שדה אופיר

שדה אופיר היה שדה תעופה אזרחי באופירה. בחלקו הדרומי היה בסיס חיל האוויר הישראלי בח"א 29.

שדה אופיר – בח"א 29
(סגור)

סמל הבסיס סמל הבסיס
נמל התעופה הבינלאומי שארם א־שייח', בעבר שדה אופיר, בצילום מאוקטובר 2004. ברקע מצרי טיראן והאי טיראן.
נמל התעופה הבינלאומי שארם א־שייח', בעבר שדה אופיר, בצילום מאוקטובר 2004. ברקע מצרי טיראן והאי טיראן.
נתוני השדה
סוג השדה	ציבורי וצבאי
מפעיל	רשות שדות התעופה, חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	אופירה
קואורדינטות	27°58′38″N 34°23′41″E
גובה מעל פני הים	44 מטר (143 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 04L/22R 10,108 3,081 בטון אספלט 04R/22L 10,108 3,081 בטון אספלט
(למפת סיני מוגדלת)   אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון ים סוף שדה אופיר (למפת סיני רגילה)   אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון ים סוף שדה אופיר

היסטוריה

ב־14 במאי 1968 נחנכה הרחבת המסלול בשדה ל־500 מטר, לצד הקמת מגדל פיקוח ודת"קים. הרחבה נוספת בוצעה לאחר מכן ובדצמבר 1968 קיבל את השם אופיר.^[1] מיקומו של השדה היה כ־20 קילומטרים צפונית לבתי היישוב אופירה, ומסלולי הבסיס נסללו בכיוון כללי צפון–דרום. בחלקו הצפוני של המסלול נבנו בתחילת שנות ה־70 של המאה ה־20 טרמינל אזרחי ושכונת מגורים לכ־40 אנשי צוות לתפעול השדה. במקור התכנון היה ששדה אופיר יוכל לשמש בעתיד הרחוק יותר גם לתנועה אווירית בינלאומית.

טייסת 100 הקימה גף בשדה שהפעיל מטוסי תובלה קלה.^[2]

בבסיס חיל האוויר כנף 29 היו מטוסי קרב, יחידות תובלה אווירית ויחידת בקרה אזורית, יב"א 528, במערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי.

הבסיס שימש במהלך מלחמת ההתשה כנקודת מוצא למבצעים מוסקים שונים למצרים, בהם מבצע הלם בנגע חמאדי באוקטובר 1968 והפשיטה על האי שדואן בינואר 1970.^[3]

ב־6 באוקטובר 1973, בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נערך סביב שדה זה, עליו פיקד אל"ם יעקב נבו, קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים, שבמהלכו הפילו שני מטוסי F-4 פנטום של חיל האוויר הישראלי, שהמריאו משדה אופיר, 7 מטוסי מיג מצריים מתוך 28 מטוסים שתקפו את השדה. שלוש פצצות שהטילו המטוסים המצריים פגעו במסלול ובמתקני השדה והשביתו אותו עד לשעות הערב שבו הושמש שוב השדה.

ב־3 ביולי 1976 המריאו משדה אופיר ארבעה מטוסי הרקולס של חיל האוויר לביצוע מבצע אנטבה. השדה שימש כנקודת התדלוק האחרונה למטוסים שהשתתפו במבצע^[4] מאחר ששדה אופיר היה הנקודה הקרובה ביותר ליעד הרחוק וכל טיפת דלק הייתה חיונית.^[5]

לאחר יישום הסכם השלום בין ישראל למצרים, פונה שדה התעופה (מתקני הבסיס הצבאי פוצצו על ידי לוחמי חיל ההנדסה הקרבית) ונמסר למצרים, שמפעילה אותו כשדה תעופה אזרחי – נמל התעופה הבינלאומי שארם א־שייח', לא לפני שקיבל גם לזמן קצר את השם "נמל התעופה ראס נצרני".

• 
  פיצוץ הדת"קים בשדה אופיר על ידי חה"ן.
• 
  סמל טייסת תחזוקה של בסיס שדה אופיר

קישורים חיצוניים

• יקיר אלקריב, ‏בסיס המראה לאנטבה, בטאון חיל האוויר 128, מאי 1982, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר (כתבות נוספות באותו גיליון)
• קרב אויר בח"א 29 (בסיס אופיר, שרם א-שיח') והתקפה על יחידת בקרה אוירית (יב"א) 528 בצפרא, 6.10.1973, מלחמת יום הכיפורים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון – מלחמת יום הכיפורים