצבא הטורקי, נטעו כאן חורשת אקליפטוסים הקיימת עד היום.

בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי. ב-1943 עלה בקרבת מקום קיבוץ רביבים. היחסים עם הבדווים היו תקינים. עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכו ערביי העזאזמה, ובראשם השיח' חאג' סעיד שהתגורר במקום בבית מפואר, עוינים ליהודים.

ב-16 בדצמבר 1947 הותקף רכב שנסע מחלוצה (מקומו הראשון של קיבוץ משאבי שדה) ליד הכפר הבדואי חאלסה. אחד הנוסעים, אהרון שטולץ,^[1] נהרג במקום, ונוסע אחר נפצע קשה. כשהגיעו לרביבים התברר שיש לפנות את הפצוע באמבולנס לבית אשל שהיה המקום הקרוב ביותר בו היה רופא יהודי. רכב ובו חברי רביבים עם "מוכתר" הקיבוץ אריה יחיאלי נסע למחנה הבריטי בביר עסלוג'. הבריטים סירבו להקצות אמבולנס לפינוי הפצוע. בינתיים התארגנו ערביי העזאזמה, ופתחו באש על הרכב בדרכו חזרה לרביבים. באש נהרגו שלושה מחברי הקיבוץ.

עם פלישת המצרים במלחמת העצמאות התבססו במקום יחידות מתנדבים מצריים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה הוחלט לכבוש את המקום. ההתקפה בוצעה על ידי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי קיבוץ חלוצה ורביבים. ההתקפה החלה ב-11 ביוני 1948 בשעה 05:30.

בהתקפה נהרגו ארבעה לוחמים. בעקבות מידע מודיעיני שבניין המשטרה ממולכד התבססו הלוחמים מחוץ לבנין, אך שני שבויים סיפרו שבבניין מצוי נשק רב, והלוחמים התפתו ונכנסו פנימה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נהרגו במקום.^[2]

תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה ותפסו משלטים בסביבה, ובחסותם בנו "דרך בורמה" מצרית שעקפה את ביר עסלוג' מדרום.

לקראת סוף קרבות עשרת הימים וכניסת ההפוגה השנייה לתוקף, ניסו המצרים לכבוש את המקום. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו מספר פעמים בכוחות חיל הרגלים, טנקים ומטוסים, אך נהדפו באבדות כבדות.

אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב, ללא קרב, במבצע חורב ב-27 בדצמבר 1948.^[3]

על חורבות בניין המשטרה הוקם גלעד ל-34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות במקום זה.

כיום יש באזור פארק נופש (פארק גולדה) ומרכז ספא של מים תרמו-מינרלים שנתגלו באזור.

גלריה

מדיה וקבצים בנושא גשר הרכבת ביר עסלוג' בוויקישיתוף

• 
  הגשר על 18 קשתותיו
• 
  הכנת הגשר לפיצוץ על ידי יחידה אוסטרלית
• 
  רגע הפיצוץ של הגשר
• 
  הגשר לאחר הפיצוץ
• 
  חלק מאומנות הגשר שנותרו (2015)

תחנת הרכבת הטורקית

שלט זיכרון לתחנת "ביר אל מחטה"

על הגדה הצפונית של נחל רביבים בנו הטורקים תחנת רכבת ששירתה את יחידות הצבא שהיו פרושות באזור. התחנה נקראה "ביר אל מחטה" (תחנת הבאר) מכיוון שבקרבתה נחפרה באר שמימיה שימשו את קטרי הרכבת. התחנה נחנכה במרץ 1916 בעת ביקור ממלא מקום המפקד העליון אנוור פאשה. התחנה פוצצה על ידי הבריטים.

חברי קיבוץ משאבי שדה השתמשו במי הבאר בשנים הראשונות לאחר עליית היישוב על הקרקע.

במהלך סלילת התוואי החדש של כביש 40 מבאר שבע לניצנה נהרס האתר וחלק מהבאר הוזזה ממערב לכביש.

השלוחה המערבית לביר עסלוג׳

מדרום לרמת חובב, בקרבת נחל אטדים, התפצלה מהמסילה לניצנה שלוחה מערבית שעברה בקרבת קיבוץ רביבים והגיעה לביר עסלוג'. המטרה של מסילה זו לא ברורה וההשערה ששימשה להובלת עובדים למחנה בביר עסלוג'. הממצאים המעטים בשטח כוללים סוללות נמוכות, חפירים רדודים וחוסר גשרי אבן (אם כי ייתכן ונגנבו) ומצביעים על השקעה נמוכה בתשתית ביחס למסילה הראשית ממזרח. ההשערה הסבירה היא שמסילה זו קדמה למסילה הראשית ונבנתה כמסילה זמנית עד לסלילת המסילה המזרחית (לא היה חיבור, בביר עסלוג', בין שתי המסילות).

לקריאה נוספת

• צבי אילן: אתרי טיול בארץ ישראל-מדריך לאזור המרכז והדרום, הוצאת עם עובד, 1982
• "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמוד 145
• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד–1994, 124–126
• כהן, א, כהן, מ' ומנדלסון, ע', חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, הוצאת המחברים, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באר משאבים בוויקישיתוף

• קרבות ביר עסלוג', באתר הפלמ"ח
• תמונות ביר עסלוג' ממלחמת העולם הראשונה: (אתר מורשת מלחמת העולם הראשונה)
  • גשר הרכבת על נחל רביבים ליד ביר עסלוג' במלחמת העולם הראשונה, פוצץ בידי פרשים ניו זילנדים, ויסודותיו נשתמרו
  • תחנת הרכבת ביר עסלוג' במלחמת העולם הראשונה. לטענת האתר, לא נותר ממנה דבר.
• תמונת הכפר ביר עסלוג'(הקישור אינו פעיל) בספריית אוניברסיטת חיפה
• מאמר מספרם האמיתי של הפליטים מפלסטין: בו רשום כי 248 פליטים נטשו את ביר עסלוג' ביום ד' בסיון ה'תש"ח, 1 ביוני 1948. התאריך הוא כנראה לפי תאריך מבצע חורב, והמספרים נסמכים על רישומיו של קצין אוסטרלי שנודע בשנים שלאחר מכן כחבר בימין הקיצוני בארצו ובעל דעות השוללות יהודים.
• מצגת מפורטת על טיול כולל תמונות עדכניות מביר עסלוג' וסביבתה וקיבוץ רביבים
• התרופה הצבאית של אלנבי, ערן דולב, עמוד 69. ספר (באנגלית) ובו פרק על קרב עזה השלישי והקרב על ביר עסלוג' במלחמת העולם הראשונה. (אתר ספרי גוגל)
• התקופה הטורקית והמנדטורית, באתר "ביר עסלוג'" של אמנון ליבנה (רביבים)
• מלחמת העצמאות – סיפור אישי, שלמה ברגר, כיבוש ביר עסלוג' ב-11 יוני 1948 על ידי הגדוד השמיני (הדרומי) של חטיבת הנגב (חטיבה 12), פלמ"ח